WP_Post Object
(
    [ID] => 19447
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2017-04-02 14:04:05
    [post_date_gmt] => 2017-04-02 11:04:05
    [post_content] => 
ילדים המצויים בשלב רכישת השפה נוטים ליצור חידושי לשון משלהם, ופעמים רבות ההורים הגאים משתפים אותנו ביצירה. מתברר כי אחד החידושים הרווחים ביותר בפי הטף הוא הפועל "לשרוול", אם כי במשמעויות שונות: 'להכניס יד לשרוול', 'להפשיל שרוולים' או 'לשלשל שרוולים'. האם הפועל הזה תקין והאם יש בו צורך?
בעברית לתקופותיה נגזרו פעלים משמות עצם, ורבים מהם באים להחליף צירוף פועלי הכולל את שם העצם. למשל: אָהַל ("וַיֶּאֱהַל אַבְרָם") במקום 'נטה אוהל''; חִלֵּל במקום 'ניגן בחליל'; כִּפְתֵּר במקום 'סגר בכפתורים'; שָׂרַךְ במקום 'סגר בשרוכים'; טִלְפֵּן במקום 'התקשר בטלפון'; הִתְחַיֵּל במקום 'נעשה חייל'; רִמְזֵר במקום 'התקין רמזורים'. פעלים כאלה נוצרו ונוצרים כאשר הפעולות תדירות והדיבור עליהן תדיר, ולכן יש שהם מאפיינים את לשונן של קבוצות מסוימות, כגון חיילים, ספורטאים ואנשי מקצוע (למשל הִרְשִׁית במשחק כדורגל במשמעות 'הבקיע שער', 'הכניס את הכדור לרשת'). כמובן לא בכל מקרה נוצר פועל מיוחד, ועל פי רוב הדוברים מסתפקים בצירופי מילים: לובשים חולצה ולא "מתחלצים"; עוטים כפפות ולא "כופפים"; מתכסים בשמיכה ולא "משתמכים"; מכים בפטיש ולא "פוטשים"; מנפחים בלון ולא "מבלנים" ועוד ועוד.
נראה שלא במקרה דווקא ילדים רכים, אשר עדיין אינם מיומנים בפעולת ההתלבשות, מרגישים צורך בפועל מיוחד הקשור לשרוולים. לעומת זה בלשון הכללית אין כמעט צורך בכך. ואומנם רק מילונאי אחד מצא לנכון לכלול במילונו את הפועל שִׁרְוֵל: יעקב כנעני מביאו ב"אוצר הלשון העברית" בלוויית ההגדרה 'הוציא דרך השרוול' ומובאה מן הספרות העברית החדשה. במילונים אחרים מצאנו את שם התואר מְשֻׁרְוָל (צורת בינוני של שֻׁרְוַל בבניין פוּעל) במשמעות 'בעל שרוולים' (כשנאמר על בגד) או 'לבוש שרוולים' (כשנאמר על אדם).
אם כן נסכם ונאמר שהפועל שִׁרְוֵל תקין מבחינה דקדוקית, אך ספק אם יש בו צורך מחוץ לעולמם של הילדים – יהא משמעו אשר יהא.

ומניין המילה שַׁרְווּל?
המילה שַׁרְווּל היא ככל הנראה גלגול של המילה הפרסית שַׁלְוָאר (גם שֻׁלְוָאר) שמשמעה 'מכנסיים'. מילה זו התגלגלה לכמה מן הלשונות השמיות בשיכול העיצורים ל' ור', והיא קיבלה בהן  משמעויות אחדות – כולן בתחום הלבוש. מכאן המילה הערבית שרוואל – סוג של מכנסיים רחבים, וכך גם המילה הארמית סַרְבָּל – 'מעיל' ולדעת אחרים 'מכנסיים' (בעברית החדשה נתייחדה המילה סרבל לבגד עבודה שלם, מכנסיים וחולצה מחוברים).
במשנה כלים כו, ג נזכרים שַׁרְווּלִים, ובכתבי היד "שַׁרְוַולִין" (קאופמן) או "שַׁרְבָּלִים" (פרמה ב). על פי הפירוש המקובל, הכוונה ל"מעטפת של עור שהאוּמנים היו עוטפים בה את היד בשעת העבודה" (מילון אבן־שושן). שרוולים אלו דומים אפוא לשרוולים בני ימינו, אלא שאינם מחוברים לבגד. השימוש המוכר לנו במילה נוצר כנראה רק בעברית החדשה, וכיום המילה שרוולים מחליפה את הצירופים שנהגו קודם לכן באותה משמעות – 'בתי ידיים' (מלשון חז"ל; בלשון ההשכלה שימש צירוף זה לציון כפפות) ו'בתי זרועות' (מלשון ימי הביניים).
    [post_title] => לשרוול שרוולים ופעלים גזורי שם
    [post_excerpt] => 
אחד החידושים הרווחים ביותר בפי הטף הוא הפועל "לשרוול", אם כי במשמעויות שונות: 'להכניס יד לשרוול', 'להפשיל שרוולים' או 'לשלשל שרוולים'. האם הפועל הזה תקין והאם יש בו צורך?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%96%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-09-18 00:06:26
    [post_modified_gmt] => 2023-09-17 21:06:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19447
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

אחד החידושים הרווחים ביותר בפי הטף הוא הפועל "לשרוול", אם כי במשמעויות שונות: 'להכניס יד לשרוול', 'להפשיל שרוולים' או 'לשלשל שרוולים'. האם הפועל הזה תקין והאם יש בו צורך?

WP_Post Object
(
    [ID] => 1035
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2013-01-02 09:20:00
    [post_date_gmt] => 2013-01-02 07:20:00
    [post_content] => מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של ספר דניאל: מַשְׁרוֹקִיתָא, סַבְּכָא, סוּמְפּוֹנְיָה, פְּסַנְתֵּרִין, קַתְרוֹס (שלושת האחרונים מן היוונית).

