הדף בטעינה

כִּהֵן

במילון

 (ללא ניקוד: מכהן)
בנייןפיעל
שורשכהן
נטייהמְכַהֶנֶת
נטיית הפועלכּיהֵן, יְכַהֵן, לְכַהֵן לכל הנטיות

הגדרה

  • משמש במשרה חשובה
  • ממַנה לכוֹהן (בלשון המקרא)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מנהלים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 35620
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2019-06-19 19:55:27
    [post_date_gmt] => 2019-06-19 16:55:27
    [post_content] => 

כהונה, סבב, מנהל מיזם, רווח לכול, עתודי

כְּהֻנָּה, תְּקוּפַת כְּהֻנָּה (קדנצייה)

המילה כהונה מקורה במקרא, ושם משמעה העיקרי הוא תפקידו של הכוהן ועבודתו, למשל בדברי משה לקורח ועדתו: "הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל... וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה" (במדבר טז, ט–י). בלשון המשנה כהונה היא קבוצת הכוהנים, מעמד הכוהנים, בדומה למילה לְוִיָּה – קבוצת הלוויים, מעמד הלוויים. בלשון ימינו חל במילה תהליך סמנטי הקרוי חילון – הוצאתה מן הקודש אל החול: כשם שהפועל כִּהֵן (כיהן) איננו מציין כיום את שירותו של הכוהן בקודש אלא מילוי של תפקיד בכיר, כך המילה כהונה מציינת כיום את התקופה שבה אדם ממלא תפקיד כזה.

סֶבֶב (רוטציה)

סבב בתחום המִנהל והממשל פירושו חילופי אישים במילוי תפקיד לפי סדר שנקבע. למילה סֶבֶב משמעויות נוספות, ובהן סיבוב סביב ציר וסדרה של פעולות או אירועים – כגון סדרת הופעות במקומות שונים (סבב הופעות) או סדרת משחקי ספורט. יש 'סבב שיחות', 'סבב היכרות', 'סבב חופשות' ו'סבב מינויים'. המילה סבב נוצרה בעברית החדשה והיא משמרת את המשמעות הבסיסית של השורש – תנועה מעגלית – בדומה למילים סָבַב, סָבִיב, סִיבוּב וסְבִיבוֹן. מילים אחרות קיבלו משמעויות מושאלות: הֵסֵב, נָסַב, סִבָּה, מְסִבָּה, סְבִיבָה, בִּסְבִיבוֹת.

מְנַהֵל מֵיזָם (פרויקטור)

מנהל מיזם הוא צירוף מילים הבא להחליף את המילה הלועזית פרויקטור, מילה שככל הנראה קיימת רק בעברית. את המונח מֵיזָם במשמעות מִפְעָל (בלעז enterprise) הציעו כבר בראשית שנות החמישים בדיונים משותפים לוועד הלשון ולמשרד המשפטים. בדיונים אלו חודשה גם המילה יַזָּם. הפועל יָזַם קרוב אל הפועל זָמַם: שניהם מביעים מחשבה ותכנית לעשות משהו. אך במהלך הדורות נוצרה ביניהם הבחנה: יָזַם מציין בעיקר מחשבה על תכנית חדשה, ואילו זָמַם מציין מחשבה על תכנית שלילית. מן הפועל יָזַם חידש אליעזר בן־יהודה את המילה יָזְמָה.

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation)

בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר. זאת לעומת משחק 'סכום אפס' שבו אם משתתף אחד מרוויח המשתתף האחר מפסיד. למילה רֶוַח כמה משמעויות הקשורות זו לזו: רווח הוא שטח ריק בין דברים, למשל בין מילים, ובמשמעות זו הוא נרדף למִרְוָח. רווח הוא הצלה וגאולה כאמור במגילת אסתר "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (ד, יד). רווח הוא ההפך מהפסד – כבר בספרות חז"ל, ומכאן 'הרוויח כסף' וכיוצא בזה. משמעות זו היא המשמשת בצירוף 'רווח לכול'. המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

עֲתוּדִי (רזרבי)

