הדף בטעינה

על המילה לְשַׁד

במילון

 (ללא ניקוד: לשד)
מיןזכר
שורשלשׁד
נטייהלְשַׁדּוֹ לכל הנטיות

הגדרה

  • החלק הפנימי באיבר
  • חלק עיקרי, תמצית, מקור החיות (ספרותי)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מֵחַ עצם

WP_Post Object
(
    [ID] => 88
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-07 12:19:17
    [post_date_gmt] => 2010-11-07 10:19:17
    [post_content] => מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז).

המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את הצירוף 'לשד עצמות' אנו מוצאים לראשונה אצל מנדלי מוכר ספרים בספרו "בעמק הבכא" (1898): "העכבישים שלנו מוצצים אותנו... מוצצים לשד עצמותינו". מקור המילה לְשַׁד במקרא: "וְהָיָה טַעְמוֹ [של המן] כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן" (במדבר יא, ח); "נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ" (תהלים לב, ד). פירושה המקובל הוא שומן או לחלוחית. הצירוף 'לשד העצמות' נקבע במילון האנטומיה של האקדמיה (משנת תשי"ז). ואולם בהקשר הרפואי לא קנו להם שביתה בציבור לא הוא ולא הצירוף המקוצר 'לשד העצם' שנקבע במילון למונחי רפואה (פורסם בשנת תשנ"ט).

במילונים של העברית החדשה מצוי הצירוף מוֹחַ עֶצֶם. מקור הצירוף באיוב כא, כד: "עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה". זה גם המקום היחיד במקרא שהמילה 'מוח' באה בו. בלשון חז"ל 'מוח' אינו רק החומר שבעצמות אלא בעיקר החומר (האפור) שבגולגולת, ומכאן נתייחדה המילה 'מוח' יותר ויותר לציון האיבר שבתוך גולגולתנו. ואולם לדעת הרופאים בצירוף 'מוח עצם' יש משום הטעיה, כי על פי הידע הקיים היום יש הבדל מוחלט בין החומר שבגולגולת ובין החומר שבעצמות.

ייתכן שעל רקע התנגדות הרופאים נוצר הצירוף מֵחַ עצם (או 'מֵחַ עצמות') והחל לשמש בציבור ואף במערכת החינוך לפני עשרות שנים, כעולה מעדויות שהגיעו אל האקדמיה. המילה מֵחַ באה במקרא פעמיים (בצורת רבים): "וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם וְחָרְבוֹת מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ" (ישעיהו ה, יז), "עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים" (תהלים סו, טו). הפירוש המקובל הוא 'בהמות שמנות' או שם תואר מועצם – 'שמֵנים'.

בעת האחרונה עלתה שוב הסוגיה לדיון בוועדה למונחי רפואה של האקדמיה. בקשת הרופאים הייתה לאשר את הצירוף מֵחַ עצם. בעד עמדה זו נטען שבמקרא הן מֵחַ הן מוֹחַ מציינים חומר שומני עשיר, וההבחנה ביניהם היא בצורה בלבד. מכיוון שהמילה מֵחַ אינה חיה בעברית של ימינו בשום מובן אחר, החליטה האקדמיה לאשר את הצירוף 'מֵחַ עצם' (לצד לְשַׁד עצם).
    [post_title] => מֵחַ עצם
    [post_excerpt] => מוֹחַ או מֵחַ? ואולי בכלל לְשַׁד? בתחילה קבעה האקדמיה את המונח לשד העצם. אולם הצירוף לא קנה שביתה בציבור, ובמקומו רווח השימוש ב"מוח עצם". כדי להבחין בין החומר שבתוך גולגולתנו, ובין החומר שבעצמות קיבלה האקדמיה את בקשת הרופאים ואישרה לבסוף את הצירוף 'מֵחַ עצם' (לצד לְשַׁד עצם).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%97-%d7%a2%d7%a6%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:41:32
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:41:32
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=88
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מוֹחַ או מֵחַ? ואולי בכלל לְשַׁד? בתחילה קבעה האקדמיה את המונח לשד העצם. אולם הצירוף לא קנה שביתה בציבור, ובמקומו רווח השימוש ב"מוח עצם". כדי להבחין בין החומר שבתוך גולגולתנו, ובין החומר שבעצמות קיבלה האקדמיה את בקשת הרופאים ואישרה לבסוף את הצירוף 'מֵחַ עצם' (לצד לְשַׁד עצם).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך לְשַׁד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>