WP_Post Object
(
[ID] => 10259
[post_author] => 4
[post_date] => 2015-05-27 15:17:15
[post_date_gmt] => 2015-05-27 12:17:15
[post_content] => יש המביעים את פליאתם על דבר שקשה להאמין שקרה בביטוי 'לא ייאמן' ואחרים בביטוי 'לא יאומן' (בניקוד: לֹא יֵאָמֵן, לֹא יְאֻמַּן). בשתי הגרסאות הפועל הוא פועל סביל: ייאמן בבניין נפעל – צורת העתיד של נאמן (כמו 'ייעדר', עתיד של 'נעדר'), יאומן בבניין פועל – צורת העתיד של אֻמַּן.
היינו מצפים שהפועל הסביל של האמין (בבניין הפעיל) יהיה הואמן ובעתיד יואמן (בבניין הופעל), דוגמת העביר–הועבר, אבל הלכה למעשה צורות אלו אינן משמשות. במקומן משמשת הצורה ייאמן בבניין נפעל שמשמעה קרוב מאוד לענייננו: דבר שיכול להתברר כאמת, דבר שאפשר להאמין בו. אין זה המקרה היחיד שצורה בבניין נפעל קשורה לפועל בבניין הפעיל, למשל: הִכְחִיד–נִכְחַד, הִרְגִּיעַ–נִרְגַּע, הִכְנִיעַ–נִכְנַע, הוֹשִׁיעַ–נוֹשַׁע. אומנם בלשוננו היום נאמן מוכר בעיקר כשם תואר, כגון אדם נאמן, אוהד נאמן. אבל בתנ"ך נאמן מתפקד גם כפועל ממש במשמע 'התברר כאמת', למשל: "עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד" (תהלים צג, ה), "וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ" (בראשית מב, כ).
לעומת זאת יאומן ובעבר אֻמַּן (בבניין פוּעל) הן צורות סביל של הפועל אִמֵּן. צמד פעלים זה אינו שייך למשמע 'אמת' אלא למשמע אחר של השורש אמ"ן: לימוד, תרגול והדרכה.
לפיכך להבעת פליאה מתאים יותר לנקוט את הביטוי לא ייאמן, שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון.
"לא יאומן כי יסופר"
בביטוי הרווח "לא יאומן כי יסופר" נוצרה הצורה יאומן בהשפעת צורתו של הפועל הסמוך יסופר. תופעה לשונית זו מכונה גְּרֵרָה, והיא מוכרת מביטויים נוספים. כך למשל בביטוי "לא מדובשך ולא מעוקצך" (על פי מדרש תנחומא): הצורה דובשך (במקום דִבשך) נוצרה בהשפעת 'עוקצך'. ודוגמאות מן התנ"ך: "וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו" (יחזקאל מג, יא) – במקום מְבוֹאָיו; "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" (שיר השירים ג, יא) – במקום צֵאנָה.
ומניין לנו הביטוי? יסודו בדברי חבקוק: "רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ, כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר" (א, ה). התיעודים המוקדמים ביותר שמצאנו לשימוש בביטוי הם בחיבורים בני המאה ה־16 (על פי פרויקט השו"ת), וכבר אז אפשר למצוא את שתי הגרסאות: "לא יאומן כי יסופר" וגם "לא יאמן כי יסופר". גם בספרות ההשכלה – במאות ה־18 וה־19 – נמשכת ההתרוצצות (ושמא ההתנצחות?) בין שתי הגרסאות: יש הכותבים "לא יאמן כי יסופר" וכנגדם יש הכותבים "לא יאומן", ואף יש הטורחים לנקד "לא יאָמן כי יסופר" וכנגדם יש הטורחים לנקד "לא יאֻמן".
בימינו מוכרת יותר הגרסה 'לא יאומן כי יסופר', אך יש המקפידים לומר 'לא ייאמן כי יסופר'.
[post_title] => לא ייאמן או לא יאומן?
