WP_Post Object
(
    [ID] => 40836
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-05-11 14:57:00
    [post_date_gmt] => 2020-05-11 11:57:00
    [post_content] => עֲדִי הוא 'תכשיט', 'פריט לבוש המשמש לנוי'. בתורה הוא בא בהקשר כללי: "וְלֹא שָׁתוּ [=שמו] אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו" (שמות לג, ד), ובנביאים ובכתובים הוא נזכר כתכשיט לנשים דווקא, כך למשל בקינתו המפורסמת של דוד: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל... הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א, כד). מן הפסוקים נראה שעדי הוא מילה כללית לתכשיט, ולא תכשיט מסוג מסוים.

צורת הרבים של עדי היא עֲדָיִים והיא מוכרת לכול מן הפסוק ביחזקאל המובא בהגדה של פסח: "וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים..." (טז, ז). ייתכן כי הכפילות בביטוי "עדי עדיים" מורה 'תכשיטים נאים במיוחד'.

שורש המילה עֲדִי הוא גם שורשם של הפעלים עָדָה (בבניין קל) והֶעֱדָה (בבניין הפעיל) לציון ענידה והתקשטות –  פעמים בסמוך לשם העצם עֲדִי: "כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי, כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב, כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ, לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי" (ירמיהו ד, ל), אבל לא רק: "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" (ישעיהו סא, י), "וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ" (הושע ב, טו). וגם בשימוש מושאל: "עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ, וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ" (איוב מ, י), במשמעות 'לבש כבוד', 'התהדר'.[1]

בספרות המשנה והתלמוד המילה עֲדִי חדלה מלשמש, ואת מקומה תפסה המילה תַּכְשִׁיט מן הארמית. לעומת זאת בלשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום ואחר כך בלשון שירת ספרד נמשך השימוש בעֲדִי. אף בימינו עֲדִי וגם הפועל עָדָה משמשים בלשון גבוהה ומליצית, ואילו 'תכשיט' היא המילה הרווחת בכתב ובדיבור (והפועל הוא עָנַד).

בימינו משמשת המילה עדי שם פרטי הניתן הן לבנים הן לבנות. שמות פרטיים אחרים שנזכרים בתנ"ך כמו עָדָה, עִדּוֹ, עֲדָיָה, עֲדָיָהוּ, עֲדִיאֵל, אֶלְעָד ואֶלְעָדָה עשויים להיות קשורים לשורש עד"י (ראו בהרחבה בקישורים למטה). ייתכן למשל כי עדיאל פירושו 'האל הוא עֶדְיִי', תכשיטי. ואולם בתרגום השבעים הוא נכתב כך – Εδιηλ, ואולי קראו עֵדִיאֵל, היינו 'האל הוא עֵדִי', במשמעות עדות ובשורש עו"ד.

בשנת 1980 הוקם בעמק יזרעאל יישוב קהילתי ושמו עֲדִי (יש המכנים אותו "מצפה עדי") בסמוך לתל חֲלִי. התל נקרא כך על שום זיהויו עם היישוב המקראי שבנחלת שבט אשר: "וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף" (יהושע יט, כה). המילה הנדירה חֲלִי שמובנה 'תכשיט' – "נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם" (משלי כה, יב)[2] – קרובה בצלילה אל המילה הלא־נדירה חֳלִי שמובנה 'מחלה', ועל כן העדיפה ועדת השמות שם נרדף – הלוא הוא עֲדִי.

________________________
[1] בפסוק אחד הפועל הֶעֱדָה משמש לכאורה במשמעות ההפוכה: "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה" (משלי כה, כ) פירושו 'מסיר בגד', ונראה שמדובר בשורש עד"י המוכר מן הארמית שמובנו 'עבר', כמו בהיקרות נדירה אחרת: "לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל" (איוב כח, ח).​
[2] המילה חֶלְיָה (שכאמור באה רק בנטייה "חֶלְיָתָהּ") היא צורת נקבה של חֲלִי. אף בערבית משמשים حلي (חלי)  לצד حلية (חִליה) באותה משמעות. בשיר השירים (ז, ב) ישנה גם צורת הרבים חֲלָאִים.
    [post_title] => עדי
    [post_excerpt] => עֲדִי הוא 'תכשיט', 'פריט לבוש המשמש לנוי'. בתורה הוא בא בהקשר כללי: "וְלֹא שָׁתוּ [=שמו] אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו" (שמות לג, ד), ובנביאים ובכתובים הוא נזכר כתכשיט לנשים דווקא, כך למשל בקינתו המפורסמת של דוד: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל... הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א, כד). מן הפסוקים נראה שעדי הוא מילה כללית לתכשיט, ולא תכשיט מסוג מסוים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%93%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:23:30
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:23:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=40836
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

עֲדִי הוא 'תכשיט', 'פריט לבוש המשמש לנוי'. בתורה הוא בא בהקשר כללי: "וְלֹא שָׁתוּ [=שמו] אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו" (שמות לג, ד), ובנביאים ובכתובים הוא נזכר כתכשיט לנשים דווקא, כך למשל בקינתו המפורסמת של דוד: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל... הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א, כד). מן הפסוקים נראה שעדי הוא מילה כללית לתכשיט, ולא תכשיט מסוג מסוים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>