לנגינה בכמה מן הכלים נתייחדו בתנ"ך פעלים נבדלים: בקרן מושכים, בשופר ובחצוצרה תוקעים ומריעים. ויש פעלים שנגזרו משמות הכלים: מחצוצרה יש מְחַצְּרִים – לפי הקרי באחד המקומות, ומְחַצְצְרִים – לפי הכתיב (היום רווח חִצְרֵץ). מתוף נגזר תּוֹפֵף ומחליל חִלֵּל. במשנה נאמר על מביאי הביכורים: "החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים" (ביכורים ג, ג), ועל פי זה כתב לוין קיפניס "הַךְ, הַךְ, הַךְ בַּתֹּף וְהַךְ בֶּחָלִיל". בשירים עבריים אחרים החליל רָן או מְרַנֵּן. וממתי פורטים על כלי מיתר? על העשירים העסוקים בתענוגות אומר הנביא עמוס: "הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר" (ו, ה). לפי הפירוש המקובל פריטה זו היא שירה קצבית ומדודה לצלילי הנבל. אך בספרות העברית שלמן תקופת ההשכלה פריטה היא נגינה בנבל ובכלי מיתר אחרים ואף בפסנתר.

בכל הכלים אפשר כמובן לנגן. בעל המקצוע הוא נַגָּן, אך בתנ"ך הוא מְנַגֵּן או נוֹגֵן. מכאן נולד בספרות העברית המתחדשת הצירוף 'מקהלת נוגנים' במשמעות תזמורת, וזהו אף שם שירו של ביאליק "יוסי בכינור...". מַנְגִּינָה יש בתנ"ך רק פעם אחת, והיא מתפרשת כשיר לעג: "שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה, אֲנִי מַנְגִּינָתָם" (איכה ג, סג). בעיתונות העברית מסוף המאה התשע־עשרה מַנְגִּינָה היא 'קונצרט', 'יצירה מוזיקלית' ועוד, אך לבסוף התקבעה בה המשמעות לחן, מלודיה.

כיום מבחינים בין מוזיקה כלית למוזיקה קולית, בין נִגֵּן ובין שָׁר, ואולם בימי קדם לא הייתה הבחנה כזו: אפשר לשיר במילים כגון " וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם... לֵאמֹר" (שופטים ה, א), ואפשר לשיר בכלים כמסופר על שלמה שעשה כינורות ונבלים לַשָּׁרִים (מלכים א י, יב) וכפי שבא לידי ביטוי בצירוף כְּלֵי שִׁיר. הפועל זִמֵּר מתקשר בתנ"ך בעיקר לנגינה, כגון בתהלים: "אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר" (עא, כב), "בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ" (קמד, ט). בימינו השורש זמ"ר משמש במילים שונות בשתי המשמעויות: הזמרים שרים ואילו התזמורת וה"כליזמרים" מנגנים. את המילה זַמָּר ירשנו מלשון חז"ל, והתזמורת היא חידושו של בן־יהודה (תחילה במשמעות קונצרט). מילים אחרות משורש זה שירשנו מן המקורות משמשות בימינו בהקשר של שירה במילים: זִמְרָה, מִזְמוֹר וזְמִירוֹת מן המקרא, וזֶמֶר מלשון חז"ל.

בתנ"ך האדם ששר (או מנגן) נקרא פשוט שָׁר, כגון "אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת" (שמואל ב יט, לו), ובעברית המקראית המאוחרת הוא נקרא גם מְשׁוֹרֵר. היום מְשׁוֹרֵר הוא דווקא מי שכותב שירה, כמשמעות המילה בימי הביניים. תהליך הפוך קרה למילה פייטן: מלכתחילה פייטן הוא מחבר הפיוטים, וכיום הוא גם מי ששר אותם.

גם השורש נע"ם קשור למוזיקה, כגון בכינויו של דוד "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב כג, א). מכאן המילה נְעִימָה והפועל הִנְעִים, כגון 'הנעים קולו בשיר'. גם לפועל עָנָה משמעות של שירה, כגון בשירת הבאר "עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" (במדבר כא, יז). מהשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה כי אין קשר גיזרוני בין עָנָה במשמעות 'שָׁר' לעָנָה במשמעות 'השיב', וכן בין נָעִים במשמעו המוזיקלי לנָעִים במשמעות 'טוב'. פועל נוסף שאולי שייך לענייננו הוא פָּצַח, כגון 'פצח בשיר'. יש הקושרים אותו אל הפעלים פָּתַח, פָּקַח ופָצָה, אך אחרים סוברים על פי הסורית שפירושו היסודי שָׂמַח ומכאן שָׁר, רינן.

תחום המוזיקה והשירה הוא כה מרכזי, עד כי מלבד כל המילים האלה שאלה לשוננו כמה מילים חשובות משפות אחרות: לַחַן מערבית, פִּזְמוֹן ופִיּוּט מיוונית (פיוט קרוב לפואטיקה), וכמובן המילה מוזיקה עצמה – אומנותן של המוּזוֹת היווניות.
כתבה: תמר קציר (כץ)
קובץ להדפסה

    [post_title] => מילים מתיבת הנגינה
    [post_excerpt] => איך שרים ומנגנים בעברית והאם יש הבדל בין שתי הפעולות האלה בעברית העתיקה? מה הם כלי הנגינה ומה הפעלים המיוחדים להם? ואילו עוד פעלים ושורשים ירשנו בתחום המוזיקה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-04-02 07:28:11
    [post_modified_gmt] => 2024-04-02 04:28:11
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1035
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)