בשנת תרפ"ח, 1928, פרסם ועד הלשון העברית רשימה בשם בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס. ברשימה זו איננו מוצאים את הברכה המוכרת 'חג שמח', אלא שתי ברכות אחרות: 'מועדים לשמחה' ו'תזכו לשנים רבות'. מה מקורן של ברכות אלו? ומדוע התחלנו לאחל 'חג שמח'?
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה חַג
במילון
חַג
(ללא ניקוד: חג)| מין | זכר |
|---|---|
| שורש | חגג |
| נטייה | חַגִּים לכל הנטיות |
הגדרה
- יום טוב, יום המוקדש לזכר מאורע היסטורי משמח או לעניין לאומי או דתי וכדומה
- חגיגה (ליום הולדת וכדומה)
צירופים
לכל הצירופיםעל יסוד מילון ההווה
בתשובות באתר
אסרו חג
המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
חג שמח ומועדים לשמחה
הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
משמעותם של שמות החגים
המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים - פסח, שבועות וסוכות - אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
תיאטרון (ת"ש, 1940)
במבט היסטורי
שכיחות הערך חַג 1 (מועד, קורבן) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים:
שכיחות
1=0.1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
-
200- עד 00 עד 300300 עד 600600 עד 800800 עד 11001100 עד 13001300 עד 15001500 עד 1750
במבט היסטורי
שכיחות הערך חַג 2 (חוגג (בינוני)) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)שכיחות 1=0.001%- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
-
200- עד 00 עד 300300 עד 600
