WP_Post Object
(
[ID] => 35401
[post_author] => 21
[post_date] => 2019-06-12 13:09:01
[post_date_gmt] => 2019-06-12 10:09:01
[post_content] => יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר
הֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ
אֲנִי כִּנּוֹר
הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד. השם העברי המקורי של תכשיט זה הוא עיר של זהב, והוא נזכר למשל במשנה במסכת שבת. שם נדונה השאלה במה אישה יכולה לצאת בשבת – כלומר מה נחשב תכשיט שמותר לעונדו ולצאת עימו מחוץ לבית בשבת ומה נחשב לחפץ שאסור לטלטלו בשבת:
במה אשה יוצא ובמה אינה יוצא? לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן לא ברצועה שבראשה. [...] לא בטוטפת לא בסנבוטים בזמן שאינן תפורים, ולא בכבול ברשות הרבים ולא בעיר של זהב ולא בקטלה ולא בנזמים ולא בטבעת שאין עליה חותם ולא במחט שאינה נקובה. (משנה שבת ו, א)
לפי ר' עובדיה מברטנורה, מפרש המשנה, מדובר ב"עטרת זהב עשויה כמין עיר צורת ירושלים".
ומניין הצירוף "ירושלים של זהב"? בדיון בתלמוד על המשנה המובאת לעיל שואלים "מאי עיר של זהב", כלומר מהו תכשיט זה, ומשיבים "ירושלים דדהבא" – כלומר "ירושלים של זהב" (בבלי שבת נט ע"א). תכשיט זה בשמו הארמי נזכר שוב בתלמוד בסיפור נישואי העוני של ר' עקיבא לבתו של כלבא שבוע. לפי הסיפור אמר רבי עקיבא לאשתו שאילו היה בידו כסף היה נותן לה "ירושלים דדהבא" (בבלי נדרים נ ע"א).
אין פלא שנעמי שמר, המרבה להשתמש במקורות היהודיים בשירתה, בחרה בצירוף הזה לתאר את יופייה של ירושלים ואת פליאתה ממנה.
[post_title] => ירושלים של זהב
[post_excerpt] => הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%96%d7%94%d7%91
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-06-06 09:22:03
[post_modified_gmt] => 2024-06-06 06:22:03
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35401
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד.יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר הֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹרהצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד. השם העברי המקורי של תכשיט זה הוא עיר של זהב, והוא נזכר למשל במשנה במסכת שבת. שם נדונה השאלה במה אישה יכולה לצאת בשבת – כלומר מה נחשב תכשיט שמותר לעונדו ולצאת עימו מחוץ לבית בשבת ומה נחשב לחפץ שאסור לטלטלו בשבת:
במה אשה יוצא ובמה אינה יוצא? לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן לא ברצועה שבראשה. [...] לא בטוטפת לא בסנבוטים בזמן שאינן תפורים, ולא בכבול ברשות הרבים ולא בעיר של זהב ולא בקטלה ולא בנזמים ולא בטבעת שאין עליה חותם ולא במחט שאינה נקובה. (משנה שבת ו, א)לפי ר' עובדיה מברטנורה, מפרש המשנה, מדובר ב"עטרת זהב עשויה כמין עיר צורת ירושלים". ומניין הצירוף "ירושלים של זהב"? בדיון בתלמוד על המשנה המובאת לעיל שואלים "מאי עיר של זהב", כלומר מהו תכשיט זה, ומשיבים "ירושלים דדהבא" – כלומר "ירושלים של זהב" (בבלי שבת נט ע"א). תכשיט זה בשמו הארמי נזכר שוב בתלמוד בסיפור נישואי העוני של ר' עקיבא לבתו של כלבא שבוע. לפי הסיפור אמר רבי עקיבא לאשתו שאילו היה בידו כסף היה נותן לה "ירושלים דדהבא" (בבלי נדרים נ ע"א). אין פלא שנעמי שמר, המרבה להשתמש במקורות היהודיים בשירתה, בחרה בצירוף הזה לתאר את יופייה של ירושלים ואת פליאתה ממנה. [post_title] => ירושלים של זהב [post_excerpt] => הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%96%d7%94%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-06-06 09:22:03 [post_modified_gmt] => 2024-06-06 06:22:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35401 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
