WP_Post Object
(
[ID] => 122
[post_author] => 1
[post_date] => 2012-03-14 09:34:15
[post_date_gmt] => 2012-03-14 07:34:15
[post_content] => התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים.
תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון – כמו מצקת. על פי זה נקבע במילוני האקדמיה שתרווד הוא כף לבחישת תבשילים. גם בסיפור הידוע 'אליעזר והגזר' מאת לוין קיפניס התרווד הוא כף לבחישה: "וסבתא בתרווד בוחשת ובוחשת".
אך בפי דוברי העברית בני ימינו קיבלה המילה תַּרְוָד משמעות נוספת: כף שטוחה המשמשת להפיכת מאכלים בעת טיגונם.
משמעות זו מוכּרת למשל מן הדמות 'מר תרווד' בסיפור הילדים 'גברת קרש ומר מערוך' מאת דתיה בן־דור. השם שקבעה האקדמיה לכלי זה הוא רַחַת טִגּוּן. המונח נקבע על פי רַחַת מלשון המקרא ולשון חז"ל, כלי בעל צורה דומה ששימש לזריית תבואה. ואולם שם זה לא נקלט. בציבור יש לו שמות נוספים, כגון 'הופכן', 'מרית' ו'כף טיגון'.
מַצֶּקֶת היא מחידושי ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913), ופירושה כף גדולה ליציקת מרק ומאכלים אחרים לתוך הצלחות. כך היא משמשת גם בציבור.
אשר למָרִית, המונח חודש תמורת שפכטל (באנגלית spatula), על פי מָר בלשון חז"ל – כלי לחפור בו, ורש"י פירש "מעדר מחודד". 
במילוני ועד הלשון והאקדמיה בתחום המטבח מרית היא כף שטוחה למריחה, להחלקה וכדומה עשויה מתכת, גומי ועוד. נראה ששימוש זה במילה מָרִית הוא על פי הדמיון לשימושו של השפכטל להחלקה בבנייה ובצבעות. ואולם כאמור בציבור יש המכנים בשם מָרִית את הכלי המשמש להפיכת מאכלים בשעת טיגונם. אחרים מכנים בשם מָרִית את הכלי המשמש לפריסת עוגות ולהגשתן – כנראה בשל צורתו הדומה לשפכטל.
במונחי האקדמיה הסכין המשמשת לחיתוך העוגה ולהגשתה היא פשוט 'סכין עוגה'.
בשנים האחרונות לא היה באקדמיה דיון שיטתי ומקיף בכל הכלים האלה יחד. יש פער בין מה שנקבע במילוני האקדמיה למה שמשמש בציבור ובקרב משווקי הכלים, ונראה שגם בציבור אותן מילים משמשות בפי דוברים שונים לציון כלים שונים. ימים יגידו מה יתקבע בציבור לכל אחד מן הכלים.
[post_title] => תרווד, מצקת ומרית
[post_excerpt] => התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%a6%d7%a7%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2021-04-11 11:38:06
[post_modified_gmt] => 2021-04-11 08:38:06
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=122
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים.תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון – כמו מצקת. על פי זה נקבע במילוני האקדמיה שתרווד הוא כף לבחישת תבשילים. גם בסיפור הידוע 'אליעזר והגזר' מאת לוין קיפניס התרווד הוא כף לבחישה: "וסבתא בתרווד בוחשת ובוחשת".
אך בפי דוברי העברית בני ימינו קיבלה המילה תַּרְוָד משמעות נוספת: כף שטוחה המשמשת להפיכת מאכלים בעת טיגונם. משמעות זו מוכּרת למשל מן הדמות 'מר תרווד' בסיפור הילדים 'גברת קרש ומר מערוך' מאת דתיה בן־דור. השם שקבעה האקדמיה לכלי זה הוא רַחַת טִגּוּן. המונח נקבע על פי רַחַת מלשון המקרא ולשון חז"ל, כלי בעל צורה דומה ששימש לזריית תבואה. ואולם שם זה לא נקלט. בציבור יש לו שמות נוספים, כגון 'הופכן', 'מרית' ו'כף טיגון'.
מַצֶּקֶת היא מחידושי ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913), ופירושה כף גדולה ליציקת מרק ומאכלים אחרים לתוך הצלחות. כך היא משמשת גם בציבור.
אשר למָרִית, המונח חודש תמורת שפכטל (באנגלית spatula), על פי מָר בלשון חז"ל – כלי לחפור בו, ורש"י פירש "מעדר מחודד". במילוני ועד הלשון והאקדמיה בתחום המטבח מרית היא כף שטוחה למריחה, להחלקה וכדומה עשויה מתכת, גומי ועוד. נראה ששימוש זה במילה מָרִית הוא על פי הדמיון לשימושו של השפכטל להחלקה בבנייה ובצבעות. ואולם כאמור בציבור יש המכנים בשם מָרִית את הכלי המשמש להפיכת מאכלים בשעת טיגונם. אחרים מכנים בשם מָרִית את הכלי המשמש לפריסת עוגות ולהגשתן – כנראה בשל צורתו הדומה לשפכטל.
במונחי האקדמיה הסכין המשמשת לחיתוך העוגה ולהגשתה היא פשוט 'סכין עוגה'.
בשנים האחרונות לא היה באקדמיה דיון שיטתי ומקיף בכל הכלים האלה יחד. יש פער בין מה שנקבע במילוני האקדמיה למה שמשמש בציבור ובקרב משווקי הכלים, ונראה שגם בציבור אותן מילים משמשות בפי דוברים שונים לציון כלים שונים. ימים יגידו מה יתקבע בציבור לכל אחד מן הכלים.
[post_title] => תרווד, מצקת ומרית
[post_excerpt] => התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%a6%d7%a7%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2021-04-11 11:38:06
[post_modified_gmt] => 2021-04-11 08:38:06
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=122
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
