WP_Post Object
(
    [ID] => 97920
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-11-19 12:55:49
    [post_date_gmt] => 2024-11-19 10:55:49
    [post_content] => בעברית המדוברת רווח השימוש בפועל התקלח לציון ניקוי הגוף במים, לצידו משמש לפעמים גם התרחץ – בייחוד בלשון גבוהה וספרותית. מה ההבדל?

הוותיק מן השניים הוא הפועל הִתְרַחֵץ: "אִם הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי" (איוב ט, ל). עם זאת במקרא רגיל פועל אחר משורש רח"ץ – רָחַץ בבניין קל, למשל: "וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר" (שמות ב, ה), "הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן" (מלכים ב ה, י); ואף בשטיפת ידיים ורגליים בלבד: "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ" (בראשית יח, ד), "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם" (שמות ל, יט). אף בלשון חכמים הפועל הרגיל לניקוי הגוף במים הוא רָחַץ ('התרחץ' נעדר כליל), וממנו אף הפועל הגורם הִרְחִיץ בבניין הפעיל: "מרחיצים את הקטן לפני [ברית] המילה" (משנה שבת יט, ג).

רחץ והתרחץ הילכו שניהם גם בתקופת חיותה המחודשת של העברית, וכך רוחצים ומתרחצים (או רחצו והתרחצו) בים, בבריכה ובאמבט – אם לשם ניקוי במים ואם לשם טבילה ושהייה במים. ביטוי נוסף לחיותו של השורש רח"ץ (שהוחלף בחלק מההקשרים בשורש שׂח"י) בימינו הם הצירופים "עונת הרחצה", "הרחצה אסורה".

הפועל הִתְקַלֵּחַ אינו מצוי במקורות העברית הקלסית, ואולם פעלים אחרים מן השורש קל"ח מוכרים למן המשנה ואילך, ובעיקר קִלֵּחַ בבניין פיעל, כגון "צנור המקלח לרשות הרבים" (תוספתא עירובין ו, כג) – ואומנם ברוב ההקשרים מדובר בזרם מים היוצא מצינור או מרזב ודומיהם.

בעת החדשה, עם התפשטותם של חדרי המרחץ שכוללים צינור המְקלח מים על גופו של המתרחץ – החל לשמש בלשון המדוברת גם הפועל התקלח. כך מעיד בן־יהודה במילונו: "ונוהג בדבור הִתְקַלַּח האדם, במשמ' שטף את גופו ע"י קלוח המים במקלחת" (עמ' 5946).[1] עוד מעיד בן־יהודה כי המילה מִקְלַחַת היא חידושו שלו, אך לא במשמעות המוכרת לנו "חדר אמבטיה", אלא במשמעות ראש הצינור שמתיז את המים בקילוחים (הידוע בכינוי דוש או טוש, douche בצרפתית; המונח הרשמי: מַקְלֵחַ). כך או כך, לפנינו עדות לא רק להתחדשותן של המילים התקלח ומקלחת אלא גם להווי החיים שבו הופיעו אופני הרחצה האלה.

סיכומו של דבר: מוטב לייחד את הפועל התקלח לניקוי הגוף במים באמצעות מַקְלֵחַ (douche), ולכן לא נאמר למשל "להתקלח באמבט". הפועל הכללי התרחץ (או רחץ) יפה בכל ההקשרים.
שטף ורחץ
לא פעם אנו נשאלים מה ההבדל בין שָׁטַף לרָחַץ: כלי מטבח למשל – שוטפים או רוחצים?

הפעלים שטף ורחץ הם במידה רבה נרדפים, ושניהם משמשים לניקוי במים של כלים או של הגוף וכדומה. כמו רחץ, גם שטף משמש כבר במקרא בהקשר של ניקיון, אבל הפועל רחץ נפוץ יותר (ראו לעיל), ואילו הפועל שטף משמש במשמעות זו מעט (משמעו העיקרי הוא זרימה של מים, כמו במילים שֶׁטֶף ושִׁטָּפוֹן), למשל "וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם" (ויקרא טו, יא).

בעברית החדשה הפועל שטף משמש בדרך כלל לציון הפעולה הכללית של הניקיון במים, אך גם לציון אחד משלבי הניקוי –  שטיפה במים להורדת הסבון.[2] בלשון מוקפדת יותר אפשר לומר "הֵדיח כלים". כמו רחץ אף הפועל הֵדִיחַ מן המקרא: "וַיַּעַשׂ כִּיּוֹרִים עֲשָׂרָה... לְרׇחְצָה בָהֶם, אֶת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה יָדִיחוּ בָם וְהַיָּם לְרׇחְצָה לַכֹּהֲנִים בּוֹ" (דברי הימים ב ד, ו). צורת הבינוני של הפועל הֵדיח מוכרת לנו ביותר משמו של המכשיר החשמלי שמסייע לנו בפעולה הזו – מֵדיח כלים.

