WP_Post Object
(
[ID] => 25085
[post_author] => 3
[post_date] => 2017-11-02 15:56:36
[post_date_gmt] => 2017-11-02 13:56:36
[post_content] => הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה. עם זאת הוא אינו מצהיר על כך במפורש. הפועל מובא במשמעות זו במילונו בסוף הערך צהר הפעיל, וכך הוא כותב "בזמן החדש התחילו להשתמש בפעל זה במשמ' הוציא מפיו בפירוש, erklären; declarer; to declare".
השורש צה"ר הנושא את המשמעות של אור, זוהר, קרוב למשמעות הפועל המקביל בלשונות אירופה, שבנוי מן היסוד הלטיני clarus = בהיר (השוו clear באנגלית).
ואולם במקרא הפועל היחידאי 'הצהיר' קשור ל'יצהר' (שמן טרי): "בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ, יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ" (איוב כד, יא). המפרשים מציעים שמדובר בדריכת זיתים לצורך הפקת שמן.
במשלי בן סירא הפועל 'הצהיר' מציין את מצב השמש ברום השמיים (בצוהריים). בפיוטים השימוש הרווח בפועל הוא במשמעות 'האיר'. למשל: "ברח אופל ואור הצהיר, וממעי תוהו הזהיר, בשחק הנהיר, גם אור בהיר" (פינחס הכהן בן יעקב מכפרא, סדר עבודה ליום כיפור, המאה השמינית). בהמשך יש שימוש בפועל גם במשמעות מושאלת: "דינינו הַצְהֵר ולא נצא נכלמים" כלומר 'דינינו הוצא לאור' (שמעון בר יצחק, קרובה לראש השנה, המאה העשירית).
בספרות המאה התשע עשרה עולה שימוש בפועל כפועל עומד בהקשר של דברים כתובים, אגב אזכור מחוכם של הפסוק מאיוב. למשל: "מעתה נֵפֶן אל שיר המחבר שהבאתי, ונשתומם אל השגיאות, אשר יצהירו לנו מבין שורותיו" (מנדלי מו"ס).[1]
המופעים הראשונים של הפועל 'הצהיר' כפועל יוצא במשמעות 'הודיע', 'פרסם' מצויים בעיתון הצבי של בן־יהודה מקיץ 1908.[2] לכן יש יסוד להנחה שהוא חידש את השימוש בפועל במשמעות הנדונה. לדעת נ"ה טור־סיני, שערך את הכרכים האחרונים של מילון בן־יהודה, המשמעות החדשה שנתן בן־יהודה לפועל 'הצהיר' מושפעת מן הפועל הערבי אזהר (أظهر) שמשמעו 'הראה', 'גילה ברבים את'.
במכתבו הנודע של שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'יימס בלפור אל הלורד רוטשילד מ־2 בנובמבר 1917 הוא מגדיר את דבריו במפורש כ־declaration. ואולם מעניין שבעיתונות העברית הצירוף "הצהרת בלפור" מופיע רק בשנת 1919.[3]
___________________________________
[1] דוגמה נוספת: "איש פשוט אנכי, אחד מן הקוראים עברית היודע ומבין את אשר הוא קורא, יודע ומבין לא אך את הכתוב בשורות כ"א גם את אשר יצהיר לפעמים מבינותן" (היום, 24.8.1886)
עוד שימוש בפועל הצהיר הוא בקירוב 'התנוסס', למשל בדברי ביקורת על מודעות פרסומת: "ראיתי מודעה אחת מתחלת באותיות גדולות: "חצי חנם" [...]; על השניה יצהירו במלות "לא יאומן", בה יאמין בעל החנות כי לא יאומן למקחיו המצערים (עברי אנכי, 6.1.1888).
[2] ומשנת 1909 משתמש העיתון "החרות (ירושלים)" במילה הצהרה ממש כבימינו. למשל: "שר הענינים החיצונים הצהיר הצהרות להעתונאים, והדבר הזה עורר מחזות רבים בבית המורשים" (25.10.1909).
[3] וכך למשל כותב הסופר י"ח ברנר בחיבור מ־1919: "המחברת נכתבה עוד לפני הצהרת בלפור, שמר מייער נותן לה ערך גדול ורואה בה אתחלתא דגאולה. אם נכונה דעתו, כי הצהרה זו מקרבת אותנו אל התגשמות המטרה האוטופית שלו, יש לפקפק. ואולם שפוגרומי־הכליון אשר קמו עלינו במזרח אירופה (אמנם, בלי כל שייכות אל ההצהרה) מרחיקים אותנו מכל חלום של בניה, מכל חזון עתידות – זה ודאי."
[post_title] => הצהיר והצהרה
[post_excerpt] => הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%94%d7%a6%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%94%d7%a6%d7%94%d7%a8%d7%94
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-09-29 23:27:45
[post_modified_gmt] => 2022-09-29 20:27:45
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25085
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה.
___________________________________
[1] דוגמה נוספת: "איש פשוט אנכי, אחד מן הקוראים עברית היודע ומבין את אשר הוא קורא, יודע ומבין לא אך את הכתוב בשורות כ"א גם את אשר יצהיר לפעמים מבינותן" (היום, 24.8.1886) עוד שימוש בפועל הצהיר הוא בקירוב 'התנוסס', למשל בדברי ביקורת על מודעות פרסומת: "ראיתי מודעה אחת מתחלת באותיות גדולות: "חצי חנם" [...]; על השניה יצהירו במלות "לא יאומן", בה יאמין בעל החנות כי לא יאומן למקחיו המצערים (עברי אנכי, 6.1.1888).
[2] ומשנת 1909 משתמש העיתון "החרות (ירושלים)" במילה הצהרה ממש כבימינו. למשל: "שר הענינים החיצונים הצהיר הצהרות להעתונאים, והדבר הזה עורר מחזות רבים בבית המורשים" (25.10.1909).
[3] וכך למשל כותב הסופר י"ח ברנר בחיבור מ־1919: "המחברת נכתבה עוד לפני הצהרת בלפור, שמר מייער נותן לה ערך גדול ורואה בה אתחלתא דגאולה. אם נכונה דעתו, כי הצהרה זו מקרבת אותנו אל התגשמות המטרה האוטופית שלו, יש לפקפק. ואולם שפוגרומי־הכליון אשר קמו עלינו במזרח אירופה (אמנם, בלי כל שייכות אל ההצהרה) מרחיקים אותנו מכל חלום של בניה, מכל חזון עתידות – זה ודאי."
[post_title] => הצהיר והצהרה [post_excerpt] => הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a6%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%94%d7%a6%d7%94%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 23:27:45 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 20:27:45 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25085 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
