WP_Post Object
(
    [ID] => 18411
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-01-01 16:24:27
    [post_date_gmt] => 2017-01-01 14:24:27
    [post_content] => 
צג המחשב ומצג המחשב
    [post_title] => למד לשונך 115
    [post_excerpt] => צג המחשב ומצג המחשב: על המילים צָג, מִרְקָע, מַצָּג, חַלּוֹן, חַלּוֹנִית, תֵּבָה, טֹפֶס.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-115
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:07:57
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:07:57
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18411
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9940
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2015-05-14 05:56:25
    [post_date_gmt] => 2015-05-14 02:56:25
    [post_content] => 
בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.

מונחי טכנולוגיית המידע
אושר הפרק "שפות תכנות" במונחי טכנולוגיית המידע וכן מונחים יחידים בתחום זה. את המונחים הגישה לאישור האקדמיה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע במכון התקנים בראשות אמנון שפירא.
דיון מעניין היה על החלופה העברית ל'סייבר': המילה 'סייבר' (cyber) גזורה מן המילה קיברנטיקה (cybernetics במקור מיוונית) בהגייתה האנגלית. מקובל להגדיר את מרחב הסייבר, הנחשב למרחב החמישי (נוסף על יבשה, ים, אוויר וחלל), כמרחב הכולל מערכות תקשורת, מחשוב ובקרה, רשתות (לרבות המרשתת), נתונים ותכנים במערכות מידע ותעבורתם, וכן את המשתמשים בכל אלה. במהלך החיפוש אחר חלופה עברית התייעצה האקדמיה עם אנשי מקצוע בכירים בגופי ממשל וביטחון ובאוניברסיטאות. הצעות כמו גזירת המונח מ'מחשב' או מן השורש חש"ב או שימוש במילה 'רשת' או 'מרשתת' לא התקבלו על דעתם, וכן נדחתה ההצעה להשתמש במילה הקיימת 'תקשוב'. בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה עלתה ההצעה לגזור מילה מן השורש סב"ר המציין בין השאר חשיבה והבנה (הֶסְבֵּר, סְבָרָה). מתוך כמה אפשרויות שהוצעו העדיפו במטה הסייבר הלאומי את הצורה המופשטת סֶבֶר, בין היתר כי אפשר לראות בה ראשי תיבות של 'סביבת רשת'. במליאת האקדמיה היו שביקרו את ההצעה, הנראית כניסיון לתת צורה עברית למונח הלועזי, ואולם רוב החברים ראו בה פתרון סביר. בהצבעה הוחלט להעדיף את כתיב המילה כראשי תיבות: סֶבֶ"ר.
פרופ' אהרן ממן, יו"ר ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, בירך על שיתוף הפעולה עם המטה הלאומי בתהליך קביעת המונח, והוא סמוך ובטוח ששיתוף פעולה זה יסייע בקליטת המונח ביחידות הצבא והמשטרה, בתעשייה ובמחלקות באוניברסיטאות ובמכללות העוסקות בענייני סב"ר.
עוד מונחים שאושרו:


 	
תֶּקֶל – bug. לקראת הדיון במונח פנתה האקדמיה לציבור וקיבלה שלל הצעות. בסופו של דבר הוחלט לבחור בחלופה תֶּקֶל בשל בהירותה ונוחותה לשימוש. debugging הוא 'ניפוי תקלים', ובקיצור 'ניפוי' (המונח המקוצר נמצא בשימוש זה זמן).
 	
מַסֶּדֶת – פלטפורמה, כגון מסדת מחשוב, מסדת טכנולוגית. המילה החדשה נוצרה מן המילה המקראית מַסָּד, והיא קשורה למילים יְסוֹד, יִסֵּד.
 	
שָׁרָתִית – servlet.
 	
תַּכְמִין – Easter egg; מנגנון סמוי לא מזיק שנכנס לפעולה לאחר שהמשתמש מבצע רצף של פעולות.
 	
