WP_Post Object
(
    [ID] => 95053
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-26 15:10:17
    [post_date_gmt] => 2024-06-26 12:10:17
    [post_content] => בלשוננו היום תורמים כסף ותורמים דם, תורמים לחברה ותורמים למדע, וכמובן גם תורמים תרומה. אבל בתנ"ך את התרומה כלל לא 'תרמו' אלא 'הרימו'. מה הקשר בין 'תרומה' ל'הרמה'? ממתי תורמים בעברית ומי התנגדו לכך?
[presto_player id=95054]
    [post_title] => תרומה – תורמים או מרימים?
    [post_excerpt] => בלשוננו היום תורמים כסף ותורמים דם, תורמים לחברה ותורמים למדע, וכמובן גם תורמים תרומה. אבל בתנ"ך את התרומה כלל לא 'תרמו' אלא 'הרימו'. מה הקשר בין 'תרומה' ל'הרמה'? ממתי תורמים בעברית ומי התנגדו לכך?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2025-01-07 14:48:54
    [post_modified_gmt] => 2025-01-07 12:48:54
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95053
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 8691
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-02-19 19:36:01
    [post_date_gmt] => 2015-02-19 17:36:01
    [post_content] => 
בעברית בת ימינו תורמים תרומה, ובלשון גבוהה יותר מרימים תרומה – ושני הניסוחים טובים.
את המילה תרומה ירשנו מן התנ"ך. היא נזכרת לראשונה בתחילת הפרשה הקרויה על שמה – פרשת תרומה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה, ב). השורש של תרומה הוא רו"ם, כמו תשובה מן שו"ב או תנופה מן נו"ף. לכן כמו שמשיבים תשובה ומניפים תנופה – בתנ"ך גם מרימים תרומה: "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה..." (במדבר טו, כ). פעם אחת אף נזכרות יחד הרמת תרומה והנפת תנופה: "וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם..." (שמות כט, כז).
אך מה הקשר בין תרומה להרמה? התרומה המקראית היא מתנה המופרשת מן החול אל הקודש, כגון הכסף והזהב שנידבו ישראל לבניין המשכן או התרומה הניתנת לכוהנים מן היבול. ייתכן שהשם תרומה מתקשר לפעולה של נותן התרומה – שהוא מרים את החלק שהוא מפריש מתוך הכלל. אפשרות אחרת היא שהתרומה נקראת כך משום שהיא ניתנת לגבוה – לאל או לנציגיו הכוהנים, ואף אפשר שבטקס הבאתה נהגו להרים אותה ממש.
בלשון חז"ל נוצר מן השם תרומה הפועל תָּרַם, שבו נעשתה התי"ו התחילית חלק מן השורש. עוד פעלים גזורי שם כאלה מלשון חז"ל הם התריע מן תרועה (במקרא הֵרִיעַ) והתחיל מן תחילה (במקרא הֵחֵל). היווצרותו של הפועל תרם קשורה אולי לכך שבתנ"ך אין פועל מיוחד לעניין זה: לצד הפועל 'הרים' משמשים הפעלים 'נתן', 'הביא' ו'הקריב', ואף הפועל 'הרים' עצמו איננו מיוחד לתרומה דווקא. ותינתן הדעת שהפועל תרם של לשון חז"ל איננו מחליף את הפועל המקראי הרים כי אם את הצירוף השלם הרים תרומה.
בימי הביניים היו שהתנגדו לשימוש בפעלים גזורי שם דוגמת תרם. על כך השיב באריכות המדקדק הנודע יונה אבן ג'נאח בהקדמתו ל'ספר הרקמה', ואף הרמב"ם נדרש לכך בפירושו למשנה (תרומות א, א בתרגום בן ימינו של הרב יוסף קאפח):
אָמְרָם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום – מקשים עליו הבלשנים החדשים, ואומרים שהעיקר הרים ומרים וירים. ואינו קשה באמת, כיון שהעיקר בכל לשון חוזר למה שדברו בו בעלי אותו הלשון ונשמע מהם, ואלו בלי ספק עבריים בארצם כלומר בארץ ישראל, והנה נשמע מהם תרם וכל מה שהופעל ממנו.
בעברית החדשה חל במילה תרומה תהליך של חילון: היא יצאה אל מחוץ לתחום הקודש וקיבלה משמעות כללית של נדבה וסיוע – בחומר (תרומת כסף) וברוח (תרומה לספרות) ועוד. גם במשמעות זו הפועל הרגיל הוא תרם כבלשון חז"ל, אך המהדרים בלשונם נוקטים לעיתים את הצירוף הרים תרומה על פי המקרא.
    [post_title] => פרשת תרומה – תרם תרומה והרים תרומה
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%a8%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2025-01-07 14:46:28
    [post_modified_gmt] => 2025-01-07 12:46:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8691
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 843
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-04-24 15:10:22
    [post_date_gmt] => 2013-04-24 12:10:22
    [post_content] => דוברים רבים אינם בטוחים בהגייה הנכונה של הפעלים שהובאו בכותרת ושל פעלים אחרים הדומים להם.

