WP_Post Object
(
    [ID] => 42365
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-07-06 12:01:16
    [post_date_gmt] => 2020-07-06 09:01:16
    [post_content] => 
1. איזה פועל מהפעלים הבאים אינו קשור לאש?

 	
יָקַד
 	
אָכַל
 	
קָדַח
 	
זָרַח

הפעלים יָקַד, אָכַל וקָדַח קשורים לאש למן התנ"ך: "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים" (דברים לב, כב). שונה מהם הפועל זָרַח: השמש אומנם זורחת, אבל אש לא. ואף על פי שיש הטועים לחשוב כך – השמש אינה עשויה מאש!
2. מהי צורת היחיד של גֶּחָלִים?

 	
גַּחַל
 	
גֶּחָל
 	
גַּחֶלֶת
 	
אין צורת יחיד לגחלים

צורת היחיד "גֶּחָל" היא גזירה לאחור מוטעית מצורת הרבים. את הצורה גַּחַל אפשר למצוא בלשון הספרותית, אך היא אינה צורת היחיד של גֶּחָלִים. גַּחֶלֶת (במשקל קַטֶּלֶת) היא צורת היחיד של גֶּחָלִים (הסגול בגימ"ל בא במקום פתח לפני החי"ת הגרונית הקמוצה שהיה אמור לבוא בה דגש, והשוו בַּהֶרֶת – בֶּהָרוֹת). גחלת היא אחת מן המילים שמינן נקבה, אך ברבים באה בסיומת ־ִים, כמו שיבולת – שיבולים.
3. מה מקור המילה מדורה?

 	
מן השורש דו"ר המציין עיגול.
 	
מן השורש מד"ר – בגלל הצורך למדר ולהגביל את האש שלא תתפשט.
 	
המילה קשורה לשורש דרד"ר – כי המדורה עלולה להידרדר לשרפה לא נשלטת.
 	
מילה שאולה מן המצרית

המילה מְדוּרָה – ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול – גזורה מן השורש דו"ר שעניינו עיגול.
4. איזו מן המילים איננה נרדפת לתפוחי אדמה?

 	
קרטושקעס
 	
בולבוסין
 	
תפודים
 	
חלגלוגות

אמנם חלגלוגות נשמע מפתה מאוד, אבל מדובר בשם צמח הנזכר במשנה, מאות שנים לפני שתפוחי האדמה, שמקורם באמריקה, נודעו לאנשי העולם הישן. חלגלוגה מזוהה עם רְגֵלַת הַגִּנָּה.

קרטושקעס – מרוסית (קַרְטוֹשְׁקָה = תפוח אדמה), משמשת בעגה העברית לציון תפוחי אדמה חרוכים במדורה. אפשר להזכיר גם את המילה לתפוחי אדמה מיידיש: קרטופלך.

בולבוסין – מילה מלשון חכמים שמשמעותה בצל. מקורה ביוונית (bolbos, בלטינית: bulbus, באנגלית bulb). בספרות ההשכלה החלו להשתמש בה לציון תפוחי אדמה בהשראת המילה "בולבע" (ברבים "בולבעס") ביידיש.

תפוד – מעין ראשי תיבות: תפו(ח) (א)ד(מה), בדומה למילה תפוז (תפוח זהב).
5. איזה משפט אינו נכון?

 	
מן השורש דל"ק הקשור לבעירה נגזר שם המחלה דַּלֶּקֶת.
 	
עֹמֶר ועָמִיר, המציינים עֲרֵמת שיבולים, נגזרו מן השורש ער"ם בשיכול אותיות.
 	
מן המילה אֵפֶר נגזר שם הצבע אָפֹר.
 	
לַהַבְיוֹר הוא הלחם של לַהַב + יוֹרֶה.

עומר ועמיר הן מילים נרדפות לציון אגודת שיבולים, אך אין קשר ביניהן ובין המילה עֲרֵמָה.
המחלה דַּלֶּקֶת נזכרת בתורה לצד קַדַּחַת, ומקובל לפרש את שתיהן על פי משמעות השורשים כמחלות המלוות בחום.
שם הצבע המחודש אפור נקרא כך על שם צבעו של האפר.
לַהַבְיוֹר הוא כלי נשק המצית זרם של נוזל דליק ו"יורה" אש לכיוון מסוים.
6. "קומזיץ" – מילה חביבה במיוחד ששאלנו משפה אחרת. מה פירוש המילה בשפה המקורית?

