הדף בטעינה

על הצירוף כָּל דִּכְפִין

במילון

 (ללא ניקוד: כל דכפין)

הגדרה

  • כל מי שנִצרָך
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

באים לידי ביטוי

פסח: מדברים ביציאת מצרים

WP_Post Object
(
    [ID] => 94680
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-23 16:02:36
    [post_date_gmt] => 2024-06-23 13:02:36
    [post_content] => בכל דור ודור אנחנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומשנה לשנה זוכרים בעל פה את הפסוקים, המדרשים והשירים. אין פלא אפוא שסיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח הולידו מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה.
[presto_player id=94728]
    [post_title] => פסח: מדברים ביציאת מצרים
    [post_excerpt] => בכל דור ודור אנחנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומשנה לשנה זוכרים בעל פה את הפסוקים, המדרשים והשירים. אין פלא אפוא שסיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח הולידו מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:36:47
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:36:47
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94680
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בכל דור ודור אנחנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומשנה לשנה זוכרים בעל פה את הפסוקים, המדרשים והשירים. אין פלא אפוא שסיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח הולידו מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
יהיה בסדר נהיה בסדר

מדברים ביציאת מצרים

WP_Post Object
(
    [ID] => 50099
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-03-21 14:51:09
    [post_date_gmt] => 2021-03-21 12:51:09
    [post_content] => בכל דור ודור אנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומִשָּׁנָה לשנה כבר זוכרים בעל פה את הפסוקים, את המדרשים, וכמובן את השירים. אין פלא אפוא כי סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה: דיינו, עבודת פרך, חושך מצרים, ליל שימורים, בל יירָאה, דור המדבר, שאלת תם, בכבודו ובעצמו, כל המרבה הרי זה משובח ועוד. הינה סיפוריהם של מילים וביטויים נוספים:

כריך כשר לפסח

המילה כָּרִיךְ נוצרה בעברית החדשה, אך ההשראה לה הייתה ה'כורך' של הלל הזקן, כמתואר בהגדה של פסח: "כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים: היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד". שמות אחרים שהוצעו בעבר למאכל הזה הם כורך, כרוכית, כריכה, כורכייה ואף הִללית – גם הם בהשראת מעשהו של הלל. הסנדוויץ' האנגלי אף הוא מקורו בשם אדם: הלורד מסנדוויץ' שהיה מהמר כפייתי ואכל כריכים כדי שלא לחדול מהימוריו.

איזו החמצה!

החמץ – האסור בפסח באכילה ואף בהימצאות – הוא העומד בבסיסם של הפועל החמיץ ושם הפעולה החמצה הרגילים כל כך בלשוננו. על הכתוב "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב, ז) דרש ר' יאשיה במכילתא דרבי ישמעאל: "אל תקרא כן, אלא 'ושמרתם את המצוות' – כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמיצין את המצווה, אלא אם באה מצווה לידך עשה אותה מיד". כוונת הדרשה היא שגם את המצווה אין להשאיר בצד, כביכול כדי שתחמיץ, כלומר תתפח ותיעשה חמץ. בעקבות דרשה זו התפתח השימוש המוכר לנו כיום בפועל 'החמיץ' לציון דבר שלא נעשה בזמנו, הזדמנות שהייתה ואבדה.

מה נשתנה?

בלשון חכמים נשתנתה צורתו של הבניין המקראי התפעל אל נתפעל (כנראה בהשפעת התחילית נו"ן של בניין נפעל), ומכאן השאלה במסכת פסחים ובהגדה של פסח "מה נשתנה?"' (ולא "מה השתנה?"). בעברית בת ימינו צורות נתפעל משמשות בעיקר בלשון הכתובה והרשמית: 'נתבקשנו לסייע', 'נתגלו כשלים במערכת', וכן בביטויים נוספים שירשנו מלשון חכמים, כגון 'נתפרדה החבילה', 'נתכרכמו פניו'. לעומת זאת בלשון העגה אין לצורות האלה כל דריסת רגל, ולא סביר שמישהו יאמר, למשל, "נתחרבשנו", "נתחרפנתי" או "נשתפנתם"...

