הדף בטעינה

על המילה הִתְגָּרוּת

במילון

 (ללא ניקוד: התגרות)
מיןנקבה
שורשגרי
נטייההִתְגָּרוּיוֹת; שם הפעולה של מִתְגָּרֶה לכל הנטיות

הגדרה

  • גרירת אַחֵר לָרִיב או להילחם (בלועזית: פְּרוֹבוֹקַצְיָה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור מילולי: קרא תיגר - מטבע לשון בכל יום

קָרָא תִּגָּר

WP_Post Object
(
    [ID] => 13259
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-12-29 11:04:19
    [post_date_gmt] => 2015-12-29 09:04:19
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק'. דוגמה: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה.

הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת האות אל"ף נגד הקדוש ברוך הוא על שלא נפתחה התורה בה אלא באות בי"ת (בְּרֵאשִׁית): "עשרים וששה דור היה קורא אָלֶף תיגר לפני כסאו של הקב"ה ואמר לפניו: רבונו שלעולם, אני ראשון שלאותיות ולא בראתה את עולמך בי. אמר לו הקב"ה: 'העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות תורה. למחר [כלומר בעתיד] אני בא ליתן תורתי בסיני, ואין אני פותח אלא ביך [=בך]: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ".

פירוש הדברים ברור, אבל מקור המילה תיגר איננו מחוור. לפי דעה רווחת קשור תיגר בתִגְרָה ('ריב') ובהִתְגָּרוּת, הגזורות מן השורש גר"י. ואפשר גם לנסות לקשור את התיגר לתַּגָּר – גם כן מלשון חכמים – 'מוכר', 'סוחר', מילה שמקורה באכדית. השערה אחרת העלה נפתלי הרץ טור־סיני, ולפיה אין תיגר אלא קיצור של קטגור – 'מאשים' – מילה שמקורה ביוונית. טור־סיני קשר בין הצירוף 'קרא עליו תיגר' לצירוף שמצא בכתבי יד תימניים של מדרש הגדול "קרא עליו קטיגור / קתיגור". לפי הבנה זו 'קרא תיגר' היה במקורו 'קרא לקטגור' (כדי לטעון נגד אדם אחר). כך או כך, בין שהקורא תיגר יוצא לריב ובין שהוא קורא לקטגור, הוא עושה זאת כיום בדרך כלל בפומבי, בהתרסה גלויה. [post_title] => קָרָא תִּגָּר [post_excerpt] => לפי דעה רווחת קשור תיגר בתִגְרָה ('ריב') ובהִתְגָּרוּת, הגזורות מן השורש גר"י. ואפשר גם לנסות לקשור את תיגר ל־תַּגָּר – 'מוכר', 'סוחר', מילה שמקורה באכדית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%a8%d7%90-%d7%aa%d7%92%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-02-27 15:41:27 [post_modified_gmt] => 2023-02-27 13:41:27 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13259 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לפי דעה רווחת קשור תיגר בתִגְרָה ('ריב') ובהִתְגָּרוּת, הגזורות מן השורש גר"י. ואפשר גם לנסות לקשור את תיגר ל־תַּגָּר – 'מוכר', 'סוחר', מילה שמקורה באכדית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
אוצר מילים

דיפלומטיה

WP_Post Object
(
    [ID] => 7718
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-11-24 12:08:43
    [post_date_gmt] => 2011-11-24 10:08:43
    [post_content] => אִישִׁיּוּת לֹא־רְצוּיָה - persona non grata
אדם בעל תפקיד דיפלומטי או תפקיד רשמי אחר שהמדינה המארחת איננה רוצה בו בתחומה.


אֶשְׁגָּר - despatch, dispatch דיווח דיפלומטי מפורט בכתב.
גִּשּׁוּשֵׁי שָׁלוֹם - peace overtures פעולות שיש בהן כדי להצביע על נכונותם של הצדדים לפתוח במשא ומתן לשלום.
גּוּשׁ [כגון של מפלגות, של מדינות] - bloc בלוק; קבוצה של מפלגות או מדינות המשתפות ביניהן פעולה בהקשר מסוים, לשם השגת יעדים התואמים למטרותיהן.
הִתְגָּרוּת; הֲסָתָה - provocation פרובוקציה. ראו גם: קָרָא תִּגָּר
הֶסְדֵּר בְּפֹעַל - modus vivendi מוֹדוּס וִיוֶנְדִּי; מצב שבו מתקיים הסדר זמני ולא רשמי בין מדינות שיש ביניהן עימות או מחלוקת.
הַחְלָטָה חוֹסֶמֶת, קוֹל חוֹסֵם - veto וֵטוֹ; החלטה או קול של מדינה שניתנה לה הסמכות לבטל החלטה שהתקבלה ברוב קולות. הפועל: חָסַם בְּהַצְבָּעָה (=הִטִּיל וֵטוֹ).
הַמַּצָּב הַקַּיָּם - status quo סְטָטוּס־קְווֹ; המצב כמות שהוא – ביחסים בין מדינות לעיתים יש יתרון למצב זה לעומת הסכנות הכרוכות בשינויים.
הוֹדָעָה פֻּמְבִּית; נֹסַח דְּבָרִים - statement
חִקּוּר - interrogation חקירה נמרצת ויסודית הבאה לידי ביטוי בהצגת שאלות נוקבות לחשוד. החיקור, שלא כתִּשְׁאוּל, הוא יסודי, נמרץ ועָצִים (אינטנסיבי). החיקור והתשאול משמשים את השלטונות אוכפי החוק, כגון המשטרה או הצבא. ראו גם: חקירות לאין חקר
חֶבֶר [של מדינות] - league לִיגָה, לדוגמה: הַחֶבֶר הָעַרְבִי (= הַלִּיגָה הָעַרְבִית).
מִמְשָׁל עַצְמִי - autonomy, self-rule אוֹטוֹנוֹמְיָה
מִקְדָּמִים - preliminaries הליכים מקדימים לקראת פתיחה של משא ומתן.
עִלָּה לְמִלְחָמָה - Casus belli קָזוּס־בֵּלִי; פעולה המצדיקה או הנתפסת כמצדיקה יציאה למלחמה.
רוֹדָן - dictator דיקטטור; שליט במשטר רודני – שנטל לעצמו סמכויות וכוח בלתי מוגבלים.
תִּרְגּוּם בּוֹ־בַּזְּמַן - Simultaneous translation תרגום סימולטני; תרגום בעל פה הנעשה בו בזמן שהדברים נאמרים. [post_title] => דיפלומטיה [post_excerpt] => איך אומרים וטו בעברית? מהו אשגר? והאם קָזוּס־בֵּלִי בעברית הוא עילה למלחמה? היכנסו - אין אִישִׁיּוּת לֹא־רְצוּיָה ("פֶּרְסוֹנָה נוֹן־גְּרָטָה") ברשימה זו! [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-05-15 10:33:49 [post_modified_gmt] => 2022-05-15 07:33:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7718 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים וטו בעברית? מהו אשגר? והאם קָזוּס־בֵּלִי בעברית הוא עילה למלחמה? היכנסו - אין אִישִׁיּוּת לֹא־רְצוּיָה ("פֶּרְסוֹנָה נוֹן־גְּרָטָה") ברשימה זו!
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִתְגָּרוּת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>