WP_Post Object
(
    [ID] => 21724
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-06-14 10:12:09
    [post_date_gmt] => 2017-06-14 07:12:09
    [post_content] => דרמתי / דרמטי
שמות תואר הנגזרים ממילים לועזיות בסיומת ־ָה (כגון דרמה) נכתבים ב־ט על פי שם התואר הלועזי: דרמטי על פי dramatic, וכן ארומטי, סיסטמטי, סכמטי ועוד.
למעוניינים בהרחבה - מוזמנים לקרוא את מאמרה של רונית גדיש באקדם 26, עמ' 2.

וטיקן / ותיקן
על פי כללי התעתיק מלועזית לעברית ההגה t מתועתק ב־ט.
לכללי התעתיק המלאים.

חלווה / חלבה
מדובר במילה ערבית מן השורש חל"ו שמשמעו 'מתוק' או 'עָרֵב'.
להרחבה: חלווה או חלבה.

טכס / טקס
הכתיב טֶקֶס משקף את העיצור k ואילו הכתיב טֶכֶס מתאים ל־כ רפה, כמו במילים נֶכֶס, מֶכֶס, סֶכֶר, מֶכֶר. מכיוון שבימינו ההגייה המקובלת של המילה היא ב־k, נקבע הכתיב טקס. להרחבה: טקס או טכס.

יקינתון / יקינטון
מילים לועזיות בין־לאומיות שמקורן ביוונית והן נכתבות בה באות θ (תֵטָה) – נכתבות בעברית ב־ת. גלגולה של האות θ בכתיב באנגלית הוא th. ואמנם שמו המדעי של הצמח הוא ב־th, היינו: Hyacinthus.
להרחבה: ט' ות' במילים לועזיות.

כורסא / כורסה
שמות בעלי סיומת היידוע הארמית ־ָא חדרו אל העברית ונתפסו בה כשמות ממין נקבה. שמות אלו נוהגים בנטיית היחיד כמקביליהם העבריים בעלי הסיומת ־ָה, ולפיכך החליטה האקדמיה שהם ייכתבו בה"א כמילים עבריות ממין נקבה המסתיימות בתנועת a: סדנה, גרסה, בעיה, דוגמה, קופסה, כורסה וכיו"ב.
להרחבה: דוגמה או דוגמא

כורדיסטן / קורדיסטן
בכללי התעתיק של האקדמיה הכתיב הזה מובא כדוגמה לכתיב מושרש שאפשר לדבוק בו.
לכללי התעתיק המלאים.

פיזיקה / פיסיקה
על פי החלטת האקדמיה מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן ז ולא ס – נכתבות ב־ז.
להחלטה על צורתן וכתיבן של מילים לועזיות בלשוננו.

פרוור / פרבר
שני הכתיבים מצויים במקורות, ואולם האקדמיה ממליצה על הכתיב ב־ו (מספרות חז"ל), משום שהוא המשקף את הגיית המילה בעברית בת ימינו. הכתיב המקראי פרבר מותר גם הוא, ואולם הוא מתאים להגייה פַּרְבָּר ב־ב דגושה, ואמנם כך המילה מנוקדת במקרא.

תורכייה / טורקייה
טורקייה – על פי כללי התעתיק מלועזית לעברית ההגה t מתועתק ב־ט (ראו 'וטיקן' לעיל).‏ לכללי התעתיק המלאים.

חזרה לחידון
    [post_title] => חידון מה הכתיב המומלץ – פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%a5-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-03-04 11:37:59
    [post_modified_gmt] => 2021-03-04 09:37:59
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21724
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 862
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-03 09:50:54
    [post_date_gmt] => 2011-01-03 07:50:54
    [post_content] => 
התעתיק מלועזית לעברית כרוך בהתלבטויות ובשאלות. מובאות כאן כמה מהן בלוויית הסברים ונימוקים לדרך שיש לנהוג בה.

א. תעתיק תנועת a
לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים שעל המתעתק להביאם בחשבון: (א) אורך השם; (ב) שיבושים אפשריים בקריאת השם בהיעדר אם הקריאה אל"ף; (ג) אם יש לשם בעברית כתיב מושרש. והדברים קשורים זה בזה: בשמות ארוכים, דוגמת מדגסקר, ההנחה היא שהשמות יזוהו מייד, ועל כן הוספת אל"פים איננה נדרשת. אבל ככל שהשם קצר יותר, הסיכוי שהשם הלועזי ידמה למילה עברית גדול יותר, והסיכוי לבלבול או לשיבוש בקריאה גדל בהתאם. למשל לוּ היה שם המדינה נפאל נכתב בלי אל"ף הייתה מתקבלת המילה נפל. הוא הדין לשם מאלי – שם זה קצר, ולכן ראוי להוסיף אל"ף. ומצד שני ככל שכתיבו של השם הלועזי בעברית מושרש יותר, הסיכוי לשיבוש ולבלבול קטן. לכן אף ששם המדינה יפן קצר, אין למלאו באימות קריאה. אין הדברים אמורים בשמות ערביים. בשמות אלו מוסיפים אל"ף כאשר בערבית הם נכתבים באליף. לכן שם האמירוּת הערבית קטר נכתב בעברית בלי אל"פין, על פי כתיבו בערבית (قطر), אף שהוא שם קצר.

ב. תעתיק a בסוף השם
שמות המסתיימים ב־a מתועתקים דרך כלל בה"א, כגון אסטוניה, אנגלייה, שוודיה. ואולם יש שמות שבהם הכתיב באל"ף מושרש: רומא וליטא.

ג. תעתיק הדו־תנועה ay

עוד קובעים כללי התעתיק כי הדו־תנועה (דיפתונג) ay נכתבת בשתי יו"דים. על פי זה אמורים לכתוב למשל תיילנד, ואולם כבר השתרש הכתיב תאילנד בשל נוהג הכתיבה הרווח של הדו־תנועה ay ב־אי, בעיקר בסוף מילה: מאי, פאי.

ד. תעתיק t
העיצור t מתועתק בדרך כלל בטי"ת; לכן וטיקן (ולא ותיקן). אבל תוניסיה בתי"ו משום שבשם זה חלים כללי התעתיק מערבית, ובערבית השם נכתב בתי"ו (تونس).

ה. תעתיק v
העיצור v מתועתק בדרך כלל בווי"ו, אלא אם כן הוא בא בסוף המילה או באמצעה בסמוך לתנועות o, u. לכן בעיקרון אין בוליוויה ולטווייה שוֹנוֹת משוודיה או נורווגיה. עם זאת מכיוון ששגור הכתיב בבי"ת (בוליביה, לטבייה) ייתכן שאין צורך להתעקש על וי"ו.[1]
___________________________
[1] ואכן בוועדה לשמות ארצות של מכון התקנים הוחלט לכתוב לטבייה בבי"ת (אבל במקרים אחרים, כגון בוליוויה, הוחלט לדבוק בכלל ולכתוב בווי"ו).


    [post_title] => לשאלת תעתיקם של שמות מדינות
    [post_excerpt] => מובאות כאן כמה שאלות בתעתיק מלועזית לעברית: תעתיק תנועת a (באל"ף או בלעדיה, באמצע המילה ובסופה), תעתיק הדיפתונג ay ותעתיק העיצורים t ו־v.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%aa%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 17:31:08
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:31:08
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=862
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)