הדף בטעינה

הִמְתִּין

במילון

 (ללא ניקוד: ממתין)
בנייןהפעיל
שורשמתן
נטייהמַמְתִּינָה לכל הנטיות
נטיית הפועלהִמְתִּין, יַמְתִּין, לְהַמְתִּין לכל הנטיות

הגדרה

  • מחַכה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שאלות נפוצות

מה שם הפעולה של הפועל חיכה?

WP_Post Object
(
    [ID] => 64997
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2022-08-15 12:14:19
    [post_date_gmt] => 2022-08-15 09:14:19
    [post_content] => לא פעם אנו נשאלים מדוע אין בעברית שם פעולה המקביל לפועל לְחַכּוֹת. אנו נוהגים להשיב כי יש שם פעולה כזה, הקשור לפועל הנרדף להמתין: הַמְתָּנָה.

ובכל זאת תשובה זו אינה מניחה את דעתם של רבים מהפונים, שכן בקרב דוברי העברית הפועל להמתין שייך למשלב גבוה יותר. מוטב היה אפוא שיימצא שם פעולה מן השורש חכ"י.

המעיין בספרות העברית ובמילונים ימצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה,[1] אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.

חיכה והמתין

הפועל חִכָּה בא במקרא בהקשר של המתנה וציפייה: "מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו, לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ" (תהלים קו, יג). בלשון חכמים נדחה 'חיכה' מפני הפועל 'המתין', ככל הנראה בהשפעת הארמית.[2] בשורש מת"ן משמשות גם מילים אחרות בלשון חכמים שעניינן מתינות, למשל "הוו מתונין בדין והעמידו תלמידים הרבה" (משנה אבות א, א). בעברית החדשה משמשים שני הפעלים חיכה והמתין זה לצד זה. ההבדל ביניהם הוא אפוא משלבּי: 'המתין' נחשב גבוה מן 'חיכה', ולכן הוא נשמע ונכתב בהקשרים רשמיים. עם זאת כיום גם הפועל 'המתין' וגם שם הפעולה 'המתנה' נפוצים למדי בחיי היום־יום: יש לנו שיחה ממתינה, חדר המתנה, רשימת המתנה ועוד. ----------------------------------------

[1] הצורה חֲכִיָּה במשקל פְּעִילָה, כמו חֲנִיָּה, שייכת לבניין קל, כנראה על פי הצורה המקראית הנדירה: "אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ" (ישעיהו ל, יח).

[2] בהוראה דומה מוצאים בלשון חכמים גם את הפועל התעכב, למשל "מרים המתינה למשה שעה אחת... לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעת ימים במדבר..." (משנה סוטה א, ט), וכן את הפועל שהה, למשל "חסידים הראשנים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שייכוונו את לבם לאביהם שבשמים" (משנה ברכות ה, א)

[post_title] => מה שם הפעולה של הפועל חיכה? [post_excerpt] => בספרות העברית ובמילונים נמצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%9b%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-11-09 10:57:20 [post_modified_gmt] => 2022-11-09 08:57:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=64997 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בספרות העברית ובמילונים נמצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִמְתִּין 1 (מתינות והמתנה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִמְתִּין 2 (התרככות, לחלוח) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>