WP_Post Object
(
    [ID] => 39683
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-03-03 13:18:40
    [post_date_gmt] => 2020-03-03 11:18:40
    [post_content] => המילה הָדָר נזכרת בתנ"ך בעיקר בַּנבואה ובַשירה ומובנה 'יופי', 'כבוד', 'פאר', 'הוד'. בפסוקים רבים היא באה בסמוך לנרדפים אלו: "כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן" (ישעיהו לה, ב), "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ" (תהלים ח, ו), "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ" (שם צו, ו).

במקומות אחדים מוצאים גם את צורת הנקבה הֲדָרָה (לעולם בצורת הנסמך: הַדְרַת־): "הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ" (שם כט, ב), "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" (משלי יד, כח), ובספר דניאל ישנה גם הצורה הנדירה הֶדֶר באותה משמעות: "וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת" (יא, כ).
פירות הדר
עיסוק נרחב במילה הדר מוצאים בספרות חז"ל סביב הביטוי פְּרִי עֵץ הָדָר מן הציווי המקראי על ארבעת המינים בחג הסוכות:
"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מ).
לפי מסורת קדומה אין זה אלא פרי האתרוג – כך מוצאים במטבעות ובאיגרות מתקופת החשמונאים, וכך נוהגים עד ימינו. ואולם הקשר למילות הפסוק ולמובנה המוכר של המילה "הדר" הוא בגדר תעלומה (והיו שהרחיקו בדוחק כי מדובר בפרי אחר ששמו בסנסקריט הוא דַּר). בספרות חז"ל פזורות דרשות מדרשות שונות ל"בירור" הקשר בין 'הדר' שבפסוק לפרי או לעץ האתרוג. כך למשל במסכת סוכה שבתלמוד הבבלי:
רבי אומר: אל תקרי "הָדָר" אלא "הַדִּיר", מה דיר זה יש בו [בני צאן] גדולים וקטנים, תמימים ובעלי מומין, הכי נמי [=כך גם, עץ האתרוג] יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין. [...]
רבי אבהו אמר: אל תקרי "הָדָר" אלא "הַדָּר" – דבר שֶׁדָּר באילנו משנה לשנה.
בן עזאי אומר: אל תקרי "הָדָר" אלא "הִדוֹר" – שכן בלשון יווני קורין למים הִדוֹר [ὕδωρ]. ואיזו היא שגדל על כל מים? הוי אומר זה אתרוג. (לה ע"א)
ההצעות כולן דרשניות ואין הן מנסות לתמוך את תכונותיו של האתרוג במובנה המקראי הידוע של המילה 'הדר', ואולם בעקיפין אפשר למצוא גם קשר כזה: "הרואה אתרוג בחלום – הדור הוא לפני קונו, שנאמר: 'פרי עץ הדר'" (בבלי ברכות נז ע"א).

הקשר בין 'עץ הדר' לאתרוג הוליד את שמה של קבוצת עצי הפרי מסוגו של האתרוג: עצי הדר או הדרים, ובהם לימון, תפוז, אשכולית, קלמנטינה ועוד. לבד מן האתרוג אף לא אחד מהם גוּדל בארץ ישראל בתקופת המקרא, המשנה והתלמוד. השם המדעי של הסוג הוא Citrus – במקור הלטיני שם זה מציין גם הוא את האתרוג.

במקרים רבים שם המשפחה 'הדר' בא תמורת שמות משפחה המציינים פירות הדר בלשונות אירופה כך למשל השמות ציטרון, ציטרין, סיטרין ואף סיטרואן על שם הלימון (בגרמנית ובצרפתית, שם שנגזר מן השם הלטיני Citrus), ופומרנץ ופומרנציק על שם מין תפוז (בגרמנית וברוסית). ויש גם הבוחרים לשם המשפחה את הצורה 'הדרי' או את הצירוף 'בן הדר'.
הדר ומהדרין
בלשון המקרא מופיעים כמה פעלים בשורש הד"ר במשמעות 'כיבד', 'נשא פנים', 'פיאר': "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (שמות כג, ג), "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב), "אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ" (משלי כה, ו). השורש הד"ר נקרה בפעלים גם בלשון חכמים, וכן הוא ברשימת לשונות השבח שבתפילה העתיקה (שנכנסה לנוסח הקדיש): "על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל".

בלשון התנאים באה בהקשר אחד בלבד הצורה מְהַדְּרִין (ולצידה מהדרין מן המהדרין), בסיומת הרבים ־ין ולא ־ים על דרך לשון חכמים, ומובנה 'מקפידים ומדקדקים במצוות'.

התפיסה הרווחת היא שאין זו אלא צורת הבינוני (ברבים) של הפועל הִדֵּר, שכן מי שעושה דבר מה בהידור הרי שהוא מקפיד ומדקדק בו; ואומנם במקורות חז"ל מוצאים את המונח "הידור מצווה". עם זאת נראה שמקורה אחר. בארמית השורש הד"ר הוא מקבילו של השורש חז"ר בעברית, ולפי זה 'מהדרין' אינו אלא 'מחזרין'. מְחַזֵּר פירושו 'מסתובב, הולך וחוזר' ובהשאלה 'משתדל וטורח': "כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו" (בבלי עירובין יג ע"ב). לפי זה אותם מהדרין הם אנשים שמשתדלים וטורחים במצוות בהקפדה ובדקדוק. הבנה זו נרמזת בפירוש רש"י לאותה סוגיה: "והמהדרין – אחר המצוות", בבואת הביטוי "מחזרין על המצוות" שבסוגיה תלמודית אחרת (בבלי ברכות נג ע"ב).

השורש הד"ר הארמי נוצל בעברית להוראה נוספת – הֶהֱדִיר בבניין הפעיל פירושו 'התקין טקסט', ותפקידו של המַהֲדִיר הוא לחזור ולעבור על החיבור עד שיֵצא תוצר מתוקן מתחת ידו.
הדר כשם פרטי
בימינו משמש 'הדר' שם פרטי, הן לבנים הן לבנות; אם במשמע הקרוב להוד ולפאר ואם על שום עצי הפרי. בספר בראשית (לו, לט) נזכר אדם בשם הֲדַר, בניקוד שונה מהָדָר, ואולם לא מן הנמנע שעניינם אחד, והייתה זו דרכם של הטברנים מנקדי נוסח המקרא לבדל את השם הפרטי מן השם הכללי.
    [post_title] => הדר
    [post_excerpt] => לפי מסורת קדומה הביטוי פְּרִי עֵץ הָדָר מן הציווי המקראי על ארבעת המינים בחג הסוכות, משמעותו הוא פרי האתרוג – כך מוצאים במטבעות ובאיגרות מתקופת החשמונאים, וכך נוהגים עד ימינו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%93%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:53:43
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:53:43
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=39683
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לפי מסורת קדומה הביטוי פְּרִי עֵץ הָדָר מן הציווי המקראי על ארבעת המינים בחג הסוכות, משמעותו הוא פרי האתרוג – כך מוצאים במטבעות ובאיגרות מתקופת החשמונאים, וכך נוהגים עד ימינו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>