בשנת תרפ"ח, 1928, פרסם ועד הלשון העברית רשימה בשם בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס. ברשימה זו איננו מוצאים את הברכה המוכרת 'חג שמח', אלא שתי ברכות אחרות: 'מועדים לשמחה' ו'תזכו לשנים רבות'. מה מקורן של ברכות אלו? ומדוע התחלנו לאחל 'חג שמח'?
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה חַג
במילון
חַג
(ללא ניקוד: חג)| מין | זכר |
|---|---|
| שורש | חגג |
| נטייה | חַגִּים לכל הנטיות |
הגדרה
- יום טוב, יום המוקדש לזכר מאורע היסטורי משמח או לעניין לאומי או דתי וכדומה
- חגיגה (ליום הולדת וכדומה)
צירופים
לכל הצירופים על יסוד מילון ההווה
בתשובות באתר
חג שמח ומועדים לשמחה
הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
משמעותם של שמות החגים
המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים - פסח, שבועות וסוכות - אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
אסרו חג
המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
תיאטרון (ת"ש, 1940)
במבט היסטורי
שכיחות הערך חַג 1 (מועד, קורבן) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים:
שכיחות
1=0.1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
-
200- עד 00 עד 300300 עד 600600 עד 800800 עד 11001100 עד 13001300 עד 15001500 עד 1750
במבט היסטורי
שכיחות הערך חַג 2 (חוגג (בינוני)) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)שכיחות 1=0.001%- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
-
200- עד 00 עד 300300 עד 600
