WP_Post Object
(
    [ID] => 7425
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-10-29 16:35:48
    [post_date_gmt] => 2014-10-29 14:35:48
    [post_content] => בצורה 'מככב' יש התנגשות בין המבנה הדקדוקי של המילה ובין הצלילים של שם העצם שממנו היא גזורה. מצד הדקדוק ההגייה התקנית היא מְכַכֵּב – הכ' הראשונה רפה (כמו מְכַוֵּן, מְכַפֵּר) והשנייה דגושה בדגש חזק (כמו מְסַכֵּם, מְעַכֵּל). אך בשם העצם כּוֹכָב המצב הפוך: הכ' הראשונה דגושה והשנייה רפה. מכאן ההגייה הרווחת "מְכַּכֵב" המשמרת את הצליל של השם שממנו נגזר הפועל.

בעיה זו של הגיית עיצורי בכ"פ אופיינית לפעלים גזורי שם. למשל: הפועל 'לנכס' נוצר משם העצם נֶכֶס, ולכן הגייתו הרווחת היא בכ' רפה. ואולם מצד הדקדוק צריך לומר נִכֵּס, לְנַכֵּס (כמו סִכֵּם, לְסַכֵּם) – שהרי בבניין פיעל יש דגש חזק בע' הפועל.  דוגמה מסוג אחר היא שם הפעולה 'הנפשה' שנוצר מן המילה נֶפֶשׁ. רווחת ההגייה בפ' רפה בעקבות הגיית המילה נֶפֶשׁ, ואולם הפ' אמורה להיות דגושה בדגש קל (אחרי שווא נח): הַנְפָּשָׁה (כמו הַנְפָּקָה).

בעיקרון גם בפעלים גזורי לעז חלים כללי הדיגוש והריפוי העבריים הרגילים. למשל: הִתְפַּלְסֵף (מן פִילוֹסוֹפְיָה), טִלְפֵּן (מן טֵלֵפוֹן), סִבְסוּד (מן סובּסידיה), וכך היה אמור להיות גם במקרים אחרים דוגמת מְדֻפְלָם (מן דיפּלומה).

חוסר ההקפדה על הריפוי והדיגוש נפוץ בפעלים גזורי שם בלשון הדיבור ובלשון העגה (סלנג): לְרַכֵל (מן רָכִיל, רְכִילוּת), הִשְׁתַּפֵן (מן שָׁפָן), נִדְפַק (מן דָּפוּק, דֶּפֶק), פִשֵׁל (מן פַשְׁלָה), חִפֵף (מן חַפִיף בערבית). אבל: לְפַנְצֵ'ר (מן פּנצ'ר), מְבֹאָס (מן בּאסה), מְבֻלְגָּן ( מן בּלגן).

בלשון התקנית ראוי כמובן להקפיד על הגייה המתאימה לדקדוק העברי, כמודגם בטבלה:



ההגייה התקנית
ההגייה הרווחת
מילת המוצא


מְכַכֵּב, לְכַכֵּב
מְכַּכֵב, לְכַּכֵב
כּוֹכָב


נִכֵּס
נִכֵס
נֶכֶס


רִכֵּל
רִכֵל
רָכִיל, רְכִילוּת


הַנְפָּשָׁה
הַנְפָשָׁה
נֶפֶשׁ


מְשֻׂפָּם (כמו מְסֻפָּר)
מְשֻׂפָם
שָׂפָם


תִּכּוּן, לְתַכֵּן (כמו עִכּוּל, לְעַכֵּל)
תִּכוּן, לְתַכֵן
תֶּכֶן (design)