לְתַצֵּר ("לקנפג") – הפועל נגזר מן המילה תְּצוּרָה.

כמו כן הוסדרו המונחים הקשורים לצג המחשב, וכולם נועדו לשמש במקום המילה 'מסך': צָג (display) הוא המכשיר שעליו מוצגת תמונת המחשב וגם התקן להצגת נתונים ומידע במכשירים שונים. כאשר מעוניינים להבחין בין המכשיר כולו ובין החלק שבו מוצגת התמונה משתמשים במילה מִרְקָע (screen). התמונה עצמה המוצגת על המרקע היא מַצָּג (display).
המצג יכול לכלול חַלּוֹן (window), לוּחַ (panel), תֵּבָה (box), טֹפֶס (form) וחַלּוֹנִית (pane).
נוסף על כך החליטה האקדמיה לאמץ במילוניה את המילה המהלכת מִמְשָׁק במשמעות interface. בעבר התנגדה האקדמיה למילה זו בגלל זהותה למילה מִמְשָׁק במשמעות management (מן מֶשֶׁק). המונח שנקבע עוד ב־1970 היה מִשָּׁק ואחר כך נקבע מִנְשָׁק. ואולם המילה ממשק – שנגזרה מ'מַשִּׁיק' – היא המשמשת בקרב אנשי המקצוע ובציבור הרחב, ועתה היא תהיה גם מונח רשמי במילוני האקדמיה.

