WP_Post Object
(
    [ID] => 21291
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-14 10:30:55
    [post_date_gmt] => 2017-05-14 07:30:55
    [post_content] => 
1. מה משמעות המילה מעיין בביטוי 'בראש מעייניו'?
מחשבה, הרהור – מלשון עִיּוּן.

2. מניין הביטוי 'מלח הארץ'?
הביטוי מתורגם מלשונות אירופה (למשל באנגלית: the salt of the earth) ומקורו בברית החדשה. בדרשתו של ישו על ההר (בבשורה על פי מתי 5, 13) הוא מדמה את שומעיו למלח הארץ, ואומר משהו מעין זה: "'אתם מלח ארץ, ואם תאבד למלח מליחותו, כיצד היא תוחזר לו?"
מלח הוא סמל לדבר נאמן ויציב שאינו מתקלקל, כדברי רש"י על הצירוף המקראי "בְּרִית מֶלַח" (במדבר יח, יט) – "כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם". בעברית בת ימינו רגילים לומר מלח הארץ על אדם שורשי המשמש מופת במידותיו ובתרומתו לחברה.


3. מה השימוש המומלץ בביטוי לְמַפְרֵעַ?
מכאן ולשעבר, רטרואקטיבית.

4. מה הייתה המשמעות המקורית של 'יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן'?
הביטוי נאמר במקור על עבד שהשתחרר מעבדות כי אדונו גרם לו לאבד את שינו או את עינו. להרחבה

5. מה משמע המילה נַחַת בביטוי 'נחת רוח', ומה משמעה בביטוי 'נחת זרועו'?
בביטוי נחת רוח – שביעות רצון.
בביטוי נחת זרועו – הנחתה, מכה.

6. מה משותף לביטויים האלה: לִוְיַת חֵן, הוֹקִיר רַגְלוֹ, יָצָא חוֹצֵץ, לַאֲשׁוּרוֹ?
כל הביטויים לקוחים מספר משלי.

7. מה הפירוש המילולי של 'סגי נהור'?
סגי נהור בארמית – 'רב אור'. בתלמוד הצירוף משמש כינוי לאדם עיוור, ומכאן הביטוי 'לשון סגי נהור' לדבר הנאמר באירוניה, בהיפוך המשמעות המילולית.

8. האם הביטוי 'אין בו מתום' חיובי או שלילי?
הביטוי שלילי ומשמעו 'שכולו פגמים', 'שאין בו דבר שלם'. להרחבה

9. מה הבעיה הלוגית בצירוף 'רוב רובו'?
הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה, כגון 'כל כולו', 'תוך תוכו', 'שיר השירים'. להרחבה: מאמר מאת גד בן־עמי צרפתי

10. מדוע אומרים 'במצח נחושה' ולא 'במצח נחוש'?
נְחוּשָׁה היא שם עצם – צורה אחרת של שם המתכת נְחֹשֶׁת. 'מצח נחושה' הוא אפוא מצח נחושת, ובהשאלה – מצח קשה כנחושת. להרחבה

11. מה פירוש המילה טִמְיוֹן בביטוי 'ירד לטמיון'?
טמיון ביוונית משמעו 'אוצר', 'אוצר המדינה'. כסף שנלקח לאוצר המדינה כבר לא יחזור לבעליו, וכך היה הטמיון סמל לדבר, ובעיקר לכסף, שאבד לעד וּכבר לא ישוב.

12. מה משמעות הביטוי 'מעת לעת' בספרות חז"ל?
בספרות חז"ל 'מעת לעת' פירושו משעה מסוימת ועד אותה השעה למוחרת, כלומר במשך יממה אחת.

13. איזו דמות מקראית נחבאה אל הכלים?
שאול המלך. להרחבה

14. מה פירוש המילה 'בר' בכל אחד משלושת הביטויים? בַּר סַמְכָא / בַּר לֵבָב / מִלְּבַר
בַּר סַמְכָא – בן
בַּר לֵבָב – נקי
מִלְּבַר – בחוץ
להרחבה

15. מי הראשון שהשתמש בביטוי 'מעז יצא מתוק'?
שמשון, בחידתו לפלשתים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים יד, יד). "עַז" הוא האריה שהרג שמשון, ו"מָתוֹק" הוא הדבש אשר מצא בגווייתו. כיום הביטוי מציין רעה שהצמיחה טובה.

16. מה משמעות המילה בִּן בביטוי בִּן לַיְלָה?
בִּן־ היא צורת נסמך נדירה של המילה בֵּן (לעומת צורת הנסמך הרגילה בֶּן־). היא מוכרת מן הצירוף בִּן־לַיְלָה ומן השמות המקראיים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אָגוּר בִּן יָקֶה (משלי ל, א) וכן בִּנְיָמִין.
המילה בֵּן מיוחדת בנטייתה, ויש דעות שונות על שחזור צורתה הקדומה.


