הדף בטעינה

על המילה כִּנֶּרֶת

בתשובות באתר

איור מפת ארץ ישראל

הא־הידיעה בשמות מקומות

WP_Post Object
(
    [ID] => 6023
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-10-09 10:53:34
    [post_date_gmt] => 2012-10-09 08:53:34
    [post_content] => לקריאת המאמר

האם יש לומר 'שומרון' או 'השומרון'? מקובל ששם פרטי אין מוסיפים לו ה"א הידיעה, ואילו שם כללי שהפך לשם פרטי (של מקום) מחייב יידוע. לדוגמה שרון משמעו מישור סתם, ואילו 'השרון' הוא חבל ארץ מסוים במישור החוף של ארץ ישראל; שפלה היא חבל ארץ כל שהוא, שאין בו הרים, ואילו 'השפלה' היא שפלת יהודה. אבל בתנ"ך מצאנו גם שמות פרטיים־מובהקים של מקום הבאים ביידוע, כגון "הלבנון", "הגלעד". הכותב מציג את התמונה העולה מן המקרא ומגיע למסקנה שאפשר לומר גם 'שומרון' וגם 'השומרון'.

[post_title] => הא־הידיעה בשמות מקומות [post_excerpt] => האם יש לומר 'שומרון' או 'השומרון'? הכותב מציג את התמונה העולה מן המקרא ומגיע למסקנה שאפשר לומר גם 'שומרון' וגם 'השומרון'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 02:56:04 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 23:56:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6023 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

האם יש לומר 'שומרון' או 'השומרון'? הכותב מציג את התמונה העולה מן המקרא ומגיע למסקנה שאפשר לומר גם 'שומרון' וגם 'השומרון'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
פסטיבל המחולות בְּכַּרְמִיאֵל (קו מחוק) בְּכַרְמִיאֵל

בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

WP_Post Object
(
    [ID] => 832
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-03-24 12:40:18
    [post_date_gmt] => 2010-03-24 10:40:18
    [post_content] => כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי בהגייה והן נהגות בביצוע חוכך: וּבַיִת בבי"ת רפה; בְּכָךְ בכ"ף רפה, לְפָנִים בפ"א רפה.

דין השמות העבריים – שמות מקומות ושמות פרטיים  – כדין כל מילה עברית: בראש השם באות בכ"פ דגושות: כַּרמיאל, פֶּתח תקווה, בְּצלאל, כַּרמית; אבל אחרי מילות השימוש – וכל"ב – יש להגות את העיצורים האלה ללא דגש: בְּכַרמיאל בכ"ף רפה, לְפֶתח תקווה בפ"א רפה, לִבְצלאל וְכַרמית בבי"ת ובכ"ף רפות.

הינה כמה דוגמאות מן התנ"ך לתופעה הזאת: בתיאור האירועים שקדמו למינויו של יפתח לשופט נאמר: "וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין" (שופטים י, ט); בתיאור נחלת נפתלי נאמר: "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת" (יהושע יט, לה); ועל פנינה אשת אלקנה נאמר: "וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים" (שמואל א א, ב).
    [post_title] => בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב
    [post_excerpt] => דין השמות העבריים – שמות מקומות ושמות פרטיים  – כדין כל מילה עברית: בראש השם באות בכ"פ דגושות. אבל אחרי מילות השימוש – וכל"ב – יש להגות את העיצורים האלה ללא דגש.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%9b%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%9b%d7%a4-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:55:03
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:55:03
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=832
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

דין השמות העבריים – שמות מקומות ושמות פרטיים  – כדין כל מילה עברית: בראש השם באות בכ"פ דגושות. אבל אחרי מילות השימוש – וכל"ב – יש להגות את העיצורים האלה ללא דגש.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות- כינרת איור שלט על חדר. על השלט איור ג'ירפה וכיתוב "החדר של: כינרת" ומתחתיו כיתוב "שמות ומשמעויות"

כינרת

WP_Post Object
(
    [ID] => 28738
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-04-23 13:10:49
    [post_date_gmt] => 2018-04-23 10:10:49
    [post_content] => הבָּנוֹת הנקראות כִּנֶּרֶת קרויות כמובן על שם הימה הצפונית, המכונה במקרא יָם־כִּנֶּרֶת (במדבר לד, יא; יהושע יג, כז), יָם כִּנְרוֹת (יהושע יב, ג) או סתם כִּנֶּרֶת (דברים ג, יז). צורת הרבים כִּנְרוֹת היא כנראה שם האזור (יהושע יא, ב; מלכים א טו, כ).[1]

כינרת היה גם שמה של עיר מבצר כנענית בנחלת שבט נפתלי (יהושע יט, לה), ונראה שהעיר היא שהעניקה לימה את שמה[2] – כפי שהעניקה לה בסוף ימי הבית השני העיר טבריה את השם ים טבריה או ימהּ של טבריה.[3]

פירוש השם הכנעני הקדום אינו ברור, אך ייתכן שיש קשר בינו לשם האל כנר, שנמצא ברשימות אלים מן העיר אוגרית (עיר ששכנה לחוף הים התיכון בסוריה של היום).[4] רבים קושרים בין הכינרת לכלי הנגינה כינור, אך טיב הקשר איננו ברור – האם על שום צורתה של הימה? ושמא שם האל הוא הקשור ביסודו לכלי הנגינה?