 	
"על האש" בטורקית
 	
"אש לוהטת" בלאדינו
 	
"בוא שב" ביידיש
 	
"תפוח אדמה" ברוסית

מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: "קום זיץ" הוא "בוא שב". יש אומרים שבשימוש המקורי לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. אנשי הפלמ"ח אימצו אותה לציון הישיבה סביב המדורה, ובמשמעות זו נותרה עד ימינו.
7. מה צורת היחיד של גיצים?

 	
גֵּץ
 	
גִּיץ
 	
גִּצָּה
 	
גֶּצֶת

גֵּץ–גִּצִּים, כמו חֵץ–חִצִּים (חיצים), נֵס–נִסִּים (ניסים) – הצירי בצורת היחיד מקורו בחיריק, והחיריק הזה מופיע בצורות הנוטות ובהן גם בצורת הרבים.
8. מהו רַשָּׁף?

 	
ניצוץ של אש
 	
דרגה במכבי האש
 	
להביור צבאי גדול
 	
שם של עוף דורס

רֶשֶׁף הוא ניצוץ של אש, וכיום בעיקר הבזק האש שנוצר מירי בכלי ירייה. מן המילה רֶשֶׁף נוצר שם הדרגה רַשָּׁף בדרגות מכבי האש (מקבילה לרב־סרן).
9. מרשמלו צלוי הוא מעדן מפתיע בטעמו, אך החלופה העברית שהוצעה לו מפתיעה כפליים. מהי?

 	
גְּמִישׁוֹנִים
 	
קְצִיפֹנֶת
 	
קְצִיפַת קוֹלָן
 	
מִדְבַּק סֻכָּר

קוֹלָן היא מילה מלשון המשנה שמשמעה דבק, בעיקר מקמח (מקורה ביוונית). ואם אתם מעדיפים את המילה מרשמלו – זה בסדר מצידנו.
10. שיפוד או שַׁפּוּד?

 	
שַׁפּוּד
 	
שִׁפּוּד
 	
גם וגם

שתי הצורות תקניות, אך הצורה שִׁפּוּד היא המקובלת, ואילו שַׁפּוּד מיושנת.
11. הינה כמה מילים מדליקות ממש: מַדְלֵק, צִתָּה, גִּפָּרוֹן. התדעו לְאיזה חפץ הוצעו שמות אלו?

 	
גפרור
 	
מתג חשמלי
 	
מצית
 	
מכשיר לליבוי אש

כל המילים הללו הוצעו לגפרור. את המילה גַּפְרוּר חידש מנדלי מוכר ספרים, ואולם המילה אינה מובאת במילון בן־יהודה. מן הסתם ידע בן־יהודה על החידוש, אבל כנראה לא הביאהּ במילונו משום שהעדיף את חידושו שלו – מַדְלֵק.
12. מה ההגייה התקנית למילה קיסם ומה צורת הרבים שלה?

 	
קֵיסָם, קִסְמִין
 	
קִיסָם, קִיסְמִים
 	
קִסֵּם, קִסְּמִין
 	
קֵיסָם, קֵיסָמִים

בעקבות מסורות שונות אפשר למצוא במילונים שלוש צורות של ניקוד למילה קיסם. בסופו של דבר הוחלט באקדמיה ללכת על פי צורת היחיד קֵיסָם (בצירי ובקמץ) כפי שהיא מנוקדת בכתבי היד של המשנה, וממנה לגזור את צורת הרבים קֵיסָמִים. מקסים, לא?
13. לאיזו מילה עברית קשורה המילה הערבית צ'יזבט?