17. בביטוי 'יצא(ו) לו מוניטין' – מה המשמעות המקורית של מוניטין?
מוֹנֵטָה (moneta) בלטינית – מטבע. מי שדיוקנו מוטבע במטבע הוא בהכרח אדם חשוב, ושמו נודע או ייוודע ברבים להרחבה

18. איזה ביטוי עברי תרגם אונקלוס במילים 'בריש גלי'?
בְּיָד רָמָה. להרחבה

19. מה הם היוצרות בביטוי 'החליף את היוצרות'?
יוֹצְרוֹת (ביחיד יוֹצֵר) הם כינוי לפיוטים המשולבים בנוסח התפילה האשכנזי בחגים ובשבתות מיוחדות. על חזן שטעה באמירת היוצרות אמרו שהוא 'החליף את היוצרות', ומכאן הושאל הביטוי ללשון הכללית לציון בלבול בין דברים. מקור הביטוי ביידיש, ויש לו עוד שתי גרסאות עבריות: 'הפך את היוצרות' ו'בלבל את היוצרות'.
חזרה לחידון
    [post_title] => שאלות פתוחות לחידוד המוחות - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-04-25 12:17:18
    [post_modified_gmt] => 2022-04-25 09:17:18
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21291
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 21239
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-10 10:46:20
    [post_date_gmt] => 2017-05-10 07:46:20
    [post_content] => 

1. מה פירוש 'הוקיר רגלו'?
אפשרות ד: נמנע מלבוא למקום.
להרחבה

2. מהו 'איש אשכולות'?
אפשרות ב: אדם משכיל וברוך כישרונות.
הכינוי 'איש אשכולות' או אפילו סתם 'אשכול' מקורו בספרות חז"ל. התלמוד במסכת סוטה מבאר את השם 'אשכול': 'איש שהכול בו', כלומר אדם שקנה ידיעות בתחומים מקיפים, ובעיקר בתורה, במשנה ובתלמוד. מכאן הגיע השימוש של הצירוף בימינו: מי שיש לו ידע מעמיק בתחומים רבים.
יש חוקרי לשון הסבורים שהמילה 'אשכולות' במובן זה מקורה ביוונית והיא קשורה למילים סכוליון (פירוש, הערה) ואסכולה (מן המילה היוונית schole – בית ספר).


3. איזה מטבע לשון משמעו 'מומחה', 'בקי'?
אפשרות ג: בר הכי.
מילולית: בן כך (ארמית). המשמעות: "בן בית" בתחום – בקי ומומחה בו.
ומה פירוש המטבעות האחרים?
בֵּן פּוֹרָת - כינוי לילד מוצלח (נאמר לפעמים באירוניה); מקורו בברכת יעקב "בן פורת יוסף".
בַּעַל בְּעַמָּיו - אדם בעל מעמד.
קוֹטֵל קָנִים - אדם פשוט וחסר השכלה.


4. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'מורך לב'?
אפשרות ב: פיק ברכיים.
שני הצירופים עניינם מורא ופחד. הצירוף 'מורך לב' מבוסס על הכתוב בספר ויקרא: "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם... וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף". הצירוף 'פיק ברכיים' מקורו בדברי הנביא נחום: "לֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם". המילה פיק קשורה לפועל המקראי הנדיר פָּק ולמילים בפניקית ובאוגריתית, ומשמעה כנראה התנדנדות והתמוטטות.

5. מה פירוש לְמִצְעָר?
אפשרות ג: לכל הפחות.
להרחבה

6. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?
אפשרות ב: בעטיו.
בְּעֶטְיוֹ פירושו בגללו, באשמתו (להרחבה). שאר המטבעות עניינם 'כראוי', 'היטב'.

7. איזה מטבע לשון אינו מספר איוב?
אפשרות א: רָעָה חוֹלָה.
מטבע לשון זה מקורו במגילת קהלת: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (ה, יב), "וְגַם זֹה רָעָה חוֹלָה" (שם טו).

8. מה המשמעות המקורית של הביטוי 'מילה בסלע'?
אפשרות ד: השתיקה טובה מן הדיבור.
להרחבה

9. איזה מטבע לשון משמעו 'החליט'?
אפשרות ג: גמר אומר.
משמעות המטבעות האחרים:
נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ – 'חשב שוב על הדבר', 'שינה את דעתו לאחר מחשבה נוספת'.
הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ – 'בָּגַר ונעשה ראוי לנישואין'.
סָתַם אֶת הַגּוֹלֵל (או: הַגּוֹלָל) – 'שם קץ לדבר', 'הביא עליו סוף מוחלט'.


