WP_Post Object
(
    [ID] => 94780
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-24 14:47:16
    [post_date_gmt] => 2024-06-24 11:47:16
    [post_content] => "אתה חושב שאתה מתחתן עם הבת שלי, אבל בעצם אתה מתחתן איתי", חייך הרב אל הארוס הטרי במסיבת האירוסין של בתו. איזה גלגול משמעות עבר הפועל 'להתחתן' ומה הקשר לחותנת?
[presto_player id=94819]
    [post_title] => ט"ו באב: מי מתחתנים?
    [post_excerpt] => "אתה חושב שאתה מתחתן עם הבת שלי, אבל בעצם אתה מתחתן איתי", חייך הרב אל הארוס הטרי במסיבת האירוסין של בתו. איזה גלגול משמעות עבר הפועל 'להתחתן' ומה הקשר לחותנת?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%98%d7%95-%d7%91%d7%90%d7%91-%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 23:17:38
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 20:17:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94780
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 11398
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-07-23 16:46:30
    [post_date_gmt] => 2015-07-23 13:46:30
    [post_content] => 
המושגים חָם וחוֹתֵן מקורם בתנ"ך, והם נבדלים בשימושם:
חם וחמות הם הורי האיש ביחס לאשתו. למשל: יהודה הוא חמיה של תמר, ונעמי היא חמותה של רות. (על הצורה חָמוֹת ראו למטה.)
לעומת זאת חותן וחותנת הם הורי האישה, כגון יתרו חותן משה אבי צפורה אשתו.
בספר בן סירא מן המאה השנייה לפני הספירה נאמר: "אל תועץ עם חמיך וממקנא העלים סוד" (לז, י) – ולפי ההקשר מדובר באבי האישה, שלא כבמקרא. שימוש זה עולה בקנה אחד עם מה שמוכר לנו בספרות חז"ל: חם וחמות הם המונחים הרגילים לציון הורי בן הזוג, הן הורי האיש הן הורי האישה. אפילו לצד המילה חָתָן, הקרובה למילה חותן, באה בלשון חז"ל המילה חָם: "חתן הדר בבית חמיו" (בבלי בבא בתרא צח ע"ב).
חוקר הלשון משה גושן־גוטשטיין שיער כי המילה חָם קדומה מן המילה חוֹתֵן, שכן היא משותפת לרוב הלשונות השמיות ומציינת בהן את הורי שני בני הזוג. גם צורתה הקצרה של המילה מעידה על קדמותה, בדומה למילות יסוד קדומות כמו אָב, אָח, יָד. ייתכן אפוא שבשלב קדום כלשהו של העברית שימשה המילה חם בשתי המשמעויות, אך משנוצרה המילה חותן חל בידול בין המונחים.
נראה שבלשון חז"ל שבה המילה חם לציין את הורי שני בני הזוג בהשפעת הארמית, שבה היא נושאת את שתי המשמעויות. כך למשל בתרגום אונקלוס לפסוק "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן" (שמות ג, א) נכתב "וּמֹשֶׁה הֲוָה רָעֵי יָת עָנָא דְּיִתְרוֹ חֲמוּהִי רַבָּא דְּמִדְיָן".
המילה חותן עצמה נוצרה בזיקה למילה חָתָן ולפועל הִתְחַתֵּן. היא מציינת דווקא את אבי האישה ולא את אבי האיש, כי בעולם העתיק נתפס קשר הנישואים כקשר בין משפחות, ובפרט כקשר בין אבי האישה ובין האיש הנושא אותה (להרחבה).
דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.

חמה או חמות?
רבים גוזרים מצורת הזכר חָם את צורת הנקבה חָמָה, ואולם צורת הנקבה של חָם היא חָמוֹת – כמו אָח–אָחוֹת. צורת הרבים של חָמוֹת היא חֲמָיוֹת – כמו אֲחָיוֹת.
    [post_title] => חם וחמות, חותן וחותנת
    [post_excerpt] => דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%9f-%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 18:06:37
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 15:06:37
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11398
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5268
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-08-11 15:11:54
    [post_date_gmt] => 2014-08-11 12:11:54
    [post_content] => זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים.

בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם: מתחתנים בלשון היום־יום ונישאים בעיקר בהקשרים רשמיים ובלשון גבוהה. מבחינה זו ההכרעה מה לכתוב בהזמנה תלויה באופי שרוצים לשוות לה – פשוטה ואישית או טקסית וחגיגית.