אם כן, כלים – אפשר לשטוף, לרחוץ או להדיח בלא הבדל משמעות. ידיים – אפשר לשטוף או לרחוץ, לרוב באותה המשמעות. וככלל השימוש בפועל שטף רגיל יותר כאשר מדובר במים זורמים להסרת לכלוך או להסרת הסבון.

_________________________
[1] לצד התקלַּח אפשרית כמובן גם ההגייה התקלֵּחַ, וראו על כך כאן.
[2] בדומה להבדל שבין wash באנגלית שעניינו ניקיון באמצעות מים וסבון לעומת rinse שמציין שטיפה במים בלבד.
    [post_title] => התרחץ והתקלח
    [post_excerpt] => בעברית המדוברת רווח השימוש בפועל התקלח לציון ניקוי הגוף במים, ואילו מקבילו התרחץ נדיר ממנו. מה ההבדל?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%a5-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%9c%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-12-04 17:08:10
    [post_modified_gmt] => 2024-12-04 15:08:10
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=97920
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 843
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-04-24 15:10:22
    [post_date_gmt] => 2013-04-24 12:10:22
    [post_content] => דוברים רבים אינם בטוחים בהגייה הנכונה של הפעלים שהובאו בכותרת ושל פעלים אחרים הדומים להם.

המשותף לפעלים אלו שהם שייכים לבניין הִפעיל והשורש שלהם אינו "שלם". אך בכל זאת יש ביניהם הבדל הנעוץ בשורש. הפעלים האלה שייכים למעשה לשתי קבוצות:
הקבוצה האחת היא של פעלים שאות השורש הראשונה שלהם היא נו"ן (גזרת פ"נ). כך הוא למשל הפועל הִפִּיל מן השורש נפ"ל: הנו"ן "נפלה" ובמקומה בא דגש חזק (במונחים בלשניים: הנו"ן הידמתה לאות השורש שאחריה והתלכדה עמה). לקבוצה זו שייכים גם הפעלים הִכִּיר מן השורש נכ"ר והִגִּיעַ מן השורש נג"ע. בפעלים אלו נהגית תחילית הבניין (ה"א בעבר, מ"ם בהווה) כמו בפעלים השלמים. כפי שיש לומר הִסְבִּיר, הִשְׂכִּיר, הִכְפִּיל – כך יש לומר הִפִּיל, הִכִּיר, הִגִּיעַ, הִבִּיט, הִבִּיע, הִגִּישׁ, הִשִּׂיג. וכפי שאומרים מַסְבִּיר, מַתְפִּיל, מַשְׂכִּיר – כך יש לומר מַפִּיל, מַכִּיר, מַגִּיעַ, מַבִּיט, מַבִּיעַ, מַגִּישׁ, מַשִּׂיג. וברבים: מַפִּילִים, מַכִּירִים, מַגִּיעִים, מַבִּיטִים, מַבִּיעוֹת, מַגִּישׁוֹת, מַשִּׂיגוֹת.

הקבוצה השנייה היא של פעלים שאות השורש האמצעית שלהם היא וי"ו (גזרת ע"ו) – כך הוא למשל הפועל הֵבִיא מן השורש בו"א. בפעלים אלו נוהגת הגייה מיוחדת בבניין הפעיל: התחילית (ה"א בעבר, מ"ם בהווה) מנוקדת בצירי: הֵבִיא, מֵבִיא, וברבים מְבִיאִים; הֵבִין, מֵבִין, ובנטייה מְבִינָה, מְבִינִים.

בשביל רבים מדוברי העברית בת ימינו ההבחנה בין שתי הקבוצות אינה טבעית משום שכמעט איש אינו הוגה דגש חזק – שהוא המבחין בין שתי הקבוצות. ועם זאת אפשר להתרגל להגות נכונה את הפעלים הנפוצים האלה.

ותינתן הדעת לזוגות הפעלים האלה: מֵשִׁיב (על שאלה) לעומת מַשִּׁיב (הרוח, מן השורש נש"ב); הֵדִיחַ (כלים, מן השורש דו"ח) לעומת הִדִּיחַ (מתפקיד, מן השורש נד"ח).
על פעלים אחדים הנוטים על דרך שתי הגזרות ראו כאן.
    [post_title] => הִכּיר ומַגיע, הֵבין ומֵביא
    [post_excerpt] => דוברים רבים אינם בטוחים בהגייה הנכונה של הפעלים שהובאו בכותרת ושל פעלים אחרים הדומים להם. המשותף לפעלים אלו שהם שייכים לבניין הִפעיל והשורש שלהם אינו "שלם". אך בכל זאת יש ביניהם הבדל הנעוץ בשורש.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%90
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:00:55
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:00:55
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=843
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)