הדף בטעינה

על המילה חוֹנֵךְ

במילון

 (ללא ניקוד: חונך)
בנייןקל
שורשחנך
נטייהחוֹנֶכֶת לכל הנטיות
נטיית הפועלחָנַךְ, יַחנוֹך, לַחנוֹך לכל הנטיות

הגדרה

  • מכניס לשימוש או להפעלה – בעיקר בית או מִפעל או מוסד ציבורי (בדרך כלל המאורע מצוין במסיבה או בטקס)
  • מדריך, מלמד ומלווה אנשים צעירים ממנו או אנשים בתחילת דרכם המקצועית וכדומה
  • [בצורת הווה] מדריך, מורה עוזר לתלמיד אחד או לקבוצה קטנה של תלמידים (בלועזית: טְיוּטוֹר)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מונחים חדשים במדע המדינה אֱנוֹשָׁנוּת (הומניזם); אֱנוֹשְׁתָנוּת (הומניטריזם) גַּנְזָר (צנזוֹר); גַּנְזָרוּת (צנזורה) הוֹנְתָנוּת (קפיטליזם) בִּשְׁרוּר (לגיטימציה); הַפְחָלָה (דה-לגיטימציה) לוֹפְתָנוּת (טוטליטריזם) מוֹלַדְתָּנוּת (פטריוטיזם) מַלְהִיגוּת (דמגוגיה) מִסְכָּם (קונסנזוס) שְׁלֹוֹמָנוּת (פציפיזם) חם מהתנור! האקדמיה ללשון העברית

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022)

WP_Post Object
(
    [ID] => 63601
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2022-06-09 07:00:16
    [post_date_gmt] => 2022-06-09 04:00:16
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה אושרו מילוני מונחים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים, כגון אנושנות (הומניזם), גַּנזר (צנזור), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), שלומנות (פציפיזם), מולדתנות (פטריוטיות), מִסכם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).

עוד הוחלט על ההגייה התקנית של מילים שאולות דוגמת אוקיינוס ובולמוס.

בישיבת המליאה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בכ"ט באייר תשפ"ב, 30 במאי 2022 (ישיבה שעו), אושרו שתי רשימות מונחים ששקדו עליהן ועדות מינוח מקצועיות ייעודיות לאורך תקופה ארוכה.

מונחי מדע המדינה

תחום מדע המדינה עתיר במונחים לועזיים, והוועדה המקצועית מצאה לנכון להציע במקרים רבים חלופות עבריות למונחים אלו. הינה מבחר מן החידושים ברשימה החדשה שבה כ־250 מונחים:
  • אֱנוֹשָׁנוּת [הומניזם]; אֱנוֹשְׁתָנוּת [הומניטריות]
  • אִרְגּוּן נֶבַע, הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַע [התארגנות חברתית שצומחת מלמטה, מתוך צרכים של קבוצות ומגזרים; grassroots organization, grassroots organizing]
  • גִּיּוּּשׁ [יצירת גוש פוליטי מכמה סיעות, alignment] כנגד פּוֹרְרוּת [נטישה של בוחרים את מחויבותם למפלגתם וכדומה; dealignment]
  • גַּנְזָר [צנזוֹר], וכך גם גַּנְזָרוּת [צנזורה], גִּנְזוּר [צִנְזוּר]
  • דְּפוּסָה [פרדיגמה]
  • הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם]
  • הֶחְסֵם [אמברגו]
  • הֶסְמֵךְ [מנדט, הוראה או הסמכה הניתנת לגורם מסוים לפעול בעניין ציבורי]
  • הַעֲדָפַת קְרוֹבִים [נפוטיזם]
  • חֵרוּתִיּוּת [ליברליזם]; חֵרוּתָנוּת [ליברטריאניזם]
  • כָּרְחָנוּת [דטרמיניזם]
  • כִּשְׁרוּר [לגיטימציה] וניגודו הַפְסָלָה [דה־לגיטימציה]
  • לוֹפְתָנוּת [טוטליטריזם]
  • מוֹלַדְתָּנוּת [פטריוטיזם]
  • מַלְהִיגוּת [דמגוגיה]
  • מִסְכָּם [קונסנזוס]
  • מַתְרִיעָן [אדם המתריע על שחיתויות, על מחדלים וכיו"ב; whistleblower]
  • נְאוּם הַתָּשָׁה [פִילִיבַּסְטֶר]
  • עֲדָתִיּוּת [אתניות]; עֲדָתָנוּת [אֶתְנוֹצֶנְטְרִיּוּת]
  • פּוֹלִיטִיקָה מְצִיאוּתָנִית [ריאלפוליטיק]
  • שְׁלוֹמָנוּת [פציפיזם]
  • שִׁלְטוֹן אַנְשֵׁי דָּת [תאוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי הוֹן [פלוטוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים [מריטוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן יָחִיד [אוטוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן מֻמְחִים [טכנוקרטיה]

לרשימת המונחים המלאה (בקובץ PDF) הרשימה תתפרסם בהקדם באתר המונחים של האקדמיה.