חז"ל התלבטו אף הם בשאלת מקור שמה של הימה, וכך אנו קוראים בבבלי מגילה ו ע"א:

כנרת זו גניסר. ולמה נקרא שמה כנרת? משום דממתקא פירותיה ככינרא.[5]

מהו כינרא? מילה ארמית זו מתפרשת בשתי דרכים בערך כִּנר ב"ספר הערוך", שהוא מילון למילים קשות בתלמודים ובמדרשים שכתב במאה ה־11 נתן בן יחיאל מרומי. לפי הפירוש הראשון כינרא הוא פרי. גידול כינרים באזור הכינרת נזכר גם בתלמוד הירושלמי: "והערבה עד ים כִנְרֹת – מעתה שני גיניסריות היו, או לא היו אלא שני אבטוניות [=ערים עצמאיות] כגון בית־ירח וצינבריי שהן מגדלות כינרים" (מגילה ע, א). על זיהויו של פרי זה נחלקו החוקרים; ולפי אחת ההצעות מדובר בשיזף, עץ הגדל גם בסביבת הכינרת (ואומנם בילקוט הצמחים שפרסם ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ, 1930, נקבע השם כִּנָּר לצד צֶאֱלִים תמורת אחד מסוגי השיזף).[6] לפי הפירוש השני כינרא הוא כינור, כלי מיתרים קדום.[7] שמו משותף לרבות מן השפות השמיות, ובהן אכדית, אוגריתית וארמית, אך ייתכן שמקורו בהודו. הוא נזכר במקרא עשרות פעמים לצד כלים אחרים, ובהם נבל, תוף, חליל, מצלתיים וחצוצרות. דוד ניגן בו, והוא מכלי הנגינה החשובים שבהם ניגנו במקדש. לפי יוסף בן מתתיהו היו לו עשרה מיתרים (לעומת שנים עשר לנבל), וניגנו בו במַפרט. אם כן לפי פירוש זה דומה המתיקות שממתיקה הכינרת את פירותיה לקולו הערב של הכינור. ____________________________

[1]  לניקוד צורת הרבים ולהגייתה ראו את דבריו של ניסן ברגגרין בלשוננו לעם כד, ה (תשל"ג), עמ' 119–121 (= לשוננו לעם לד, ה [תשמ"ג], עמ' 149–151).

[2]  השם מופיע גם ברשימות מצריות של ערי ארץ ישראל מאמצע האלף השני לפנה"ס. תאורטית אפשר לחשוב גם על מעבר השם בכיוון ההפוך – מן  הימה אל שם העיר המרכזית השוכנת לחופיה.

[3]  העיר טבריה נוסדה בשנת 20 לסה"נ ונקראה על שם הקיסר הרומי טיבּריוס. מימי הבית השני ידועים גם השמות ים גינוסר (או גיניסר או גניסרת) וים הגליל (למשל בברית החדשה).

[4]  זאת דעת החוקר יִרקוּ (A. Jirku). יישובים שונים נקראו על שם אלים ואלות. כך למשל שמות מקומות רבים פותחים ברכיב בַּעַל (האל הכנעני), וישנם אף היישובים בַּעֲלָה, בַּעֲלָת (צורות הנקבה של בעל). גם שמות אנשים יסודם בשמות אלים, כגון מרדכי, הקשור ככל הנראה לשם האל הבבלי מְרֹדָךְ (הנזכר בירמיהו נ, ב).

[5]  פירוש ד"ממתקא פירותיה" אולי 'שמוסיפה מתיקות לפירותיה'. זאת הגרסה הניתנת במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. מכתבי יד ומדפוסי הבבלי מוכרות גרסאות אחרות, כגון "כינרת זו גינוסר. ולמה נקרא שמה כינרת? דמתיקי פירהא כקלא דכינרי" – כלומר שפירותיה מתוקים או שפרייה מתוק כקול של כינור(ות).

[6] היה מי שהציע שכינר זה אינו אלא הקינרס, המוכר מספרות חז"ל למן המשנה (למשל כלאיים ה, ח; בימינו ארטישוק), אך פרי זה איננו מתוק.

[7] לפירוש זה יש חיזוק מן הנוסח המובא בהערה 5: "דמתיקי פירהא כקלא דכינרי".

[post_title] => כינרת [post_excerpt] => הבָּנוֹת הנקראות כִּנֶּרֶת קרויות כמובן על שם הימה הצפונית, המכונה במקרא יָם־כִּנֶּרֶת, יָם כִּנְרוֹת או סתם כִּנֶּרֶת. צורת הרבים כִּנְרוֹת היא כנראה שם האזור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%a8%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:38:10 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:38:10 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=28738 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הבָּנוֹת הנקראות כִּנֶּרֶת קרויות כמובן על שם הימה הצפונית, המכונה במקרא יָם־כִּנֶּרֶת, יָם כִּנְרוֹת או סתם כִּנֶּרֶת. צורת הרבים כִּנְרוֹת היא כנראה שם האזור.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כִּנֶּרֶת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>