המשותף לפעלים אלו שהם שייכים לבניין הִפעיל והשורש שלהם אינו "שלם". אך בכל זאת יש ביניהם הבדל הנעוץ בשורש. הפעלים האלה שייכים למעשה לשתי קבוצות:
הקבוצה האחת היא של פעלים שאות השורש הראשונה שלהם היא נו"ן (גזרת פ"נ). כך הוא למשל הפועל הִפִּיל מן השורש נפ"ל: הנו"ן "נפלה" ובמקומה בא דגש חזק (במונחים בלשניים: הנו"ן הידמתה לאות השורש שאחריה והתלכדה עמה). לקבוצה זו שייכים גם הפעלים הִכִּיר מן השורש נכ"ר והִגִּיעַ מן השורש נג"ע. בפעלים אלו נהגית תחילית הבניין (ה"א בעבר, מ"ם בהווה) כמו בפעלים השלמים. כפי שיש לומר הִסְבִּיר, הִשְׂכִּיר, הִכְפִּיל – כך יש לומר הִפִּיל, הִכִּיר, הִגִּיעַ, הִבִּיט, הִבִּיע, הִגִּישׁ, הִשִּׂיג. וכפי שאומרים מַסְבִּיר, מַתְפִּיל, מַשְׂכִּיר – כך יש לומר מַפִּיל, מַכִּיר, מַגִּיעַ, מַבִּיט, מַבִּיעַ, מַגִּישׁ, מַשִּׂיג. וברבים: מַפִּילִים, מַכִּירִים, מַגִּיעִים, מַבִּיטִים, מַבִּיעוֹת, מַגִּישׁוֹת, מַשִּׂיגוֹת.

הקבוצה השנייה היא של פעלים שאות השורש האמצעית שלהם היא וי"ו (גזרת ע"ו) – כך הוא למשל הפועל הֵבִיא מן השורש בו"א. בפעלים אלו נוהגת הגייה מיוחדת בבניין הפעיל: התחילית (ה"א בעבר, מ"ם בהווה) מנוקדת בצירי: הֵבִיא, מֵבִיא, וברבים מְבִיאִים; הֵבִין, מֵבִין, ובנטייה מְבִינָה, מְבִינִים.

בשביל רבים מדוברי העברית בת ימינו ההבחנה בין שתי הקבוצות אינה טבעית משום שכמעט איש אינו הוגה דגש חזק – שהוא המבחין בין שתי הקבוצות. ועם זאת אפשר להתרגל להגות נכונה את הפעלים הנפוצים האלה.

ותינתן הדעת לזוגות הפעלים האלה: מֵשִׁיב (על שאלה) לעומת מַשִּׁיב (הרוח, מן השורש נש"ב); הֵדִיחַ (כלים, מן השורש דו"ח) לעומת הִדִּיחַ (מתפקיד, מן השורש נד"ח).
על פעלים אחדים הנוטים על דרך שתי הגזרות ראו כאן.
    [post_title] => הִכּיר ומַגיע, הֵבין ומֵביא
    [post_excerpt] => דוברים רבים אינם בטוחים בהגייה הנכונה של הפעלים שהובאו בכותרת ושל פעלים אחרים הדומים להם. המשותף לפעלים אלו שהם שייכים לבניין הִפעיל והשורש שלהם אינו "שלם". אך בכל זאת יש ביניהם הבדל הנעוץ בשורש.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%90
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:00:55
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:00:55
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=843
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)