את הקמת הוועדה למונחי מדע המדינה יזם ד"ר נדיר צור ז"ל בשנת תשע"ג (2013), והוא אף עמד בראשה בתחילת דרכה עד לפטירתו בטרם עת. בראש הוועדה עמד ברוב שנותיה פרופ' דן אבנון מן המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. חברי הוועדה: פרופ' אורן ברק, פרופ' יצחק גל־נור, פרופ' הנרייט כלב-דהאן, ד"ר גייל טלשיר, ד"ר אפרת קנולר ופרופ' מיכאל קרן; חברי האקדמיה ללשון העברית – פרופ' דוד רוזנטל ופרופ' עפרה תירוש־בקר. בשיקולי הוועדה הובאה בחשבון התאמת החלופות העבריות למשמעות המדויקת של המונח הלועזי ולשימוש במונח במחקר ובהוראה של מדע המדינה. אנשי המקצוע בוועדה הביעו רצון למצוא חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרבים המשמשים בתחום, וקיבלו עליהם להשריש אותם בקרב עמיתיהם ותלמידיהם.

מונחי בריאות הציבור

עולם בריאות הציבור נחשף לציבור הרחב בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות מגפת הקורונה, ואולם יש בו תחומים רבים נוספים שחשיבותם רבה לשמירה ולקידום של בריאות האוכלוסייה. במטרה להעמיד מינוח מקצועי אחיד לכל העוסקים בבריאות הציבור הוקמה בשנת תשע"ד (2013) ועדת מינוח שבה חברו מומחים בבריאות הציבור ונציגי האקדמיה. הוועדה הכינה רשימה של כ־300 מונחים העוסקים בהיבטים שונים, ובהם קידום הבריאות, שירותי הבריאות, תזונה ומשקל, פעילות גופנית, סיכונים ועוד. רשימה זו מצטרפת לרשימת מונחי האפידמיולוגיה שאושרה לפני כשנה. בחידושים שאושרו ברשימה:
  • תַּסְמִינִי [סימפטומטי] כנגד אִי־תַּסְמִינִי [א-סימפטומטי]
  • עִלּוּם נְתוּנִים מְזַהִים, ובקיצור: עִלּוּם [de-identification, במקום התממה]
  • שְׁמֵנוּת [obesity]; שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית [morbid obesity; מונח זה מחליף את המונח אַבֶּסֶת שנקבע בעבר]
  • הֲלִיכוּת [walkability], רְכִיבוּת [bikability]
  • לְבַדּוּת [solitude]; לְבַדּוּת חִיּוּבִית [זמן איכות המוקדש לעיסוק משמעותי המסב לנמצא בו הנאה ואף מאפשר התפתחות אישית; positive solitude]
  • הֵעָדְרָנוּת [היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת] כנגד נוֹכְחָנוּת [נוכחות עובד בעבודה אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות]
  • זִהוּמַאי [במקום "זיהומולוג"]
עוד אושרו המונחים האלה:
  • מַחֲלָה מִתְמַשֶּׁכֶת [מחלה כרונית]
  • חֲסִינוּת קְהִלָּתִית עֲקִיפָה (לצד חֲסִינוּת עֵדֶר)
  • חִסּוּן [גם לציון החומר שבאמצעותו מחסנים; בעבר תַּרְכִּיב]
  • תּוֹצָא בְּרִיאוּתִי, ובקיצור: תּוֹצָא [outcome; להבדיל מן תּוֹצָאָה = result]
  • חוֹלְלוּת בְּרִיאוּת [סָלוּטוֹגֵנִיּוּת]
  • חוֹנֵךְ [מנטור]
  • שִׁחוּר [יציאה אל הצרכנים והמטופלים, והבאת המידע לפתחם, איתור פעיל של אנשים בסיכון וכדומה; outreach]
  • שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת רִאשׁוֹנִיִּים [שאינם טעונים הפניה, כגון רפואת משפחה, רפואת נשים, שירות אחיות]
  • שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁנִיּוֹנִיִּים [במרפאות בקהילה או במרפאות חוץ של בית החולים שנותנים רופאים מקצועיים (שאינם רופאים ראשוניים)]
  • שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁלִישׁוֹנִיִּים [דורשים מומחיות מיוחדת או מכשירים מיוחדים; בדרך כלל כרוכים באשפוז]
לרשימת המונחים המלאה (בקובץ PDF) הרשימה תתפרסם בהקדם באתר המונחים של האקדמיה. חברי הוועדה למונחי בריאות הציבור: מקרב אנשי המקצוע – ד"ר מילכה דונחין (יו"ר), פרופ' רחלי דנקנר, פרופ' אלכס לבנטל, פרופ' ורדה סוסקולני, פרופ' ליטל קינן־בוקר; מטעם האקדמיה – חברת האקדמיה פרופ' יהודית הנשקה ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שטראוס שרברין; הצטרף אל הוועדה לאחרונה ד"ר רז דקל. ריכזה את הוועדה בשנתיים האחרונות רונית גדיש.

