הדף בטעינה

על המילה מְדוֹכָה

במילון

 (ללא ניקוד: מדוכה)
מיןנקבה
שורשדוך
נטייהמדוֹכות לכל הנטיות

הגדרה

  • מַכתֵש (ספרותי)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ישב על המדוכה מטבע לשון בכל יום!

יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
המשך קריאה >>
איור ילד משועמם מכין ש.ב ליד מחשב וכיתוב "לדכא או לדכות?"

לדכא או לדכות?

WP_Post Object
(
    [ID] => 30140
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-07-10 17:32:02
    [post_date_gmt] => 2018-07-10 14:32:02
    [post_content] => בעברית החדשה נכון לומר לְדַכֵּא ולא "לְדַכּוֹת", שהרי השורש המשמש אותנו כיום הוא דכ"א באל"ף: דיכאון, מדוכא וכדומה. שם הפועל לְדַכֵּא – כמו לְבַטֵּא, לְקַנֵּא – מתאים לשורשים שהאות האחרונה שלהם אל"ף, ואילו הצורה לְדַכּוֹת מתאימה לשורשים שהאות האחרונה שלהם יו"ד – כמו לְקַוּוֹת משורש קו"י (קו"ה).

כאמור בעברית בת ימינו משמש השורש דכ"א באל"ף: דִּכָּאוֹן, לְדַכֵּא, מְדֻכָּא, מְדַכֵּא. רק בשם הפעולה של בניין פיעל הנטייה היא על דרך גזרת ל"י: דִּכּוּי (ולא דִּכּוּא) – כמו בִּטּוּי מן בט"א, מִלּוּי מן מל"א, רִפּוּי מן רפ"א, חִטּוּי מן חט"א.

בתנ"ך לצד מילים מן השורש דכ"א יש מילים מן השורש הקרוב דכ"י (דכ"ה) באותה משמעות. כך למשל אנו מוצאים בישעיהו נז, טו "לֵב נִדְכָּאִים" (שורש דכ"א), ואילו בתהלים נא, יט "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה" (שורש דכ"י). שני השורשים האחים האלה אינם היחידים במשפחה: קרובים להם השורשים דכד"ך, דכ"ך ודו"ך. הראשון מוכר מן המילים דִּכְדּוּךְ, מְדֻכְדָּךְ. השני הוא שורשה של המילה דַּךְ, שמשמעה רצוץ ועשוק, כגון בכתוב "וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" (תהלים ט, י). השלישי הוא שורשה של המילה מְדוֹכָה – מכתש לכתישת גרעינים ותבלינים. המשמעות היסודית של כל השורשים האלה היא ככל הנראה שבירה וכתישה, ומכאן בהשאלה אומללות ונמיכות.

תופעה זו של שורשים אחים שיש להם אותיות משותפות ומשמעות קרובה נפוצה למדי בשורשים החסרים: נָטַף, טִפְטֵף וטִפָּה; לָנוּד, לִנְדֹּד ולְנַדְנֵד; שִׁיֵּף ושִׁפְשֵׁף; שָׁגָה ושָׁגַג; יָרַק ורָקַק; נָצַץ ונִצְנֵץ ועוד ועוד. שורשים אחים אלו הם אחד התימוכין של התאוריה הגורסת כי השורשים השמיים, לפחות מקצתם, היו במקורם בעלי שני עיצורים, מעין ד"ך, ט"ף, נ"ד, ש"ף, ש"ג, ר"ק, נ"ץ.
    [post_title] => לדכא או לדכות?
    [post_excerpt] => בעברית החדשה נכון לומר לְדַכֵּא ולא "לְדַכּוֹת", שהרי השורש המשמש אותנו כיום הוא דכ"א באל"ף: דיכאון, מדוכא וכדומה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%93%d7%9b%d7%90-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-06-30 16:56:49
    [post_modified_gmt] => 2019-06-30 13:56:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30140
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בעברית החדשה נכון לומר לְדַכֵּא ולא "לְדַכּוֹת", שהרי השורש המשמש אותנו כיום הוא דכ"א באל"ף: דיכאון, מדוכא וכדומה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מְדוֹכָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>