 	
כָּזָב
 	
שָׁבָץ
 	
צְבִיעוּת
 	
אֵימָה

המילה 'צ'יזבט' מקורה בערבית: كَذْبَات (=כּד'בַּאת) = כזבים (משורש המקביל לשורש המילה העברית כָּזָב). בערבית המדוברת בארץ יש ההוגים את האות הראשונה של המילה צ', ומכאן הגיע הצ'יזבט לעברית. באמת!
14. מה היה שמו של מנהיג המרד בתעודות מדבר יהודה?

 	
שמעון בר כוכבא
 	
שמעון בן כוסבא
 	
שמעון בר כוזיבא
 	
שמעון התרסי

שישים ושתיים שנים לאחר חורבן בית המקדש השני שָׁבוּ היהודים להילחם ברומאים. בכתבי הנוצרים, ללא יוצא מן הכלל, מופיע שם המנהיג בר־כוכבא. שלוש שנים לאחר קום המדינה נתגלו בוואדי מורבעאת במדבר יהודה תעודות עבריות קדומות, ובהמשך נמצאו תעודות נוספות בנחל חבר. בתעודות שנמצאו באתרים אלו (ובמקומות נוספים) היו איגרות שכתב שמעון בן כוסבא (גם בכתיבים כוסבה או כושבה, ופעמיים גם שמעון בר כוסבא) או שנשלחו אליו.
15. איך אומרים אש ברבים?

 	
אִשִּׁים
 	
אִשּׁוֹת
 	
שתי הצורות מתועדות בספרות העברית לדורותיה
 	
אין למילה אֵשׁ צורת רבים

אומנם במקרא אין עדות לצורת הרבים של אֵשׁ, וגם בימינו המילה באה בעיקר בצורת היחיד, שהרי 'אש' הוא שם עצם שאינו ספיר. אבל בספרות העברית שלאחר המקרא אפשר למצוא את צורת הרבים אִשִּׁים וגם את צורת הרבים אִשּׁוֹת.
16. מהו שמו התקני של הכלי המשמש לכיבוי אש?

 	
מַטֶּפֶת
 	
מַטְפֶּה
 	
נַטָּף
 	
מַטָּף

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה.
את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית.

את המילה מַטָּף קושרים הדוברים לשורש נט"ף.
17. מכבים את האש בזַרְנוֹק או בזַרְנוּק?

 	
זַרְנוֹק
 	
זַרְנוּק
 	
אפשר גם כך וגם כך

המילה זַרְנוּק חודשה על פי המילה הארמית 'זרנוקא' – שמשמעה דלי מים וגם מתקן השקיה. זרנוק הוא צינור להזרמת מים להשקיה או לכיבוי שרֵפה.

הקפידו על הגייה נכונה, גם הקפידו לא להשאיר אש דולקת!
18. שאלת אתגר
כל אחת מן המילים הבאות אפשר לקרוא בשתי צורות (או יותר). לשלוש מהן יש צורה שהמשמעות שלה אינה קשורה לאש, ורק לאחת מהן כל המשמעויות קשורות לאש. איזו היא?

 	
דלק
 	
שרף
 	
בער
 	
להט

לצד הפועל דָּלַק או שם העצם דֶּלֶק אפשר לקרוא דָּלָק – יונק טורף קטן ממשפחת הסמוריים. ונזכיר גם את הפועל דָּלַק במשמעות 'רדף'.

לצד הפועל שָׂרַף וכן שָׂרָף במשמעות נחש (שהכשתו גורמת לתחושת בעֵרה), אפשר לקרוא שְׂרָף – נוזל צָמיג המופרש מצמחים שונים על ידי חיתוך הקליפה.

לצד הפועל בָּעַר אפשר לקרוא בַּעַר – אדם בור וחסר השכלה.

לעומת זאת גם הפועל לָהַט וגם שם העצם לַהַט קשורים לאש.