כל דכפין

ההגדה של פסח כתובה ברובה הגדול בעברית. אף על פי כן היא מזוהה אצל רבים עם הלשון הארמית, אולי בגלל המסגרת שלה – הקטע הפותח של המגיד 'הא לחמנא עניא' והפיוט המסיים של ההגדה כולה 'חד גדיא'. בקטע 'הא לחמא עניא' ("זה לחם העוני") יש קריאה: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח" – 'כל (מי) שרעב יבוא ויאכל, כל (מי) שצריך יבוא ויפסח' [במשמעות 'יעשה את קורבן הפסח']. הצורה 'כפין' קשורה למילה כָּפָן – 'רָעָב', המוכרת מספר איוב. בעברית בת ימינו קיבלה הקריאה 'כל דכפין' את ההוראה הכללית יותר 'כל מי שצריך', 'כל מי שרוצה', בדומה לביטוי אחר שירשנו מן השפה הארמית: לְכָל מַאן דְּבָעֵי – 'לכל מי שרוצה', 'לכל המעוניין'.

מָנוי ומינוי

מָנוי הוא מי שנמנֶה על דבר, כלומר משתתף בו. המקור לכך בדברי משנה: "הפסח אינו נאכל… אלא למנויו" (זבחים ה, ח). כאן המנויים הם האנשים שנמנו (נספרו) מראש לקבוצה משותפת לצורך הקרבת טלה אחד לקורבן הפסח. את המָנוי הזה של קורבן הפסח לקח אליעזר בן־יהודה אל העברית החדשה, כמוגדר במילונו: "מָנוי – מי ששלם סכום קצוב בעד ספר או עתון". לשם הפעולה קבעה האקדמיה ללשון את המילה מינוי – האדם מָנוי על התיאטרון, ויש לו מינוי לתיאטרון.

עומס עד מחלף מסובים

צומת מסובים, כיום מחלף מסובים, מצוי במקום שיש המזהים אותו עם בני ברק הקדומה. הצומת קיבל את שמו מן המסופר בהגדה: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַתת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה". המילה מְסֻבִּין אינה אלא צורה אחרת של מְסִבִּין (מְסִבִּים), כלומר יושבים בהסבה.

אספה וערכה תמר קציר

[post_title] => מדברים ביציאת מצרים [post_excerpt] => סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-04-24 09:56:56 [post_modified_gmt] => 2022-04-24 06:56:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=50099 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חידון לחג האביב – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 19514
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-04-09 14:56:35
    [post_date_gmt] => 2017-04-09 11:56:35
    [post_content] => 

1. מה המשמע המקורי של המילה אָבִיב?

אפשרות ב: תבואה לפני הבשלתה המילה אביב קרובה למילה אֵב – צמח צעיר ורענן, המוכרת למשל מן הצירוף אִבֵּי הנחל. המשמעות המקורית של 'חודש האביב' היא החודש שבו התבואה מבשילה.

2. מה המשמעות המילולית של "כל דכפין"?

אפשרות ג: כל מי שרעב השורש הארמי כפ"ן מוכר מן המילה המליצית כָּפָן – 'רָעָב'. בימינו הביטוי "כל דכפין" משמש במשמע 'כל מי שרוצה', 'כל המעוניין'.

3. איזו מילה אינה זהה בשורשה למילה הַגָּדָה?

אפשרות א: אֲגֻדָּה המילים הַגָּדָה, אַגָּדָה ונָגִיד שורשן נג"ד, ואילו המילה אֲגֻדָּה שורשה אג"ד. הַגָּדָה ואַגָּדָה הן ביסודן שתי צורות של אותה המילה: שם פעולה של הפועל הִגִּיד.

4. באיזו שפה כתובה ההגדה?

אפשרות ב: רובה עברית ומיעוטה ארמית

5. ליל הסדר – איזו מילה אינה קשורה למילה סֵדֶר?

אפשרות ג: שִׁדְרָה המילה המקראית שְׂדֵרָה מציינת שורה סדורה של עצים או של חיילים, והיא משמרת את הכתיב הקדום של השורש סד"ר – בשי"ן שמאלית. המילה שִׁדְרָה קשורה כנראה לשורש שז"ר.

6. איזה שם עצם מופיע בהגדה במין דקדוקי אחר מן הרגיל כיום?

אפשרות ב: כוס בלשון המקרא ובימינו המילה כוס מינה נקבה: כוס גדולה, כוס חדשה. לעומת זאת בספרות חז"ל, ובעקבות זאת בהגדה של פסח, מינה זכר: "מוזגין כוס ראשון".