10. איזה מטבע לשון יוצא דופן בהגייתו?
אפשרות ב: עָמַד בַּפֶּרֶץ.
שאר הביטויים - עֲבוֹדַת פָּרֶךְ, בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ - נהגים בצורות הפסק. על צורות הפסק במקרא ובעברית הבתר־מקראית ראו כאן.

11. איזה מן הביטויים יוצא דופן במקורו?
אפשרות ב: עמד מול שוקת שבורה.
הביטויים 'נחבא אל הכלים', 'משענת קנה רצוץ' ו'מעז יצא מתוק' מקורם בתנ"ך. לעומת זאת 'עמד מול שוקת שבורה' מקורו רוסי: בסיפור על דג הזהב מאת פושקין האישה הזקנה לא הסתפקה במתנות החינם שקיבלה מן הדג ודרשה עוד ועוד. בסופו של דבר העניש אותה הדג על תאוותה, לקח את כל מתנותיו והחזיר אותה למצבה הקודם – בקתת אדמה ובחצרה שוקת שבורה. אנשי העליות הראשונות הכירו היטב את פושקין, וכך הביטוי 'עמד מול שוקת שבורה' במשמע 'נשאר בלא כלום', 'נותר במצב גרוע' נכנס גם לעברית.

12. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'אין תוכו כברו'?
אפשרות ב: אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב.
שני המטבעות עניינם חוסר כנות. 'בר' בארמית 'חוץ'. 'אין תוכו כברו' פירושו אפוא 'אין פנימיותו כחיצוניותו'.

13. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'יצא בשן ועין'?
אפשרות ג: נמלט בעור שיניו.
להרחבה

14. איזה מן הביטויים אינו מקראי?
אפשרות ב: אכל חול.
מקור הביטויים האחרים:
גועל נפש – "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ" (יחזקאל טז, ה)
יצא מהאף – "לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא..." (במדבר יא, כ)
שם עין על – "וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו" (בראשית מד, כא)


15. איזה מטבע לשון משמעו 'אותיות זעירות'?
אפשרות א: אותיות טל ומטר.
אותיות קטנות מאוד מכונות 'אותיות טל ומטר' על שום המילים 'ותן טל ומטר לברכה' הנאמרות בתפילה בימות החורף בלבד, ולכן יש סידורים שהן מודפסות בהם בכתב זעיר. 'אותיות של קידוש לבנה' הן אותיות גדולות ומאירות; 'אותיות פורחות באוויר' – דברים סתמיים, מילים שאין בהן ממש; 'אותיות דרבי עקיבא' – שמו של חיבור מדרשי.

16. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?
אפשרות א: איתרע מזלו.
אִתְּרַע מַזָּלוֹ פירושו המילולי 'נשבר מזלו' (איתרע בארמית = נשבר), כלומר מדובר בביטוי בעל משמעות שלילית. שאר המטבעות משמעם חיובי:
שָׁפַר חֶלְקוֹ – התמזל מזלו.
דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ – עלה לגדולה, פָּרַץ וזכה להכרה ולהצלחה.
עָלָה בְּיָדוֹ – הצליח.

17. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'לבלי חוק'?
אפשרות ג: לאין מספר
שני המטבעות עניינם שפע. להרחבה

18. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'קב ונקי'?
אפשרות ד: מעט המחזיק את המרובה.
שני המטבעות מציינים דבר מצומצם בהיקפו אך משובח בטיבו. על הביטוי קב ונקי ראו כאן.

19. איזה מטבע לשון מנוגד למטבע 'אבד עליו כלח'?
אפשרות א: לא נס לחו.
אָבַד עָלָיו כֶּלַח פירושו 'התיישן מאוד', 'עבר זמנו'. מטבע הלשון מבוסס על ההסבר המקובל לכתוב "עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח" (איוב ל, ב; למילה כֶּלַח עצמה הוצעו כל מיני פירושים: כוח, רעננות, קציר ועוד).
מטבע הלשון לֹא נָס לֵחוֹ מקורו בכתוב על משה רבנו אשר בעת מותו בן מאה ועשרים שנה "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד, ז). את הצירוף "לא נס לֵחֹה" מקובל לפרש 'לא איבד את רעננותו', 'נשאר במלוא כוחו ומרצו'. לֵחַ משמעו כנראה לחלוחית, רעננות.