[post_excerpt] => להבעת פליאה מתאים יותר לנקוט את הביטוי לא ייאמן, שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%99%d7%90%d7%9e%d7%9f-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%9f
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-08-04 18:22:54
[post_modified_gmt] => 2023-08-04 15:22:54
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10259
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
להבעת פליאה מתאים יותר לנקוט את הביטוי לא ייאמן, שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון.יש המביעים את פליאתם על דבר שקשה להאמין שקרה בביטוי 'לא ייאמן' ואחרים בביטוי 'לא יאומן' (בניקוד: לֹא יֵאָמֵן, לֹא יְאֻמַּן). בשתי הגרסאות הפועל הוא פועל סביל: ייאמן בבניין נפעל – צורת העתיד של נאמן (כמו 'ייעדר', עתיד של 'נעדר'), יאומן בבניין פועל – צורת העתיד של אֻמַּן.
היינו מצפים שהפועל הסביל של האמין (בבניין הפעיל) יהיה הואמן ובעתיד יואמן (בבניין הופעל), דוגמת העביר–הועבר, אבל הלכה למעשה צורות אלו אינן משמשות. במקומן משמשת הצורה ייאמן בבניין נפעל שמשמעה קרוב מאוד לענייננו: דבר שיכול להתברר כאמת, דבר שאפשר להאמין בו. אין זה המקרה היחיד שצורה בבניין נפעל קשורה לפועל בבניין הפעיל, למשל: הִכְחִיד–נִכְחַד, הִרְגִּיעַ–נִרְגַּע, הִכְנִיעַ–נִכְנַע, הוֹשִׁיעַ–נוֹשַׁע. אומנם בלשוננו היום נאמן מוכר בעיקר כשם תואר, כגון אדם נאמן, אוהד נאמן. אבל בתנ"ך נאמן מתפקד גם כפועל ממש במשמע 'התברר כאמת', למשל: "עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד" (תהלים צג, ה), "וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ" (בראשית מב, כ).
לעומת זאת יאומן ובעבר אֻמַּן (בבניין פוּעל) הן צורות סביל של הפועל אִמֵּן. צמד פעלים זה אינו שייך למשמע 'אמת' אלא למשמע אחר של השורש אמ"ן: לימוד, תרגול והדרכה.
לפיכך להבעת פליאה מתאים יותר לנקוט את הביטוי לא ייאמן, שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון.
"לא יאומן כי יסופר"
בביטוי הרווח "לא יאומן כי יסופר" נוצרה הצורה יאומן בהשפעת צורתו של הפועל הסמוך יסופר. תופעה לשונית זו מכונה גְּרֵרָה, והיא מוכרת מביטויים נוספים. כך למשל בביטוי "לא מדובשך ולא מעוקצך" (על פי מדרש תנחומא): הצורה דובשך (במקום דִבשך) נוצרה בהשפעת 'עוקצך'. ודוגמאות מן התנ"ך: "וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו" (יחזקאל מג, יא) – במקום מְבוֹאָיו; "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" (שיר השירים ג, יא) – במקום צֵאנָה.
ומניין לנו הביטוי? יסודו בדברי חבקוק: "רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ, כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר" (א, ה). התיעודים המוקדמים ביותר שמצאנו לשימוש בביטוי הם בחיבורים בני המאה ה־16 (על פי פרויקט השו"ת), וכבר אז אפשר למצוא את שתי הגרסאות: "לא יאומן כי יסופר" וגם "לא יאמן כי יסופר". גם בספרות ההשכלה – במאות ה־18 וה־19 – נמשכת ההתרוצצות (ושמא ההתנצחות?) בין שתי הגרסאות: יש הכותבים "לא יאמן כי יסופר" וכנגדם יש הכותבים "לא יאומן", ואף יש הטורחים לנקד "לא יאָמן כי יסופר" וכנגדם יש הטורחים לנקד "לא יאֻמן".
בימינו מוכרת יותר הגרסה 'לא יאומן כי יסופר', אך יש המקפידים לומר 'לא ייאמן כי יסופר'.
[post_title] => לא ייאמן או לא יאומן? [post_excerpt] => להבעת פליאה מתאים יותר לנקוט את הביטוי לא ייאמן, שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%99%d7%90%d7%9e%d7%9f-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 18:22:54 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 15:22:54 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10259 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
