WP_Post Object
(
[ID] => 94
[post_author] => 1
[post_date] => 2011-11-08 12:21:20
[post_date_gmt] => 2011-11-08 10:21:20
[post_content] => לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים, ונראה שאין להעדיף אחד מהם על חברו.
את הביטוי 'זכרו לברכה' אפשר לקשור לפסוק במשלי: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (י, ז). על פי פסוק זה, זכר הצדיק – כלומר שמו – יהיה לברכה. לכך ניתנו פירושים שונים: על פי אחד מהם כאשר מזכירים את שמו של אדם צדיק נוהגים לברך אותו. לפי פירוש אחר שמו של הצדיק ייזכר בלשון ברכה: 'תבורך כצדיק זה' וכדומה. כך או כך אין הכרח לפרש שהפסוק עוסק דווקא באדם מת, ואכן לאורך הדורות יש פה ושם עדויות לשימוש בביטוי 'זכרו לברכה' שנאמר על אנשים חיים. ואולם השימוש המקובל בביטויים 'זכרו לברכה' ו'זכר צדיק לברכה' זה דורות רבים הוא על אנשים שנפטרו. כיום ידוע כי ביטויים אלו בהֶגוונים שונים שימשו כבר בימי הבית השני בהקשר של אנשים שנפטרו, כפי שעולה מכתובות על ארונות קבורה ומספר בן סירא.
הביטוי 'זיכרונו לברכה' יסודו בתלמוד הבבלי. במסכת קידושין (לא ע"ב) נאמר: "היה אומר דבר שמועה מפיו [של אביו שמת], לא יאמר: כך אמר אבא, אלא כך אמר אבא מרי [אבי מורי] הריני כפרת משכבו. והני מילי [ודברים אלו] תוך שנים עשר חדש, מכאן ואילך אומר: זכרונו לברכה לחיי העולם הבא". נעיר כי בכתבי היד של התלמוד לא באה כאן המילה 'לברכה' אלא רק "זכרונו לחיי העולם הבא".
בספרות העברית לדורותיה, מימות הגאונים ואילך, שני הביטויים – 'זכרו לברכה' ו'זיכרונו לברכה' – מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר. עם זאת על פי רוב כתובים ראשי התיבות ז"ל המתאימים לשני הביטויים.
מכיוון שהביטוי 'זיכרונו לברכה' נועד מיסודו לתפקיד שבו הוא משמש כיום (כאמור בתלמוד), יש הממליצים לנקוט אותו ולא את הביטוי המקביל 'זכרו לברכה'. ואומנם בעברית החדשה 'זיכרונו לברכה' הוא הביטוי הנפוץ יותר.
מקצת הדוברים מעדיפים בשנים האחרונות לומר 'זכרו לברכה'. ייתכן שהעדפה זו נובעת מן ההבנה שהמילה 'זיכרון' פירושה רק מאגר של ידע וחוויות השמור במוחנו. ואולם גם כיום המילה משמשת בהקשר של הנצחת אנשים שנפטרו, כגון בצירוף 'יום הזיכרון'.
נעיר כי לפי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב 'זיכרונו לברכה', 'זיכרונם לברכה' ביו"ד (על פי כתיב צורת היסוד 'זיכרון').
[post_title] => זיכרונו לברכה, זכרו לברכה
[post_excerpt] => בספרות העברית לדורותיה שני הביטויים 'זכרו לברכה' ו'זיכרונו לברכה' מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%96%d7%99%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-08-04 17:44:00
[post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:44:00
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=94
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בספרות העברית לדורותיה שני הביטויים 'זכרו לברכה' ו'זיכרונו לברכה' מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר.לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים, ונראה שאין להעדיף אחד מהם על חברו.
את הביטוי 'זכרו לברכה' אפשר לקשור לפסוק במשלי: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (י, ז). על פי פסוק זה, זכר הצדיק – כלומר שמו – יהיה לברכה. לכך ניתנו פירושים שונים: על פי אחד מהם כאשר מזכירים את שמו של אדם צדיק נוהגים לברך אותו. לפי פירוש אחר שמו של הצדיק ייזכר בלשון ברכה: 'תבורך כצדיק זה' וכדומה. כך או כך אין הכרח לפרש שהפסוק עוסק דווקא באדם מת, ואכן לאורך הדורות יש פה ושם עדויות לשימוש בביטוי 'זכרו לברכה' שנאמר על אנשים חיים. ואולם השימוש המקובל בביטויים 'זכרו לברכה' ו'זכר צדיק לברכה' זה דורות רבים הוא על אנשים שנפטרו. כיום ידוע כי ביטויים אלו בהֶגוונים שונים שימשו כבר בימי הבית השני בהקשר של אנשים שנפטרו, כפי שעולה מכתובות על ארונות קבורה ומספר בן סירא.
הביטוי 'זיכרונו לברכה' יסודו בתלמוד הבבלי. במסכת קידושין (לא ע"ב) נאמר: "היה אומר דבר שמועה מפיו [של אביו שמת], לא יאמר: כך אמר אבא, אלא כך אמר אבא מרי [אבי מורי] הריני כפרת משכבו. והני מילי [ודברים אלו] תוך שנים עשר חדש, מכאן ואילך אומר: זכרונו לברכה לחיי העולם הבא". נעיר כי בכתבי היד של התלמוד לא באה כאן המילה 'לברכה' אלא רק "זכרונו לחיי העולם הבא".
בספרות העברית לדורותיה, מימות הגאונים ואילך, שני הביטויים – 'זכרו לברכה' ו'זיכרונו לברכה' – מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר. עם זאת על פי רוב כתובים ראשי התיבות ז"ל המתאימים לשני הביטויים.
מכיוון שהביטוי 'זיכרונו לברכה' נועד מיסודו לתפקיד שבו הוא משמש כיום (כאמור בתלמוד), יש הממליצים לנקוט אותו ולא את הביטוי המקביל 'זכרו לברכה'. ואומנם בעברית החדשה 'זיכרונו לברכה' הוא הביטוי הנפוץ יותר.
מקצת הדוברים מעדיפים בשנים האחרונות לומר 'זכרו לברכה'. ייתכן שהעדפה זו נובעת מן ההבנה שהמילה 'זיכרון' פירושה רק מאגר של ידע וחוויות השמור במוחנו. ואולם גם כיום המילה משמשת בהקשר של הנצחת אנשים שנפטרו, כגון בצירוף 'יום הזיכרון'.
נעיר כי לפי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב 'זיכרונו לברכה', 'זיכרונם לברכה' ביו"ד (על פי כתיב צורת היסוד 'זיכרון').
[post_title] => זיכרונו לברכה, זכרו לברכה [post_excerpt] => בספרות העברית לדורותיה שני הביטויים 'זכרו לברכה' ו'זיכרונו לברכה' מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%96%d7%99%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 17:44:00 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:44:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=94 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