20. איזה מטבע לשון אינו מבוסס על המילה דַּי (מספיק)?
אפשרות א: לֹא בִּכְדִי.
כְּדִי היא מילה ארמית אשר נוצרה כנראה מקיצור המילה כְּדִיב, מקבילתה של המילה העברית כָּזָב. להרחבה

21. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?
אפשרות ג: בשום שכל.
בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא". 'שׂוֹם' היא צורת מקור של הפועל שָׂם, וכפירושו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק: "שָׂמוּ שִׂכְלָם להבין במקרא". שאר המטבעות עניינם 'בלי כוונה', 'כבדרך אגב', 'בחוסר תשומת לב'.


חזרה לחידון
    [post_title] => מה פירוש המטבע ומה מקורו - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-01-24 13:34:44
    [post_modified_gmt] => 2024-01-24 11:34:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21239
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 12395
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-11-04 09:00:53
    [post_date_gmt] => 2015-11-04 07:00:53
    [post_content] => 
פירוש הביטוי: 'נמנע מלבוא למקום מסוים', 'בא למקום מסוים לעיתים רחוקות'.
דוגמה: אוהדים רבים החלו להוקיר רגליהם מן המגרש לאות מחאה על מכירת הקבוצה לגורם זר.
מקור הביטוי הוא פסוק במשלי: "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ, פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ" (כה, יז), ופירושו 'הימנע מביקורים תדירים בבית רעך, כדי שלא ישבע ממך וישנא אותך'. הנחיה זו דומה להנחיה בפסוק הקודם: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ". מה הקשר בין הפועל הוֹקִיר – מן השורש יק"ר – ובין הימנעות מביקור אצל חברים? הפועל הזה מופיע עוד פעם אחת בתנ"ך: "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר" (ישעיהו יג, יב), והכוונה היא לעשות את האדם יקר מזהב. דברים נעשים יקרים לנו כשהם נדירים, ואילו כשדבר נעשה באופן תדיר ליבנו גס בו. כך גם מוסבר הפסוק במשלי: "עשה רגליך יקרים וחשובים מבלי יבואו תדיר" (מצודת דוד), ובמילים אחרות: עשה את ביקוריך בבית רעך נדירים (כמו זהב).
בימינו הביטוי משמש בעיקר לציון הימנעות מוחלטת מהגעה למקום מסוים, מהשתתפות בפעילות מסוימת וכדומה. כמו כן נפוץ יותר השימוש בצורת הרבים של רגל: הוקיר רגליו.
ביטוי דומה הוא 'מנע רגלו', גם הוא על פי משלי: "בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם" (א, טו). ובימינו נוצר הביטוי 'הדיר רגליו' באותה המשמעות.
    [post_title] => הוֹקִיר רַגְלוֹ
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%a8-%d7%a8%d7%92%d7%9c%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-17 09:57:17
    [post_modified_gmt] => 2023-08-17 06:57:17
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12395
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 158
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-12-19 11:25:59
    [post_date_gmt] => 2011-12-19 09:25:59
    [post_content] => הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט ע"ב) – אָסַר עליו בנדר ליהנות מנכסיו. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. הפועל הִדִּיר במשמעות זו רווח בצירוף 'הִדִּיר רגליו מן' הקרוב לביטוי 'הוקיר את רגלו (מביתו של)' וכן בצירוף 'הִדִּיר שינה מעיניו' (במקור 'הִדִּיד שינה' מן השורש נד"ד).

לקראת סוף המאה העשרים החלו להשתמש במילה הַדָּרָה במדעי החברה כחלופה עברית למילה exclusion – הרחקה והוצאה של אנשים או קבוצות מן החברה הכללית. ניגודה הוא inclusion – כְּלִילָה (כך נקבע במילון למונחי סוציולוגיה בשנת תשע"ו). מהלכת גם החלופה הֲכָלָה ולעיתים גם הַכְלָלָה. נעיר כי המונח הֲכָלָה משמש בתחום הפסיכולוגיה במשמעות 'היכולת לקבל את האחר על מכלול רגשותיו ותכונותיו' (באנגלית: containing). עוד היא משמשת בהקשר צבאי, אך אין זה מענייננו כאן.

אשר להגיית הפועל – צורות העבר כגון הִדִּיר נפתחות בתנועת i, וכמותן הִפִּיל, הִכִּיר, הִבִּיט, הִגִּישׁ, הִסִּיעַ. בהווה מַדִּיר בתנועת a, וכך גם מַפִּיל, מַכִּיר, מַבִּיט, מַגִּישׁ, מַסִּיעַ.

המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'. על פיה חידשה האקדמיה את המילה הַדְרָה כחלופה העברית של dignity: מכובדוּת ואצילות המוקרנות מאישיות האדם ואינן תלויות במעמד או במשרה רשמיים.
    [post_title] => הַדָּרָה
    [post_excerpt] => הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר, שמקורו בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר'. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%93%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:11:17
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:11:17
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=158
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)