הדף בטעינה

הֵהֵל

במילון

 (ללא ניקוד: מהל)
בנייןהפעיל
שורשהלל
נטייהמהילָּה
נטיית הפועלהֵהֵל, יָהֵל, לְהָהֵל לכל הנטיות

הגדרה

  • מאיר באור חזק (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שמות ומשמעויות - הלל איור של נער עם זר ירוק על הקרש וספר ביד.

הלל

WP_Post Object
(
    [ID] => 43796
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-08-25 13:31:52
    [post_date_gmt] => 2020-08-25 10:31:52
    [post_content] => השם הִלֵּל מוכר לכול הודות לדמותו של נשיא הסנהדרין בדור שלפני החורבן, הידוע בכינוי 'הלל הזקן' וגם 'הלל הבבלי'.

בין שלל הכתרים שנקשרו לראשו של הלל הזקן – הוא יוחס לבית דוד: "מגילת יוחסין מצאו בירושלים וכתוב בה הלל מִן דדוד" (ירושלמי תענית ד, ב), ונחשב למי שיסד את התורה: "כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה. חזרה ונשתכחה – עלה הלל הבבלי ויסדה" (בבלי סוכה כ ע"א). בר הפלוגתה של הלל היה שמאי הזקן, ועליהם נאמרה המשנה המפורסמת: "איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי" (אבות ה, טז). לזיכרון המחלוקת נקראו שני רחובות מקבילים במרכז העיר ירושלים בשמות החכמים הללו. אף קבוצות תלמידיהם ידועות בשמות 'בית הלל' ו'בית שמאי', ואלו נעשו כינויים לגישה מקילה (כשל בית הלל) או גישה מחמירה (כשל בית שמאי).

הלל אחר – מפורסם פחות אך קדום בהרבה – הוא אביו של השופט המקראי עַבְדּוֹן: "וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי" (שופטים יב, יג).

השם הלל גזור מן השורש הל"ל, והרי שהוא עשוי לצאת לשתי הוראותיו של השורש: במשמעות 'שבח' (כמו בשמות הַלֵּל ותְּהִלָּה) או במשמעות 'אור' (כמו בשמות הִלָּה, יָהֵל ו־תָּהֵל).

תבנית השם היא עניין לעצמו. נראה שהשם הִלֵּל אינו אלא פועל בבניין פִּעֵל, וכיוון שלא סביר שפועל בצורת עבר שימש שם עצמאי, מקובל לראות בו קיצור שם ארוך יותר הכולל רכיב אלוהות (כמו בשמות המקראיים יְהַלֶּלְאֵל או מַהֲלַלְאֵל). לפי זה פירושו: 'האל הילל ושיבח' או 'האל האיר'. סברה דומה מקובלת בעניין השם המקראי נָתָן שאינו אלא קיצור של אחד מן השמות: נְתַנְאֵל, נְתַנְיָהוּ, יְהוֹנָתָן או אֶלְנָתָן.

הסבר נוסף ומעניין עולה מהצעתו של חוקר הלשון נפתלי הרץ טור־סיני. לפי הצעתו שמות עצם במשקל פִּעֵל נושאים גם הוראה סבילה (כהוראת צורת הבינוני בבניין פֻּעַל), כמו במילים פִּקֵּחַ (מעין 'מפוקח') או אִלֵּם (מעין 'מאולם'). לפי זה השם הִלֵּל שיעורו 'מהולל', 'מי שהיללו אותו'. כך אפשר להבין גם שם מקראי אחר – גִּדֵּל – בהוראת 'מי שגידלו אותו', 'מי שהגיע לגדולה' (ואולם לא מן הנמנע שאף הוא צורה מקוצרת של השם המקראי גְּדַלְיָהוּ‎).