למבקשים להכריע על פי הנוֹהֵג בלשון המקורות צפויה אכזבה, שכן שימושם של פעלים אלו בספרות העתיקה שונה מזה של ימינו – בעיקר מסיבות חברתיות ותרבותיות.

בלשון המקרא התחתן פירושו 'התקשר עם משפחה אחרת בקשרי נישואים', כמפורט בהצעה של חמור אבי שכם לבני יעקב: "וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ – בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ, וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם" (בראשית  לד, ט). בעולם העתיק נתפס קשר הנישואים כקשר בין משפחות, ובפרט בין אבי האישה ובין האיש הנושא אותה: "וַיִתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה..." (מלכים א ג, א). האיש ואבי האישה התחתנו – כלומר יצרו ביניהם קשר המבוסס על נישואים, ואילו האישה לא נתפסה כצד שווה בקשר. משמעות זו של השורש חת"ן השתמרה עד היום במילים המקראיות חתן (האיש ביחס להורי אשתו), חותן וחותנת, וכן במילה מחותנים (הורי בני הזוג אלה ביחס לאלה) אשר נוצרה בימי הביניים. השימוש בפועל התחתן לציון קשרי משפחה על בסיס נישואים נמשך עד העת החדשה. בשימוש זה רגיל המבנה 'התחתן ב', אך יש גם 'התחתן עם'.

בלשון המקרא הפועל המציין את פעולת הנישואים עצמה הוא לָקַח – כפי שראינו לעיל בכתוב על שלמה "וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה". בלשון חז"ל משמש באותה המשמעות הפועל נָשָׂא – האיש נושא את האישה והאישה נישאת.

שימושי הלשון האלה משקפים את המציאות החברתית והתרבותית שהייתה בימים עברו. אך בעת החדשה נעשו הנישואים שוויוניים יותר ונוצר צורך בפועל המביע את הדדיות הפעולה. הפעלים התחתנו ונישאו – בבניינים התפעל ונפעל – קיבלו אפוא הוראה הדדית בדומה לפעלים רבים בבניינים אלו: 'התכתבו', 'התקוטטו', 'התפייסו', 'התנשקו', 'נפגשו', 'נדברו', 'נועדו' ועוד ועוד.

יתרה מזו, בלשון המקורות אף אפשר למצוא פה ושם שימושים דומים לאלו של לשון ימינו: במדרש שיר השירים רבה א, ד מצאנו התחתן לציון הקשר בין בני הזוג עצמם ("יום שנתחתן שלמה לבת פרעה נְכֹה מלך מצרים"), ובמשנה כתובות ז, י מצאנו נישאו גם ביחס לגברים. שימושים אלו אינם מעידים על שינוי במעמד האישה או בתפיסת הנישואים, אלא נובעים מגלגולי משמעות פשוטים כגון מעבר מן המשמעות הכללית של יצירת הקשר בין המשפחות למשמעות המצומצמת של התקשרות בין בני הזוג.

בעברית החדשה נעשו גם פעלים אחרים הקשורים לקשרי נישואים פעלים הדדיים: בלשון המקורות האיש מארס (או מארשׂ) את האישה והאישה מתארסת, אך בימינו מקובל לומר ששני בני הזוג התארסו (לרוב לא במשמעות ההלכתית של המושג); בלשון המקורות האיש מגרש את האישה והאישה מתגרשת או מגורשת, אך בימינו מקובל לומר ששני בני הזוג התגרשו.

השוויוניות באה לידי ביטוי גם בצורות הבינוני הפעוּל המציינות מצב: נשוי ונשואה, ארוס וארוסה (וכן מאורס ומאורסת), גרוש וגרושה. בספרות חז"ל צורות הנקבה הן צורות סביל. את צורות הזכר אפשר להסביר כגזירה לאחור מצורות הנקבה. הדבר ניכר בהיקרות היחידה של המילה 'גרוש': "גרוש שנשא גרושה" (בבלי פסחים קיב ע"א). את הצורה נשוי אפשר לקשור גם לתופעה הכללית של חילופי בינוני פָּעוּל ובינוני פּוֹעֵל בלשון חז"ל, כלומר נשוי = נושא (אישה).

והעיקר שיהיה במזל טוב!
    [post_title] => מתחתנים ונישאים
    [post_excerpt] => זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים. בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-05-06 10:04:01
    [post_modified_gmt] => 2021-05-06 07:04:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5268
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)