WP_Post Object
(
    [ID] => 13361
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-01-05 14:15:07
    [post_date_gmt] => 2016-01-05 12:15:07
    [post_content] => מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל במסכת סוכה מן המשנה: "פרס [נוסח אחר: פירס] עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנְשָׁר [העלים הנושרים]".

ככלל חל מעבר משי"ן שמאלית לסמ"ך במעבר מלשון המקרא הקדומה ללשון המקרא המאוחרת, וביתר שאת במעבר מלשון המקרא ללשון חז"ל: המַשּׂוֹר היה למַסּוֹר, השָׂרֶטֶת נעשתה סְרִיטָה, הנערה המְאֹרָשָׂה הייתה למְאֹרָסָה (או מְאֹרֶסֶת או אֲרוּסָה), הפֶּשַׂע נעשה פְּסִיעָה, השָׂב – בעל שיער השֵֹיבָה – נעשה סָב ועוד ועוד.

המגמה שהלכה בה האקדמיה הייתה להמשיך את הקו העולה מן המעבר בין לשון המקרא ללשון חז"ל, כלומר לדבוק בכתיבה בסמ"ך ככל האפשר. כך למשל נקבעו המונחים האלה בסמ"ך: סרטוט, מסור, נסורת. כך גם נקבע במונחים שנגזרו מן השורש פר"ס במשמעות של פיזור והתפשטות: התפרסות, פירוס, תפרוסת. ועדת הדקדוק אף המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים.

הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

הערה
צירופים דוגמת 'פריסת סניפים', 'פריסת כוחות', 'רשת בפריסה ארצית' קשורים אף הם בהוראת הפיזור וההתפשטות. גם אותם מומלץ אפוא לכתוב בסמ"ך, אך הרוצה לכותבם בשי"ן הרשות בידו. הוראת הפיזור היא העומדת כנראה גם בבסיס הצירוף 'פריסת תשלומים' (פיזורם על פני תקופה מסוימת), אך כיום יש שהצירוף הזה מתפרש בהוראה האחרת של השורש פר"ס – "חיתוך" התשלום המלא לכמה תשלומים קטנים.
    [post_title] => פָּרַס או פָּרַשׂ?
    [post_excerpt] => 
ועדת הדקדוק המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים. הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%90%d7%95-%d7%a4%d7%a8%d7%a9
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-05-06 16:19:31
    [post_modified_gmt] => 2024-05-06 13:19:31
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13361
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

ועדת הדקדוק המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים. הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

המשך קריאה >> המשך קריאה >>

WP_Post Object
(
    [ID] => 5268
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-08-11 15:11:54
    [post_date_gmt] => 2014-08-11 12:11:54
    [post_content] => זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים.

בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם: מתחתנים בלשון היום־יום ונישאים בעיקר בהקשרים רשמיים ובלשון גבוהה. מבחינה זו ההכרעה מה לכתוב בהזמנה תלויה באופי שרוצים לשוות לה – פשוטה ואישית או טקסית וחגיגית.

למבקשים להכריע על פי הנוֹהֵג בלשון המקורות צפויה אכזבה, שכן שימושם של פעלים אלו בספרות העתיקה שונה מזה של ימינו – בעיקר מסיבות חברתיות ותרבותיות.

בלשון המקרא התחתן פירושו 'התקשר עם משפחה אחרת בקשרי נישואים', כמפורט בהצעה של חמור אבי שכם לבני יעקב: "וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ – בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ, וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם" (בראשית  לד, ט). בעולם העתיק נתפס קשר הנישואים כקשר בין משפחות, ובפרט בין אבי האישה ובין האיש הנושא אותה: "וַיִתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה..." (מלכים א ג, א). האיש ואבי האישה התחתנו – כלומר יצרו ביניהם קשר המבוסס על נישואים, ואילו האישה לא נתפסה כצד שווה בקשר. משמעות זו של השורש חת"ן השתמרה עד היום במילים המקראיות חתן (האיש ביחס להורי אשתו), חותן וחותנת, וכן במילה מחותנים (הורי בני הזוג אלה ביחס לאלה) אשר נוצרה בימי הביניים. השימוש בפועל התחתן לציון קשרי משפחה על בסיס נישואים נמשך עד העת החדשה. בשימוש זה רגיל המבנה 'התחתן ב', אך יש גם 'התחתן עם'.

בלשון המקרא הפועל המציין את פעולת הנישואים עצמה הוא לָקַח – כפי שראינו לעיל בכתוב על שלמה "וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה". בלשון חז"ל משמש באותה המשמעות הפועל נָשָׂא – האיש נושא את האישה והאישה נישאת.

שימושי הלשון האלה משקפים את המציאות החברתית והתרבותית שהייתה בימים עברו. אך בעת החדשה נעשו הנישואים שוויוניים יותר ונוצר צורך בפועל המביע את הדדיות הפעולה. הפעלים התחתנו ונישאו – בבניינים התפעל ונפעל – קיבלו אפוא הוראה הדדית בדומה לפעלים רבים בבניינים אלו: 'התכתבו', 'התקוטטו', 'התפייסו', 'התנשקו', 'נפגשו', 'נדברו', 'נועדו' ועוד ועוד.

יתרה מזו, בלשון המקורות אף אפשר למצוא פה ושם שימושים דומים לאלו של לשון ימינו: במדרש שיר השירים רבה א, ד מצאנו התחתן לציון הקשר בין בני הזוג עצמם ("יום שנתחתן שלמה לבת פרעה נְכֹה מלך מצרים"), ובמשנה כתובות ז, י מצאנו נישאו גם ביחס לגברים. שימושים אלו אינם מעידים על שינוי במעמד האישה או בתפיסת הנישואים, אלא נובעים מגלגולי משמעות פשוטים כגון מעבר מן המשמעות הכללית של יצירת הקשר בין המשפחות למשמעות המצומצמת של התקשרות בין בני הזוג.

בעברית החדשה נעשו גם פעלים אחרים הקשורים לקשרי נישואים פעלים הדדיים: בלשון המקורות האיש מארס (או מארשׂ) את האישה והאישה מתארסת, אך בימינו מקובל לומר ששני בני הזוג התארסו (לרוב לא במשמעות ההלכתית של המושג); בלשון המקורות האיש מגרש את האישה והאישה מתגרשת או מגורשת, אך בימינו מקובל לומר ששני בני הזוג התגרשו.

השוויוניות באה לידי ביטוי גם בצורות הבינוני הפעוּל המציינות מצב: נשוי ונשואה, ארוס וארוסה (וכן מאורס ומאורסת), גרוש וגרושה. בספרות חז"ל צורות הנקבה הן צורות סביל. את צורות הזכר אפשר להסביר כגזירה לאחור מצורות הנקבה. הדבר ניכר בהיקרות היחידה של המילה 'גרוש': "גרוש שנשא גרושה" (בבלי פסחים קיב ע"א). את הצורה נשוי אפשר לקשור גם לתופעה הכללית של חילופי בינוני פָּעוּל ובינוני פּוֹעֵל בלשון חז"ל, כלומר נשוי = נושא (אישה).

והעיקר שיהיה במזל טוב!
    [post_title] => מתחתנים ונישאים
    [post_excerpt] => זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים. בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-05-06 10:04:01
    [post_modified_gmt] => 2021-05-06 07:04:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5268
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים. בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>