 
    [post_title] => חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים
    [post_excerpt] => הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-07-09 09:56:39
    [post_modified_gmt] => 2020-07-09 06:56:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42365
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5181
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2014-07-09 11:05:15
    [post_date_gmt] => 2014-07-09 08:05:15
    [post_content] => המילה כַּדּוּר מוכרת לכולנו משחר הילדות ורגילה בלשוננו בהקשרים רבים. כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה זו, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא שבת י, י). במדרש על הפסוק "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת" (קהלת יב, יא) אף נמשלה התורה העוברת במסורת לכדור הנמסר מיד ליד במשחק של ילדוֹת: "כדרבונות – ככדור הזה בין הבנות. מה הכדור הזה מקלטת [= עוברת?] מיד ליד וסופה לנוח ביד אחד – כך משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים" (ירושלמי סנהדרין י:א, כח ע"א ועוד).
ומניין התגלגל הכדור ללשון חז"ל? בשאלה זו חלוקות הדעות. לכאורה המילה מצויה פעמיים בספר ישעיהו: "צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה, כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" (כב, יח), "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת" (כט, ג). במדרש ויקרא רבה (ה, ה) אכן נתפרשה התיבה 'כדור' שבפסוקים אלו על פי המילה כַּדּוּר של לשון חז"ל, וכך ביארו את הכתוב גם כמה פרשנים ומדקדקים בימי הביניים כגון רס"ג ורד"ק.
אך לדעת רבים – בעבר וכיום – אין מדובר כאן כלל במילה כַּדּוּר, כי אם במילה דּוּר בצירוף כ' היחס: כַּדּוּר = 'כמו (ה)דוּר'. המילה דּור מוכרת גם היא מספרות חז"ל, כנראה במשמע שפה עגולה – בעיקר במלאכת קליעת סלים. השורש דו"ר מציין דברים עגולים בכמה מן הלשונות השמיות, ואף בעברית עצמה – כגון במילה מְדוּרָה (עצים בוערים המסודרים בעיגול). לפי זה "וְחָנִיתִי כַדּוּר" פירושו 'אחנה עלייך כמו דור', כלומר 'אכתר אותך'. פרשנות זו מתיישבת טוב יותר עם הֶקשר המילה בפסוק זה, שכן כפי שכתב המדקדק הנודע דונש בן לברט: "אילו היה הכף מן יסוד המלה היו אומרים ככדור" (תשובות דונש על רבי סעדיה גאון, תשובה קא).
יש הסוברים כי המילה כַּדּוּר אכן נולדה מתוך פרשנות מוטעית לכתובים בישעיהו. אך במחצית השנייה של המאה העשרים – עם גילוי כתבי אוגרית – התחזקה הסברה שמדובר בכל זאת במילה שמית קדומה. באחד מן הלוחות (המתוארכים למאה הי"ד לפני הספירה) נאמר על האלה ענת הנוקמת באויביה: "תחתה ככדרת רא[ש]". חוקר המקרא משה דוד קאוסטו הציע לתרגם זאת "תחתיה ככדורים ראשים" והסברו: "הראשים שכרתה ענת מוטלים תחת רגליה ככדורי משחק".
כך או כך דורות רבים יש לכדור מקום של כבוד בלשוננו – ולא רק במגרש. כבר בתלמוד הירושלמי נאמר "שהעולם עשוי ככדור" (עבודה זרה ג:א, מב ע"ג), ובימי הביניים נוצר הצירוף "כדור הארץ". בעברית החדשה נוספה למילה כַּדּוּר המשמעות 'קליע', ובלשון הדיבור כַּדּוּר הוא גם גלולת מרפא. מן הכדור נולד בימי הביניים שם התואר כַּדּוּרִי, ובימינו נוצרו כַּדּוּרִית (המונח התקני כיום הוא 'תא דם'), כַּדֹּרֶת ("באולינג") ואף הפועל כִּדְרֵר.
    [post_title] => גלגוליו של כַּדּוּר
    [post_excerpt] => לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%92%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 14:46:37
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:46:37
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5181
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 95766
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-07-21 11:45:18
    [post_date_gmt] => 2024-07-21 08:45:18
    [post_content] => דּוֹר היא מילה קצרה המציינת פרק זמן ('תקופה') או קבוצת אנשים ('מי שחיו בתקופה מסוימת'). המילה דּוֹר עשויה להורות 'חוליה במשפחה' (למשל אב, בן ונכד הם שלושה דורות) או 'כלל האנשים בני אותה תקופה', כמו בפסוקים "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה" (בראשית ז, א), "עַד תֹּם כׇּל הַדּוֹר" (במדבר לב, יג). עם זאת קשה לעמוד על הוראתה המדויקת: אפשר שהמילה המקראית מכוונת ביסודה למעגל חיים של אדם ואפשר שלעיתים היא מכוונת למספר שנים קבוע.