בכתב יד קאופמן של המשנה נמצא השם בניקודים הֶלֵּל והֶילֵּל (ובעדי נוסח אחרים אף 'הליל') – בתנועת e בה"א – בדומה לצורה הנקרית בתרגום השבעים Ελληλ, שהיא העדות הקדומה ביותר להגיית השם. יש מן החוקרים שסברו שהִלֵּל בתנועת i שבלשון המקרא הוא הצורה הקדומה ובשלב מאוחר יותר הפך להֶלֵּל (אלא שעם הזמן נטו סופרים לכתוב הִלֵּל בהשפעת נוסח המקרא, ולכן הוא הרווח בימינו). ואולם לדעת אחרים מדובר במסורות שונות ואפשר ששתי הצורות נתקיימו במקביל הן בתקופת המקרא הן בתקופת חז"ל.

לפי כללי הכתיב המלא אפשר לכתוב את השם הִלֵּל ביו"ד: הילל, ואולם הכתיב הלל בלי יו"ד נחשב לכתיב מושרש, כמו בכתיבם של השמות משה (ולא "מושה") ואפרים (ולא "אפריים"), וכך נהוג באופן רשמי בשמות רחובות ויישובים (וגם ברשומה זו). ואולם עם עליית השם הַלֵּל בשנים האחרונות אולי יש מקום לייחד את הכתיב הילל ביו"ד דווקא.

השם הַלֵּל הניתן בימינו לבנים ולבנות כאחד הוא צורת המקור הנטוי של הפועל הִלֵּל, ובתנ"ך הוא משמש שם פעולה שמובנו 'אמירת דברי שבח': "וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַיהֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (עזרא ג, יא). בלשון חכמים ועד ימינו נתייחדה המילה הַלֵּל לציון קטעי המזמורים קיג–קיח מספר תהלים המשובצים בתפילת ראשי חודשים וימים טובים.
    [post_title] => הלל
    [post_excerpt] => השם הלל גזור מן השורש הל"ל, והרי שהוא עשוי לצאת לשתי הוראותיו של השורש: במשמעות 'שבח' (כמו הַלֵּל ותְּהִלָּה) או במשמעות 'אור' (כמו הִלָּה, יָהֵל ו־תָּהֵל).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%9c%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:52:44
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:52:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=43796
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

השם הלל גזור מן השורש הל"ל, והרי שהוא עשוי לצאת לשתי הוראותיו של השורש: במשמעות 'שבח' (כמו הַלֵּל ותְּהִלָּה) או במשמעות 'אור' (כמו הִלָּה, יָהֵל ו־תָּהֵל).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות- יהלי

יהלי

WP_Post Object
(
    [ID] => 24811
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-10-25 12:47:53
    [post_date_gmt] => 2017-10-25 09:47:53
    [post_content] => השם יהלי נפוץ למדי בדורות האחרונים; הוא ניתן לבנים וגם לבנות. לעיתים קרובות צורת הכתיב 'יהלי' מעוררת תהייה: איך להגות את השם – Yali, Yahli ,Yaheli או בדרך אחרת?

לאמיתו של דבר, יש שני שמות פרטיים שונים הנכתבים 'יהלי'.

יָהֵלִי – שם חיבה הגזור מן השם יָהֵל

יָהֵל פירושו 'יאיר', 'יפיץ אור'. הצורה יָהֵל היא צורת עתיד נסתר של השורש הל"ל בבניין הפעיל (השוו למשל יָסֵב מן השורש סב"ב). ככל הנראה משמעות היסוד של השורש הל"ל היא 'אור', כמו במילה הִלָּה; ואפשר שממנה התפתחה המשמעות המופשטת 'שבח', המוכרת בפעלים הִלֵּל והִתְהַלֵּל ובמילה תְּהִלָּה. אבל ייתכן שאלה שני שורשים הומונימיים – בעלי צליל זהה במקרה. מכל מקום הפועל הֵהֵל (בבניין הפעיל), שמשמעו 'הפיץ אור', הוא פועל נדיר: הוא נזכר רק שלוש פעמים במקרא – שלושתן בעתיד. ככל הנראה בימי בית שני הפועל הֵהֵל כבר לא היה מובן לרוב דוברי העברית. ואכן כנגד הפסוק בישעיהו "כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם, חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ" (יג, י) כתוב במגילת ישעיהו א, שנמצאה במערות קומראן, "כי כוכבי השמים וכסליהם לוא יאירו אורם...". גם בימינו הפועל הֵהֵל נדיר מאוד, ודוברי עברית רבים אינם יודעים את פירושו. שם פרטי שצורתו היא פועל בעתיד מוכר הן בשמות עתיקים כמו 'יצחק' ו'יעקב', הן בשמות חדשים כמו 'יניב' ו'ירון'. שם פרטי של בת המקביל ליָהֵל הוא תָּהֵל – צורת עתיד נסתרת של אותו הפועל (כשם שיָאִיר הוא שם של בן, ותָאִיר – שם של בת).

