הדף בטעינה

על המילה חֲמַרְמֹרֶת

במילון

 (ללא ניקוד: חמרמורת)
מיןנקבה
שורשחמרמר
נטייהחֲמַרְמוֹרוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • תחושת גוף לא נעימה, ובעיקר מחושי ראש, שחש המרבה בשתיית משקה חריף בשעות שלאחר השתייה או בבוקר שלמוחרת (בלועזית: הֶנְגְּאוֹבֶר)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חמרה, חמרה המערבולת

WP_Post Object
(
    [ID] => 155
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-06-19 10:48:35
    [post_date_gmt] => 2013-06-19 07:48:35
    [post_content] => נשאלנו מה פירוש המילה חָמְרָה בשיר 'הורה היאחזות' מאת יחיאל מוהר.

חָמַר הוא פועל מקראי שפירושו 'תָּסַס', 'העלה קצף' וכדומה: "יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו, יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה" (תהלים מו, ד). מכאן כנראה גם הפועל חֳמַרְמַר: "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ [=תססו], נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי" (איכה א, כ). "חָמְרָה הַמְּעַרְבֹּלֶת" פירושו אפוא "תססה המערבולת", "געשה המערבולת".

הפועל חָמַר מוכר משיר עברי נוסף – 'דבש ניגר' מאת ינון נאמן: "יֵז הדבש, חוֹמֵר, נגרש" – הדבש יינתז (יֵז = יִזֶּה) תוסס, גועש (הפועל נִגְרַשׁ משמעו סער, געש).

הערה: בהשראת הכתוב "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" חודשה באקדמיה המילה חֲמַרְמֹרֶת – תחושת גוף לא נעימה לאחר שתייה מרובה של משקה חריף (הנגאובר). במילה זו נרמזת גם המילה חֶמֶר שפירושה יין: "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (דברים לב, יד).
    [post_title] => חמרה, חמרה המערבולת
    [post_excerpt] => מה משמעות המילה חָמְרָה בשיר ומה הקשר שלה לחלופה העברית ל"הנגאובר"? מסעו של הפועל חָמַר מן המקרא ועד ימינו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9e%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%9e%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-01-06 13:12:58
    [post_modified_gmt] => 2022-01-06 11:12:58
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=155
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מה משמעות המילה חָמְרָה בשיר ומה הקשר שלה לחלופה העברית ל"הנגאובר"? מסעו של הפועל חָמַר מן המקרא ועד ימינו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור תרופות בקופסה עם כיתוב "סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת"

עברית לבריאות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5510
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-11-04 11:00:48
    [post_date_gmt] => 2012-11-04 09:00:48
    [post_content] => 

חמרמורת, רגשת, היגב, תרופת דמה, סודרן תרופות

חֲמַרְמֹרֶת (הנגאובר)

חמרמורת היא תחושת גוף לא נעימה, ובעיקר מחושי ראש, שחש המרבה בשתיית משקה חריף בשעות שלאחר השתייה או בבוקר שלמוחרת. המילה חמרמורת נוצרה בהשראת הביטוי "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א, כ; ומפרשים 'מעיי תססו'). כן נרמזת בה המילה חֶמֶר שפירושה יין, כגון "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (דברים לב, יד). צורת המילה חֲמַרְמֹרֶת כשל המילים צְמַרְמֹרֶת וסְחַרְחֹרֶת, המציינות אף הן תחושת גוף לא נעימה. המילה חמרמורת אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

רַגֶּשֶׁת

רגשת היא רגישות יתר לחומרים מסוימים, כגון תרופות, מאכלים ואבקת פרחים. הגוף מפעיל שלא לצורך את מערכת החיסון נגד החומר ונלחם בו כאילו היה גורם מזיק. מאפיינים נפוצים של רגשת הם פריחה בעור, בצקת ועיטוש. המילה רַגֶּשֶׁת בנויה במשקל המחלות, והיא מצטרפת למילים מן המקרא כמו דַּלֶּקֶת וקַדַּחַת (החי"ת גורמת לשינוי בתנועות), ולמילים מחודשות כמו אַדֶּמֶת, דָּאֶבֶת (פיברומיאלגייה), חַטֶּטֶת (אקנֶה), צַפֶּדֶת (טטנוס), גַּלֶּדֶת (אימפטיגו), דַּגֶּנֶת (צליאק). המילה רגשת נכללת במונחי רפואה שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

הֶגֵּב (רפלקס)

היגב הוא תגובה לא רצונית של הגוף על גירוי, כגון סגירת העפעף בתגובה על ראייה של עצם זר המתקרב לעין. במערכת הרפואית מקובל המונח הֶחְזֵר. המילה הֶגֵּב מצטרפת למילים תְּגוּבָה והֲגָבָה שחודשו במונחי הפיזיקה של ועד הלשון כחלופה לרֵאקציה על פי הפועל הארמי אֲגֵיב (=השיב). הֶגֵּב שקולה במשקלן של הֶבֵּט, הֶשֵּׂג, הֶתֵּר (הדגש בגימ"ל על דרך השורשים חסרי הנו"ן). המילה היגב אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009) במסגרת המילון למונחי הביולוגיה הכללית.

תְּרוּפַת דֶּמֶה (פלצבו)

תרופת דמה היא חומר לא פעיל הניתן כתרופה. לעתים תרופת הדמה ניתנת למטופל כדי לבדוק את ההשפעה הנפשית הנגרמת לו מעצם הטיפול במחלתו, בלא שייטול תרופה ממש. בתרופת דמה משתמשים גם בניסוי של תרופה חדשה: את התרופה הנבדקת נותנים לקבוצת הניסוי, ואילו לקבוצת הביקורת נותנים תרופת דמה. בהקשר הצבאי המילה דמה מציינת עצם להטעיה כגון 'מטוס דמה', 'חיילי דמה', או לאימון כגון 'תחמושת דמה'. לצד המונח התקני רווחת בציבור המילה 'אֵינְבּוֹ' (אין + בו). הצירוף תרופת דמה אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (2005).

סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת

איור תרופות בקופסה עם כיתוב "סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת"סודרן תרופות הוא קופסה אישית לתרופות המחולקות לתאים לפי שעות, ימים וכדומה. המילה סודרן חודשה לראשונה ברשימת מונחים בארכיונאות בסדרת מונחים דומים בצורתם לסוגי תיקים משרדיים:
  • סוֹדְרָן – תיק משרדי המחולק למדורים לפי אותיות או מספרים.
  • חוֹבְקָן – תיק פשוט החובק את הניירות בלי להדקם
  • כּוֹרְכָן – תיק שבו הניירות מושחלים ומהודקים ברצועות מתכת
  • עוֹטְפָן – תיק מכריכת קרטון העוטף את הניירות מארבעה צדדים
  • עוֹקְדָן – תיק בעל קַשתות מתכת שהניירות מושחלים בהן (קלסר, כיום רווח אוגדן).
[post_title] => עברית לבריאות [post_excerpt] => דברו עברית והבראתם! סיפוריהם של כמה מונחים עבריים מתחום הבריאות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-17 14:05:44 [post_modified_gmt] => 2023-08-17 11:05:44 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5510 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

דברו עברית והבראתם! סיפוריהם של כמה מונחים עבריים מתחום הבריאות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך מארס 1994

למד לשונך 4

WP_Post Object
(
    [ID] => 6762
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1994-03-21 10:32:33
    [post_date_gmt] => 1994-03-21 08:32:33
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד
    [post_title] => למד לשונך 4
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:

על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-4
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:33:30
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:33:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6762
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד: על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


חֲמַרְמֹרֶת
לרשימה המלאה