7. בין אילו שתי מילים אין קשר גיזרוני (קשר של השורש)?

אפשרות א: שִׁחְרוּר ושַׁחְרוּר שִׁחְרוּר – במקור מן השורש חר"ר, כמו המילים חירות וחורין ('בן חורין'). שַׁחְרוּר – הציפור קרויה כך על שום צבעה השחור.

8. איזו משמעות הציע ביאליק לתת למילה חרוסת בעברית החדשה?

אפשרות ג: סלט מן המילה חֲרֹסֶת הציע ביאליק לגזור את מַחֲרֹסֶת – קערה לסלט.

9. איזה ביטוי אינו קשור לסיפור יציאת מצרים?

אפשרות ג: עבד נרצע "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו" – מדברי האיש שמשה נזף בו על שהכה את רעהו. "היה לו לפה" – על פי דברי ה' למשה על אהרן "הוא יהיה לך לפה". "עבד נרצע" – מדיני עבד עברי בפרשת משפטים.

10. מה מקור המילה אפיקומן?

אפשרות א: מן המילה היוונית epikomon שמשמעה 'חוגג', 'הולל'. היוונים נהגו להתהולל לאחר המשתה, לעבור מבית לבית ולחלק דברי מתיקה. נגד זה נקבע שלא לסיים את הסעודה באפיקומן אלא במצה, לחם עוני. לימים לא הובנה המילה וניתנו לה הסברים על פי הארמית.

11. איך אומרים בעברית קניידלך?

אפשרות ג: כופתאות המילה כֻּפְתָּה (בלי ניקוד כופתה) חודשה כנראה על פי המילה כֹּפֶת המציינת בין השאר גוש קשה: "בצק שעשאו כופת" (ירושלמי פסחים).

12. מה הבניין של הפועל מסובין?

אפשרות א: הפעיל צורת הפועל המיוחדת מְסֻבִּין התגלגלה מן הצורה מְסִבִּין (מְסִבִּים) בניין הפעיל. שינוי התנועה מ-i ל-u חל כנראה בהשפעת העיצור השפתי ב'.

13. באיזו שורה בשיר 'אחד מי יודע' יש בעיה דקדוקית?

אפשרות ג: שלושה עשר מידייא המילה מידה היא ממין נקבה, ובכל זאת שרים "שלושה עשר" בזכר – בהשפעת המספרים שבשורות הקודמות. המילה מידיא איננה מילה ארמית אמתית אלא מילה מלאכותית שנוצרה לצורך השיר. להרחבה

14. איזה ביטוי איננו לקוח מן ההגדה של פסח?

אפשרות ב: בדחילו ורחימו על הבן הרשע נאמר: "לפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר". על הכתוב "ויוציאנו ה' ממצרים" נאמר: "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו".

15. מתי החלו לאחל "חג שמח"?

אפשרות ג: בעת החדשה הברכה "חג שמח" נוצרה בעת החדשה בהשפעת היידיש והגרמנית ובזיקה לכתוב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". הברכה המסורתית לחגים היא "מועדים לשמחה" ובמקצת העדות מאחלים גם "תזכו לשנים רבות". להרחבה

חזרה לחידון

גרסה להדפסה

פתרונות להדפסה

[post_title] => חידון לחג האביב – פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-04-16 13:14:00 [post_modified_gmt] => 2019-04-16 10:14:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19514 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום מעמוד ישן של הגדת פסח

לשון ההגדה של פסח

WP_Post Object
(
    [ID] => 5972
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-03-12 14:42:38
    [post_date_gmt] => 2013-03-12 12:42:38
    [post_content] => לקריאת המאמר

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."

המאמר עוסק בעניינים רבים, ובהם – מילים וצירופים: שבת הגדול, מצה שמורה, ליל הסדר, ליל שימורים, הגדה, ארבעה כוסות, מוזגין לו כוס, הסיבה; אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, המקום = הקב"ה, לקלס; כל דכפין, גמר עליו את ההלל; ענייני דקדוק: מה נשתנה, בין יושבין ובין מסובין, משועבדים, קריית שמע, רִבִּי ורבותינו, שאינו יודע לשאַל, את פתח לו, דיברות, לעַלֵּה. [post_title] => לשון ההגדה של פסח [post_excerpt] => גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 00:49:50 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 21:49:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5972 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>