השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב).
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה כִּיּוּל
במילון
כִּיּוּל
 (ללא ניקוד: כיול)מין | זכר |
---|---|
שורש | כול |
נטייה | שם הפעולה של מכייל לכל הנטיות |
הגדרה
- בדיקה וכיוון של מכשיר מדידה והבאתו למצב שהמדידות שהוא מבצע יהיו מדויקות (בלועזית: קָלִיבְּרַצְיָה)
בתשובות באתר
על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית
WP_Post Object
(
[ID] => 31399
[post_author] => 21
[post_date] => 2018-10-10 13:07:55
[post_date_gmt] => 2018-10-10 10:07:55
[post_content] => לקריאת המאמר
תחיית העברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים נועדה ראש לכול להפוך את העברית – שהייתה עד אז לשון קודש והחלה לשמש לשון ספרות – ללשון חיה אופפת כול, וגם ללשון הלימוד בבתי הספר. אבל מה באשר למקצועות המדעיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה? לשם הוראת מקצועות אלו בעברית היה צורך למצוא ולחדש מונחים עבריים מתאימים. למלאכה זו נרתמו מורים, חוקרים, תלמידים, אנשי מעשה, וכמובן ועד הלשון העברית. במאמר זה נסקרים כמה מן המונחים שנקבעו במקצוע הכימיה במהלך השנים.
המאמר פורסם בחוברת מיוחדת של העיתון "על-כימיה" – "70 שנות כימיה" - בעריכת רותי שטנגר, המרכז הארצי למורי הכימיה, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, תשע"ח. לגיליון המלא
[post_title] => על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית
[post_excerpt] =>
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2019-07-30 00:35:56
[post_modified_gmt] => 2019-07-29 21:35:56
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31399
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
תחיית העברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים נועדה ראש לכול להפוך את העברית – שהייתה עד אז לשון קודש והחלה לשמש לשון ספרות – ללשון חיה אופפת כול, וגם ללשון הלימוד בבתי הספר. אבל מה באשר למקצועות המדעיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה? לשם הוראת מקצועות אלו בעברית היה צורך למצוא ולחדש מונחים עבריים מתאימים. למלאכה זו נרתמו מורים, חוקרים, תלמידים, אנשי מעשה, וכמובן ועד הלשון העברית. במאמר זה נסקרים כמה מן המונחים שנקבעו במקצוע הכימיה במהלך השנים.
המאמר פורסם בחוברת מיוחדת של העיתון "על-כימיה" – "70 שנות כימיה" - בעריכת רותי שטנגר, המרכז הארצי למורי הכימיה, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, תשע"ח. לגיליון המלא
[post_title] => על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-07-30 00:35:56 [post_modified_gmt] => 2019-07-29 21:35:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31399 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
במבט היסטורי
שכיחות הערך כִּיּוּל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0