המילה עתודי היא שם תואר מן המילה עֲתוּדָה. עֲתוּדָה מופיעה במקרא פעם אחת בצורת רבים, ומקובל לפרשה 'מלאי, אוצר'. כיום עתודה היא רזרבה: ציוד, חומרי גלם וכדומה הנצברים לשימוש בעתיד. בצה"ל המילה עתודה מציינת גם כוח תגבורת שנועד להפעלה לפי הצורך, ובעבר שימשה גם במשמעות 'כוח מילואים'. "העתודה האקדמית" היא עתודה של צעירים המקדימים לימודים אקדמיים לגיוסם לצבא ומתחייבים לשירות קבע. את המילה עתודי הציע לאקדמיה עורך הדין אלי וילנר, והיא אושרה בשנת תשע"א (2011).​ [post_title] => מנהלים בעברית [post_excerpt] => איך אומרים קדנצייה ורוטציה בעברית? מי הוא מנהל המיזם, ומה זה עתודי? מנהלים בעברית? זה win-win situation, כלומר, רווח לכול! [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%94%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a1%d7%91%d7%91-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%95 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 18:04:51 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:04:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35620 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים קדנצייה ורוטציה בעברית? מי הוא מנהל המיזם, ומה זה עתודי? מנהלים בעברית? זה win-win situation, כלומר, רווח לכול!
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות- משפחת כהן איור שלט על דלת משפחת כהן

כֹּהֵן ולֵוִי

WP_Post Object
(
    [ID] => 37680
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-10-29 15:47:19
    [post_date_gmt] => 2019-10-29 13:47:19
    [post_content] => השמות כֹּהֵן ולֵוִי (כך או ביידוע הכהן, הלוי) הם משמות המשפחה הרווחים ביותר בעם היהודי. השם לֵוִי משמש אף שם פרטי, וכך לפי המסופר בספר בראשית שימש במקורו שמו של בנם השלישי של יעקב ולאה: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים; עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי" (כט, לד). אם כן לוי – מן השורש לו"י, שורש המוכר גם מן הארמית – קשור אל ליווי ואל בן־לוויה. לימים יוטל על בני שבט לוי להילוות לכוהנים ולשרתם: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן [...] וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ [...] וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל" וגו' (במדבר יח, א–ד).

המילה כוהן איננה שם פרטי. השורש כה"ן נתון כאן בתבנית של בינוני פּוֹעֵל ומציין בעל תפקיד, כמו שׁוֹפֵט או סוֹפֵר. בארמית מקבילה לו המילה כָּהֲנָא (הכוהן) ובערבית כַּאהִן 'רואה עתידות'. גם בכתבי אוגרית ובכתובות פניקיות נזכרים כוהנים וכוהנות (ואף רב כוהנים – מעין כוהן גדול – ורב כוהנת), והם היו נושאי התפקידים בפולחן אלים דוגמת בעל ועשתורת. אף הכוהן הראשון הנזכר במקרא איננו כוהן מישראל כי אם מלכיצדק, שיצא לברך את אברם בשובו מהכות את ארבעת המלכים ששבו את לוט: "וּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית יד, יח).

מן השורש כה"ן נגזרה בעברית המילה המופשטת כהונה, שבמקורה לא הייתה משׂרה נכבדה סתם אלא עבודת הכוהן בקודש. בלשון חכמים כהונה היא גם 'ציבור הכוהנים' או 'מעמד הכוהנים' כפי שלְוִיָּה (בלי ניקוד לווייה) היא 'בני לוי' או 'מעמד בני לוי', למשל: "ר' אליעזר בן יעקב אומר: האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אימהּ מישראל" (משנה ביכורים א, ה); "ביקש [הכוהן הגדול] להתנמנם, פִּרחי לְוִיָּה [כלומר לויים צעירים][1] מכּים לפניו באצבע צרֵדה" וכו' (משנה יומא א, ז). ייתכן שהמשמעות המאוחרת יותר של כהונה 'ציבור הכוהנים' מצויה כבר בסוף ספר נחמיה: "וּבְרִית הַכְּהֻנָּה וְהַלְוִיִּם" (יג, כט).