הדעה הרווחת היא שהמילה דּוֹר גזורה מן השורש דו"ר במשמעות 'מעגל, סיבוב', כגון במילים מְדוּרָה וכַדּוּר (להרחבה ראו כאן), ומקובל להסביר שהכוונה למושג המופשט של מעגל חיים. אך יש גם מי שסובר שהכוונה לקבוצת אנשים (כנראה מן הציור הראשוני של חבורה היושבת יחדיו במעגל).[1] בלשונות שמיות אחרות המילה משמשת בהוראות קרובות: באוגריתית במובן 'אוסף', 'אסיפה', בפניקית – 'משפחה', בערבית – 'תקופה' (ועוד) ובלהגי הארמית בהוראות קרובות לאלו העבריות.

בכמה ביטויים המילה דור באה בהכפלה: "מִדֹּר דֹּר" (שמות יז, טז) = 'מעולם (ועד עתה)', "לְדֹר דֹּר" (שמות ג, טו), "(ל)דוֹר וָדוֹר", "(לְ)דוֹר דּוֹרִים" = 'לכל הדורות', 'לנצח'; ובלשון חכמים בגיוון קל: "לדורות" או "לדורי דורות". בכלל מרובים הביטויים במקרא שהמילה דור מצטרפת בהם למילה או לצירוף שעניינם נצח: "לְאֶלֶף דּוֹר" (דברים ז, ט), ובעיקר לצד המילה 'עולם': "לְדֹרֹת עוֹלָם" (בראשית ט, יב), "לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם" (בראשית יז, ז) היינו 'ברית עולם תחול על כל דורותיהם', וכן "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (שמות כז, כא), "לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (שמות מ, טו) ועוד.

במקרא בא גם השם דּוֹר או דֹּאר, בשני שמות מקומות: (א) דור היא עיר כנענית חשובה במישור החוף הצפוני (כיום נושא את השם מושב קטן במועצה האזורית חוף הכרמל; לפנים הכפר הערבי טנטורה). ממקורות חוץ־מקראיים למדים שבתקופת הכיבוש האשורי במאה ה־8 לפנה"ס הייתה דור העיר המרכזית בנפה, שחלשה על כל אזור החוף עד יפו. (ב) עין דור הוא מקום יישוב באזור עמק יזרעאל, הידוע במיוחד כמקום מושבהּ של בעלת האוב בסיפור שאול במלחמת פלשתים (שמואל א פרק כח).  השם המקראי נשמר בשם הכפר הערבי אינדור (בערעור העיצור הלועי ע' כבר בימי התלמוד – הרבה לפני הכיבוש הערבי – בהשפעת היוונית שהילכה בפי יושבי הגליל). כיום נושא את השם עין דור קיבוץ הנמצא בקרבת מקום, ולזכר סיפור בעלת האוב נקרא ערוץ נחל קטן, מיובליו של נחל תבור, בשם נחל קוֹסֶמֶת. בשם דורות נקרא קיבוץ בצפון מערב הנגב, נוטריקון השמות דוב, רבקה ותרצה על שם דוב הוז, ממייסדי 'ההגנה', ובנות משפחתו.

השם דור ניתן בעת החדשה – בעיקר לבנים, ובשנים האחרונות גם לבנות.

-------------------
[1] ויליאם פ' אולברייט סבר שהמילה דור באה מן השורש דה"ר, ולדעתו אף הוא מכוון ביסודו לתנועה במעגל.
    [post_title] => דור
    [post_excerpt] => השם הפרטי דור – בדומה לשם עידן – מציין תקופה, מעגל חיים, פרק זמן ממושך.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%93%d7%95%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-09-09 19:16:07
    [post_modified_gmt] => 2024-09-09 16:16:07
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95766
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)