החלטות בדקדוק

בתחום הדקדוק אושר הניקוד בשורוק במילים שאולות בעלות הסיומת ־וס בהתאם להגייה הרווחת ולאו דווקא לפי התיעוד בספרות חז"ל. כך ינוקדו המילים אוקיינוּס, אפוטרופוּס, קולמוּס, בולמוּס, תרמוּס (בעברית שְׁמַרחֹם) בשורוק בסופן. הצורות המקבילות בסיומת ־וֹס כמובן עודן תקניות. עוד אושרה הצורה הרווחת קָנַבִּיס לציון הצמח והחומר המופק ממנו לעישון וכדומה, לצד הצורה המתועדת בספרות חז"ל קָנַבּוֹס. עוד החלטות בדקדוק שהתקבלו בישיבה שעו ראו במדור עדכונים אחרונים.   [post_title] => החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022) [post_excerpt] => אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-26 00:24:38 [post_modified_gmt] => 2024-01-25 22:24:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=63601 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור חנוכיה, סביבון וסופגניות

חנוכה חינוכית

WP_Post Object
(
    [ID] => 985
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-14 08:41:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-14 06:41:00
    [post_content] => חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות בשמחה... ויקבעו יהודה ואחיו וכל עדת ישראל כי יוחגו ימי חנוכת המזבח בזמניהם מדי שנה בשנה..." (מקבים א ד, 52–59; תרגם א' רפפורט).

הצירוף חנוכת המזבח מקורו בתנ"ך. חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה. השורש חנ"ך בא בתנ"ך בעיקר בהקשר של מבנים: מזבח, בית וחומה, כגון "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ..." (דברים כ, ה). גם הצירוף חנוכת בית מצוי בתנ"ך: "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" (תהלים ל, א).

מה הקשר בין 'חָנַךְ בית' ובין הפסוק המפורסם מספר משלי (כב, ו): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה"? בשני השימושים האלה מדובר על הכנה ואימון לשם מילוי תפקיד מסוים או לשם הקניית הרגלים מסוימים. אפשר להכין מבנה וחפץ ואפשר להכין אדם. ואכן חנוכת המזבח לא הייתה אירוע טקסי בלבד, אלא תחילתה של עבודת הקרבנות במזבח. נחזור לפסוק מספר משלי. על פי השימוש המקובל בפסוק זה, המילים "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" הן המלצה להתאים את החינוך לאופיו של הילד. אולם לפי פירוש אחר משמעות המילים היא שיש להתחיל את החינוך בגיל צעיר ביותר: "על פי דרכו" כמו "על פי הבאר", כלומר 'בפתח דרכו של הנער'. פירוש זה מתאים להמשך הפסוק: "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה". לפי זה המסר של הפסוק הוא שהחינוך שאדם מקבל בתחילת דרכו, כלומר בילדותו, נשאר עמו עד זקנתו. בכך מסתבר השימוש בפועל חָנַךְ דווקא, שכן משמעותו קשורה ל'התחלה' כמו בחנוכה של מבנה.

בספרות חז"ל נמשך השימוש בשורש חנ"ך בשתי המשמעויות, אבל לא בבניין קל אלא בעיקר בבניין פיעל. כך במשנה: "התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מְחַנְּכִין אותם... בשביל שיהו רגילים במצוֹת" (יומא ח, ד), וגם "אין מְחַנְּכִים את מזבח הזהב אלא בקטֹרֶת הסמים" (מנחות ד, ד). המעבר מבניין קל לבניין פיעל בלשון חז"ל מוכר לנו מזוגות פעלים נוספים, ובהם פָּסַל–פִּסֵּל, שָׁמַר–שִׁמֵּר.

העברית החדשה ניצלה את קיומם של פעלים משני הבניינים ליצירת בידול משמעות: בבניין קל חונכים בית, ובבניין פיעל מחנכים ילדים, ומכאן גם מְחַנֵּךְ, חינוך וחינוכי. ואולם גם השימוש בבניין קל בהקשר של הדרכה קיים בימינו: יש לנו חוֹנכים וחניכים ומכאן אף נגזר מחדש הפועל חָנַךְ. לעומת שכיחותו של השורש חנ"ך בכל הקשור בבני אדם, הרי במשמעות של 'תחילת שימוש בדבר' נדחקו הפועל חָנַךְ ושם הפעולה חנוכה לקרן זווית: פעם הִשִּׁיקוּ רק ספינות חדשות ועשו חנוכה כמעט לכל דבר חדש אחר, ואילו היום עושים הַשָּׁקָה לכל דבר – מסֵפֶר ואתר במרשתת ועד אולם ספורט – וחונכים, אם בכלל, רק בתים.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => חנוכה חינוכית [post_excerpt] => המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-12-26 14:54:33 [post_modified_gmt] => 2019-12-26 12:54:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=985 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


חוֹנֵךְ
לרשימה המלאה