סדרת השפיראים
מליאת האקדמיה אישרה בישיבה זו גם רשימה של כ־70 שמות מינים ומשפחות בסדרת השפיראים. בעבר נקראו כל סוגי הסדרה בשם שפירית או בשם שפרירית לפי שיוכם לשתי התת־סדרות. ברשימה החדשה נעשה מאמץ מרשים לתת לכל סוג שם לעצמו – על פי מבנה גוף, מעוף ועוד. את הרשימה הכין מיכאל בְּלֵכר, אקולוג שמורת עין גדי ואזור ים המלח ברשות הטבע והגנים, והיא נדונה בוועדה למונחי זואולוגיה בהשתתפות זואולוגים מאוניברסיטת תל־אביב ומן האוניברסיטה העברית.
מבחר מן השמות: נוֹצָנִית צָרַת־רֶגֶל, רָמְחִית חִנָּנִית, סַיָּרָן נוֹדֵד, מִצְבָּטִית מְשֻׁיֶּשֶׁת, דַּלְגָנִית אֲדֻמָּה, עֲפִיפוֹנִית מְשׁוֹטֶטֶת.
כל המונחים שאושרו יפורסמו באתר מונחי האקדמיה בהקדם.
    [post_title] => אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-05-27 20:17:30
    [post_modified_gmt] => 2024-05-27 17:17:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9940
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5495
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-12-02 10:17:07
    [post_date_gmt] => 2012-12-02 08:17:07
    [post_content] => 
מן המילון למונחי תקשורת, תשע"ב-תשע"ג (2012)
חלונית, מצלם, צחקיק, קדימון, פעלולים
חַלּוֹנִית (פריים)
חלונית היא מונח בתחום הצילום שמשמעו מסגרת הצילום כפי שהיא נראית מבעד לעדשת המצלמה. מעצבים את הצילום על ידי הרחבה או הצרה של החלונית או על ידי הזזתה לצד זה או אחר.
המילה הלועזית פריים היא גם תמונה יחידה בסרט; למשמעות זו נקבעה המילה תְּמוּנִית. קצב הצילום וההקרנה של סרט הוא בדרך כלל 24 או 25 תמוניות בשנייה.
בשתי המילים חַלּוֹנִית ותְמוּנִית נוספה למילים קיימות הסיומת ־ִית לציון הקטנה.
מִצְלָם (שׁוֹט)
מצלם הוא צילום רצוף מרגע הלחיצה על כפתור הצילום ועד הפסקת הצילום.
החידוש מִצְלָם  מצטרף לשורה של מילים מן השורש צל"ם שנוצרו בעברית החדשה כגון צִלֵּם, תַּצְלוּם ומַצְלֵמָה – מן המילה המקראית צֶלֶם שמשמעה דמות.
עוד חידוש שיסודו בשורש זה הוא צְלַמְנוֹעַ ("דּוֹלִי", מכשיר להסעת המצלמה בשעת הצילום); ביאליק השתמש במילה זו לקולנוע.
עוד על חידוש המילים מן השורש צל"ם ראו במאמרו של ראובן סיוון מי המציא את הפועל צלם?
צַחְקִיק (גאג)
צחקיק הוא פרט קטן שעשוי להצחיק ואינו קשור במישרין לעלילה, למשל כובע מצחיק לראשה של דמות הנכנסת לפתע ברגע מתוח בעלילה.
המילה צחקיק מצטרפת למילים אחרות שחודשו במשקל הזה – כמו זמריר (ג'ינגל) וסמליל (לוגו). שורש המילה הוא צח"ק. חוקר העברית והארמית יחזקאל קוטשר הראה בספרו מילים ותולדותיהן כיצד ארבעת הפעלים המביעים צחוק בעברית – צָחַק, שָׂחַק, גִּחֵךְ, חִיֵּךְ – התגלגלו משורש שמי אחד.
קְדִימוׁן (פרומו, טריילר)
קדימון הוא סרטון המורכב מקטעים של סרט קולנוע או של תכנית טלוויזיה שיוצגו בקרוב. מטרתו להודיע לצופה על הסרט או על התכנית, להטעימו מהם ולמשוך אותו לצפות בהם.
המילה קדימון נבחרה מתוך כמה הצעות שעלו בדיון במליאת האקדמיה ובהן מַקְדִימוֹן, מַטְעִימוֹן, אַתְחַלְתּוֹן. את המילה קדימון הציע חבר האקדמיה פרופ' עוזי אורנן.
המילה קדימון אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
פַּעֲלוּלִים (אפקטים)
פעלולים הם פעולות מכוונות של תאורה או של קול או של אמצעים טכניים אחרים שנועדו ליצור רושם של המציאות המוצגת. המילה משמשת בתחום התיאטרון, הקולנוע, הטלוויזיה וכדומה, וכיום גם במחשבים, כגון בעריכת מצגות.
המילה פַּעֲלוּל נוצרה מהכפלת אות השורש האחרונה, והיא דומה למילה לַהֲטוּט שחידש אברהם שלונסקי, וכן למילים גַּבְשׁוּשׁ, זַהֲרוּר, קַמְטוּט, קַמְצוּץ.
נעיר כי בהקשרים מדעיים המילה הלועזית אפקט מתורגמת במילה תּוֹצָא, כגון תוצא חממה, תוצא דוֹפְּלֶר.
את המילה פעלולים קבע ועד הלשון בשנת ת"ש (1940) במילון למונחי תיאטרון.
    [post_title] => קולנוע עברי
    [post_excerpt] => "כבר בפרומו של הסרט רואים שימוש מרובה באפקטים, והסרט מלא גאגים משעשעים" – בעברית תוכלו לומר שבקדימון רואים שפע פעלולים וצחקיקים. על חלופות אלו וגם על חלונית ומִצְלָם – מבחר מונחי קולנוע ממילון התקשורת של האקדמיה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-19 23:51:06
    [post_modified_gmt] => 2021-04-19 20:51:06
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5495
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7017
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-05-14 15:18:07
    [post_date_gmt] => 2012-05-14 12:18:07
    [post_content] => מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012)
    [post_title] => למד לשונך 91
    [post_excerpt] => מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012): מֶחְדָּשׁ, צַחְקִיק, תְּמוּנִית, חַלּוֹנִית, צֹהַר, מִיקְרוֹפוֹן דַּשׁ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:27:50
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:27:50
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7017
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)