WP_Post Object
(
    [ID] => 34792
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-04-18 15:50:21
    [post_date_gmt] => 2019-04-18 12:50:21
    [post_content] => ההגייה הנכונה היא בְּהֶכְרֵחַ – בפתח גנובה לפני החי"ת.

הפתח הגנובה תבוא לפני העיצורים הח"ע בסוף מילה אם התנועה שלפניהם אינה a. כך למשל: שִׂיחַ, רָקִיעַ; רוּחַ, מַדּוּעַ; מָנוֹחַ, גָּבוֹהַּ; מַפְתֵּחַ, מַצְנֵחַ (במשקל מַפְעֵל, ולא מִצְנָח), מַרְצֵעַ, מַגְבֵּהַּ (ג'ק). זה הכלל בשמות עצם ובשמות תואר וכן בצורות בינוני (במערכת הפועל הצירי שלפני הח"ע סופיות עשוי להשתנות לפתח: יִשָּׁמַע לעומת יִזָּכֵר, לְהִמָּנַע לעומת לְהִמָּלֵט, ניצַח לצד ניצֵחַ, יִשְׁתַּבַּח לצד יִשְׁתַּבֵּחַ. ראו את פירוט הדברים בקישור שלהלן).

לפי כלל זה יש לומר בְּהֶכְרֵחַ – בקיום הצירי ובפתח גנובה שנוספת לפני החי"ת, וכן בביטוי הֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה. כך גם יש לומר הֶצֵּעַ (ולא הֶצַּע), הֶסֵּחַ (ולא הֶסַּח). עם זאת בצירוף 'היסח הדעת' הוחלט להתיר את ההגייה הרווחת הֶסַּח הַדַּעַת לצד הֶסֵּחַ הַדַּעַת.

 
    [post_title] => בְּהֶכְרַח או בְּהֶכְרֵחַ?
    [post_excerpt] => יש לומר בְּהֶכְרֵחַ – בקיום הצירי ובפתח גנובה שנוספת לפני החי"ת, וכך גם בביטוי הֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%97-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-02-04 13:04:11
    [post_modified_gmt] => 2024-02-04 11:04:11
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=34792
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 11838
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-09-10 14:05:51
    [post_date_gmt] => 2015-09-10 11:05:51
    [post_content] => המילה הֶפְטֵר חודשה בשנות החמישים של המאה העשרים במסגרת גיבוש מונחי המשפט לצורכי המדינה הצעירה. במונחי האקדמיה היא כלולה בפרק "דיני שטרות" ברשימת מונחי משפט שפורסמו בשנת תשי"ז (1957).

הפטר הוא 'שחרור מחוב', 'מתן פטור מחוב' (discharge), כגון בפשיטת רגל. בסוף שנת תשע"ה נכנס לתוקפו חוק ולפיו יזכו גם חייבים להוצאה לפועל בהפטר, כלומר שמיטת חוב, בתנאים מסוימים.

לשורש פט"ר משמעות של 'שילוח', 'שחרור', 'היפרדות'. ממובנים אלו נגזרים גוני משמעות אחדים הבאים לידי ביטוי בפעלים בכל שבעת הבניינים: פָּטַר, נִפְטַר, הִפְטִיר, הֻפְטַר, פִּטֵּר, פֻּטַּר והִתְפַּטֵּר (ואפשר להוסיף לרשימה גם את הפועל התפוטר – שילוב של סביל ופעיל).

משקל המילה הֶפְטֵר הוא הֶפְעֵל, והוא קשור לבניין הפעיל, כמו מקבילו הרווח יותר הַפְעָלָה. בדרך כלל שמות במשקל הַפְעָלָה מציינים את הפעולה הכללית ולשמות במשקל הֶפְעֵל ניתנה משמעות ייחודית, כגון הסכמה והסכם, הפרשה והפרש, הגבלה והגבל, הצעה והֶצֵּעַ. גם האקדמיה מנצלת אפשרות זו ומחדשת מילים במשקל הֶפעֵל, כגון הֶתְמֵד (אינרצייה, לעומת התמדה), הֶדְבֵּק (קולאז', לעומת הדבקה).

ואולם היחס בין הפטר להפטרה שונה. המילה הפטרה מוכרת בעיקר במשמעות קריאה בפרקי נביאים לאחר קריאת התורה בשבת ובמועד. 'הפטיר בנביא' מוסבר בדרך כלל 'סיים בפרק מן הנביאים', שכן סיום הוא אחד מגוני המשמעות של פט"ר המתקשר להיפרדות ולשחרור. לעומת זאת הפטר קשור למשמעות של השתחררות, קבלת פטור.

נעיר כי במילון למונחי המוסיקה של האקדמיה (תשט"ו, 1955) נקבע הֶפְטֵר תמורת postlude לציון נגינת הסיום (כנגד אַקְדָּמָה תמורת prelude) – בהשראת ההפטרה המסורתית.
    [post_title] => הֶפְטֵר
    [post_excerpt] => המונח הֶפְטֵר נקבע לציון 'שחרור מחוב' – על המונח ועל מילים אחרות מן השורש פט"ר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 14:28:38
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:28:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11838
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)