מִכּוּן (כנ"ל)
מִכוּן
מְכוֹנָה


הִנְכִּיחַ (כמו הִשְׁכִּיחַ)
הִנְכִיחַ
נוֹכֵחַ, נוֹכְחוּת


לְכַמֵּת (כמו לְכַבֵּד)
לְכַּמֵּת
כַּמּוּת


לְכַפְתֵּר (כמו לְכַלְכֵּל)
לְכַּפְתֵּר
כַּפְתּוֹר


לְכַדְרֵר (כנ"ל)
לְכַּדְרֵר
כַּדּוּר



    [post_title] => מְכַּכֵב או מְכַכֵּב? - הגיית ב', כ' ופ' בפעלים גזורי שם
    [post_excerpt] => מצד הדקדוק ההגייה התקנית היא מְכַכֵּב – הכ' הראשונה רפה (כמו מְכַוֵּן, מְכַפֵּר) והשנייה דגושה בדגש חזק (כמו מְסַכֵּם, מְעַכֵּל).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%9b%d7%91-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%9b%d7%9b%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-11-26 10:16:32
    [post_modified_gmt] => 2024-11-26 08:16:32
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7425
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5533
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-09-19 12:07:15
    [post_date_gmt] => 2012-09-19 09:07:15
    [post_content] => 
שיחור, החפצה, עיליתנות, זולתנות, גבֵר, שלטני
שִׁחוּר (reaching out)
שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה.
את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי פרופ' נתן צתרי על פי הפסוק במשלי: "עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ" (ז, טו). הפועל 'שיחר' משמעו חיפש וביקש, כגון 'שיחר לטרף' (על פי "מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף" באיוב כד, ה). יש הקושרים בין שִׁחֵר לשַׁחַר: המשמעות הבסיסית היא להקדים לעשות דבר מה, ומכאן לחפש, לבקש, לדרוש.
מילה אחרת מן השורש שח"ר במשמעות זו היא שׁוֹחֵר – מי שמתעניין בדבר ומבקש להשיגו, כגון שוחר טוב (משלי יא, כז), שוחר דעת, שוחר שלום. שוחרים הם גם ידידים ונאמנים של מוסד כלשהו, כגון שוחרי האוניברסיטה.
המונח שיחור אושר באקדמיה בשנת תשס"ג (2003).
הַחְפָּצָה
החפצה היא התייחסות אל אדם כאל חפץ. משתמשים במונח כדי לתאר יחס אל בני אדם כאל רכוש, כאל כלי לשימושו של אדם אחר וכדומה.
המילה החפצה נוצרה משילוב של שורש המילה חֵפֶץ בבניין הפעיל, בניין שאחת ממשמעויותיו הרגילות היא גרימה: לגרום למישהו להיחשב חפץ. למילה זו דומות המילים הַאֲנָשָׁה (ייחוס תכונות אנושיות לדבר שאינו בן אנוש) והַנְפָּשָׁה (אנימציה, מתן נפש וחיים לדמות מצוירת). לצד המילה החפצה מהלכת המילה חִפְצוּן, ואולם אין סיבה להוספת הנו"ן, ולכן העדיפה האקדמיה את המילה הגזורה ישירות מן השורש חפ"ץ.
את המונח החפצה אישרה האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).
עִלִּיתָנוּת (אליטיזם)
עיליתנות היא גישה הדוגלת בשליטה של העִילית (אליטה) בחברה או במדינה, וכן הרגשת גאווה ועליונות של אדם הרואה את עצמו משתייך לעילית.
המילה עיליתנות נוצרה מן המילה עִלִּית בתוספת הסיומת ־ָנוּת. סיומת זו מקבילה לעיתים לסיומת הלועזית ־יזם, כגון במילים צְבָאָנוּת (מיליטריזם), טַהֲרָנוּת (פוריזם). המילה עילית נקבעה כחלופה לאליטה (elite) הן בשל משמעותה – על, עליון – הן בשל דמיון הצליל למילה הלועזית.
המונח עיליתנות אושר באקדמיה בשנת תשס"ט (2009).
זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם)
זולתנות היא אהבת הזולת, העדפת רַווחת האחר על רַווחת עצמו, ההפך מאנוכיות (אגואיזם).
'זולת' ביסודה היא מילת יחס: "וְהִגְלָה [נבוכדנאצר] אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל [...] לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ (מלכים ב כד, יד). משמעה: 'אלא רק', 'חוץ מ־'. בימי הביניים החלה המילה לשמש כשם עצם: 'הזולת' הוא 'האחר'. כיום 'זולת' משמשת בשני התפקידים: כמילת יחס (למשל "אין אויב זולת הזמן") וכשם עצם (למשל בצירוף 'עזרה לזולת').
הסיומת ־נוּת שבמילה זולתנות מציינת שמדובר בנטייה אופיינית. כמוה גם המילים חָמְרָנוּת (מטריאליזם), מִינָנוּת (סקסיזם), שְׁלִילָנוּת (נגטיביזם).

גָּבֵר, שַׁלְטָנִי (דומיננטי)
שמות התואר גבר ושלטני נקבעו במילוני האקדמיה ללשון העברית בהקשרים שונים להבעת התכונה של בולטות, שליטה וכוח השפעה הגובר על גורמים אחרים.
המילה גָּבֵר שקולה במשקלם של שמות תואר כגון כָּבֵד, יָבֵשׁ, שָׁלֵם. המילה שַׁלְטָנִי שקולה במשקל של שמות תואר בעלי הסיומת ־ני, כגון רַגְשָׁנִי, סַלְחָנִי, שַׁמְרָנִי, בַּדְלָנִי. במשקל זה חודש גם המונח ההפוך נַסְגָנִי (רצסיבי).
השמות המופשטים הם גְּבֵרוּת ושַׁלְטָנוּת (דומיננטיות).
המונח גבר נקבע לראשונה במילון המוסיקה משנת תשט"ו (1955), והמונח שלטני נקבע לראשונה במונחי הפסיכולוגיה משנת תש"ח (1948).
    [post_title] => עברית חברתית
    [post_excerpt] => איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-13 16:49:20
    [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:49:20
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5533
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)