הדף בטעינה

הִסִּיעַ

במילון

 (ללא ניקוד: מסיע)
*לא: מֵ־
בנייןהפעיל
שורשנסע
נטייהמַסִּיעָה לכל הנטיות
נטיית הפועלהִסִּיעַ, יַסִּיעַ, לְהַסִּיעַ לכל הנטיות

הגדרה

  • מעביר ממָקום למָקום בכלִי רכב
  • מַסיח, מסַלֵק, מרחיק, כגון 'הסיע מליבו', 'הסיע דעתו' (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

באים לידי ביטוי

הסחת דעת

WP_Post Object
(
    [ID] => 94860
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-25 09:48:51
    [post_date_gmt] => 2024-06-25 06:48:51
    [post_content] => הביטוי המחודש 'הסחת דעת' מבוסס על ביטויים דומים מספרות חז"ל: 'הסיח דעתו' ו'בהיסח הדעת'. אבל מהי בכלל 'הסחה'? והאם ייתכן קשר לביטוי אחר מלשון חכמים  – 'הסיע מליבו'?
[presto_player id=94906]
    [post_title] => הסחת דעת
    [post_excerpt] => הביטוי המחודש 'הסחת דעת' מבוסס על ביטויים דומים מספרות חז"ל: 'הסיח דעתו' ו'בהיסח הדעת'. אבל מהי בכלל 'הסחה'? והאם ייתכן קשר לביטוי אחר מלשון חכמים  – 'הסיע מליבו'?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%a1%d7%97%d7%aa-%d7%93%d7%a2%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 21:31:14
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 18:31:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94860
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הביטוי המחודש 'הסחת דעת' מבוסס על ביטויים דומים מספרות חז"ל: 'הסיח דעתו' ו'בהיסח הדעת'. אבל מהי בכלל 'הסחה'? והאם ייתכן קשר לביטוי אחר מלשון חכמים  – 'הסיע מליבו'?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

הַדָּרָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 158
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-12-19 11:25:59
    [post_date_gmt] => 2011-12-19 09:25:59
    [post_content] => הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט ע"ב) – אָסַר עליו בנדר ליהנות מנכסיו. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. הפועל הִדִּיר במשמעות זו רווח בצירוף 'הִדִּיר רגליו מן' הקרוב לביטוי 'הוקיר את רגלו (מביתו של)' וכן בצירוף 'הִדִּיר שינה מעיניו' (במקור 'הִדִּיד שינה' מן השורש נד"ד).

לקראת סוף המאה העשרים החלו להשתמש במילה הַדָּרָה במדעי החברה כחלופה עברית למילה exclusion – הרחקה והוצאה של אנשים או קבוצות מן החברה הכללית. ניגודה הוא inclusion – כְּלִילָה (כך נקבע במילון למונחי סוציולוגיה בשנת תשע"ו). מהלכת גם החלופה הֲכָלָה ולעיתים גם הַכְלָלָה. נעיר כי המונח הֲכָלָה משמש בתחום הפסיכולוגיה במשמעות 'היכולת לקבל את האחר על מכלול רגשותיו ותכונותיו' (באנגלית: containing). עוד היא משמשת בהקשר צבאי, אך אין זה מענייננו כאן.

אשר להגיית הפועל – צורות העבר כגון הִדִּיר נפתחות בתנועת i, וכמותן הִפִּיל, הִכִּיר, הִבִּיט, הִגִּישׁ, הִסִּיעַ. בהווה מַדִּיר בתנועת a, וכך גם מַפִּיל, מַכִּיר, מַבִּיט, מַגִּישׁ, מַסִּיעַ.

המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'. על פיה חידשה האקדמיה את המילה הַדְרָה כחלופה העברית של dignity: מכובדוּת ואצילות המוקרנות מאישיות האדם ואינן תלויות במעמד או במשרה רשמיים.
    [post_title] => הַדָּרָה
    [post_excerpt] => הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר, שמקורו בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר'. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%93%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:11:17
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:11:17
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=158
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר, שמקורו בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר'. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִסִּיעַ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>