גם הפועל כיהן 'שירת בקודש', פועל שנגזר מן המילה כוהן, יוחד במקורותינו בדרך כלל לכוהנים בלבד.[2] כך למשל בתחילת פרק כח בספר שמות נאמר למשה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". "לְכַהֲנוֹ לִי" פירושו 'לשמש לי כוהן', 'לשרת אותי' – כתרגומו של אונקלוס "לְשַׁמָּשָׁא קֳדָמָי", כלומר 'לשרת לפניי'.[3]

בעברית החדשה נותק הפועל כיהן מן הכוהן, וכל אדם יכול לכהן במשרה כלשהי, כלומר לשאת במשרה נכבדה. גם כהונה היום משׂרה נכבדה היא ואיננה קשורה עוד לכוהנים, לדוגמה: 'כהונת השר מתחילה במועד השבעתו בכנסת'. במיוחד רווח הצירוף תקופת כהונה 'תקופת הנשיאה במשרה' (קדנצייה).

השמות כהן ולוי הם מהשמות העבריים הוותיקים ביותר, ועל כן הם רגילים להיכתב בכתיבם המסורתי.[4] עם זאת כשהמילה כוהן איננה שם משפחה אלא מציינת את בעל התפקיד (כוהן דת), היא תיכתב בווי"ו בניקוד ושלא בניקוד: כּוֹהֵן. במקרא מילים רבות במשקל פּוֹעֵל כתובות ללא וי"ו, כגון שֹׁפֵךְ (אך פעם אחת שופך), שֹׁפֶכֶת, שֹׁפְכִים, שֹׁפְכוֹת, אך בכתיבה שלאחר המקרא הן רגילות להיכתב בווי"ו. לכן כוהן, כוהנים כמילים כלליות ייכתבו בימינו כדרך שופך ושופכים, שומר ושומרים או נוסע ונוסעים.

השמות הללו התגלגלו בקהילות ישראל בצורות מצורות שונות, ובהן כָּהֲנָא (הצורה הארמית), כַּהַן/כאהן, כגן, כוגן (הגימ"ל מחליפה את הה"א בפי דוברי רוסית), כהנוף, כהנוביץ, כהנסקי; לויזון, לויטא, לויטס, לוין, לוינסקי, לוינגר ועוד הרבה.

_________________________

[1] בלשון חכמים היו גם פרחי כהונה, ובימינו נוספו פרחי כמורה, פרחי קצונה ופרחי טיס. גם מקהלות ילדים דוגמת פרחי לונדון קמו. פֶּרַח במובן 'צעיר' קרוב למילה אפרוח 'עוף צעיר'.

[2] מאחר שהצורה כוהן, שממנה נגזר הפועל כיהן (בבניין פיעל), היא בינוני של בניין קל, יש מקום להשערה שבלשון המקרא היו פעלים מן השורש כה"ן בבניין קל (למשל כָּהַן במקום כִּהֵן).

[3] עם זאת נראה שבישעיהו סא, י אין מדובר בעבודת הכוהן והפועל משמש במשמעות מושאלת: "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי, כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ".

[4] אשר לצורת הרבים, במקרא הכתיב הוא לוים בווי"ו אחת וביו"ד אחת, וכתיב זה מצוי גם בספרות המאוחרת יותר. עם זאת כבר בספרות חז"ל אפשר למצוא בנדיר גם את הכתיב 'לויים' ובמקרים יחידים 'לווים' ובספרות מאוחרת יותר גם 'לוויים'. מכיוון שאין כתיב מקובל אחד, המלצתנו היא לכתוב לוויים בשתי וי"וים (וכמובן גם בשתי יו"דים) לפי כללי הכתיב המלא.

[post_title] => כֹּהֵן ולֵוִי [post_excerpt] => מן השורש כה"ן נגזרה בעברית המילה המופשטת כהונה. בלשון חכמים כהונה היא גם 'ציבור הכוהנים' או 'מעמד הכוהנים' כפי שלְוִיָּה (בלי ניקוד לווייה) היא 'בני לוי' או 'מעמד בני לוי'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%94%d7%9f-%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:38:28 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:38:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37680 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מן השורש כה"ן נגזרה בעברית המילה המופשטת כהונה. בלשון חכמים כהונה היא גם 'ציבור הכוהנים' או 'מעמד הכוהנים' כפי שלְוִיָּה (בלי ניקוד לווייה) היא 'בני לוי' או 'מעמד בני לוי'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כִּהֵן 1 (כהונה, עבודת קודש) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>