יָהְלִי[1] או יָהּ־לִי

השם הנהגה Yali – שחודש אף הוא בימינו – אין לו קשר לשם יָהֵל. הוא מורכב ככל הנראה משני יסודות יָהּ (שם ה') ולִי, והוא דומה אפוא לשם לִיָּה (אותם רכיבים בסדר הפוך: לי + יה) ולשם לִיאֵל. במקרא ובספרות חז"ל לא נמצאו שמות הנושאים את שם האל (שמות תאופוריים) שהיסוד הראשון בהם הוא יָהּ, אלא  יְהוֹ־ או יוֹ־, כגון יְהוֹרָם או יוֹרָם. כשהתיבה יָהּ עומדת לעצמה, הה"א מנוקדת במפיק ללמד שיש להגותה, כגון "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" (שמות טו, ב). הרכיב יָהּ בא במפיק גם בצירוף הַלְלוּיָהּ. רק כשהיסוד ־יָה הוא הרכיב האחרון של שמות פרטיים, הה"א אינה מנוקדת במפיק ואינה נהגית, כגון זְכַרְיָה, יְשַׁעְיָה (בצד זְכַרְיָהוּ, יְשַׁעְיָהוּ). ה"א נחה (לא הגויה) באמצע מילה נדירה ביותר. היא מצויה בשמות הפרטיים עֲשָׂהאֵל ופְדָהצוּר, אלא שבהם הרכיב הראשון הוא פועל בגזרת ל"י (עָשָׂה, פָּדָה) שבו הה"א היא אם קריאה מלכתחילה.[2] לפיכך ההגייה המתבקשת של השם היא בה"א עיצורית – יָהְלִי (Yahli) או יָהּ־לִי (Yah-li). עם זאת רוב הדוברים כיום אינם הוגים ה' עיצורית ללא תנועה אחריה, ולכן רווחת ההגייה Yali. ___________________

[1] הניקוד בקמץ משקף את ההגייה הרווחת של השם בהטעמת מלעיל. עם זאת ניקוד ההברה הראשונה בפתח מתבקש לפי מבנה ההברות הרגיל בעברית.

[2] במקרא יש גם השם פְּדַהְאֵל – בה"א עיצורית (במדבר לד, כח). גם במילה יפהפייה יש ה"א כאם קריאה באמצע מילה, אלא שבמקרא המילה כתובה בשתי תיבות: יְפֵה־פִיָּה.

[post_title] => יהלי [post_excerpt] => השם יהלי נפוץ למדי בדורות האחרונים; הוא ניתן לבנים וגם לבנות. לעיתים קרובות צורת הכתיב 'יהלי' מעוררת תהייה: איך להגות את השם – Yali, Yahli ,Yaheli או בדרך אחרת? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%94%d7%9c%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:46:57 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:46:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=24811 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם יהלי נפוץ למדי בדורות האחרונים; הוא ניתן לבנים וגם לבנות. לעיתים קרובות צורת הכתיב 'יהלי' מעוררת תהייה: איך להגות את השם – Yali, Yahli ,Yaheli או בדרך אחרת?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הֵהֵל 3 (אור, נוגה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>