WP_Post Object
(
[ID] => 10015
[post_author] => 40
[post_date] => 2015-05-21 09:29:45
[post_date_gmt] => 2015-05-21 06:29:45
[post_content] => סיפור מגילת רות מתרחש בימות הקציר, ושיאו בפגישתם הלילית של רות ובועז בגורן. המילה גֹּרֶן רגילה בתנ"ך ובספרות חז"ל, והיא מוכרת גם מלשונות שמיות אחרות כגון אוגריתית, אכדית וערבית. הדעה הרווחת קושרת את הגורן אל השורש הערבי גר"ן שעניינו החלקה וטחינה. מקבילותיה של המילה בסורית ובערבית מציינות בין השאר שקע גדול בסלע, ולכן יש הסוברים שבתחילה נהגו לעשות את מלאכת הדיש בשקעים כאלה.
הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. צורת הגורן הייתה בדרך כלל עגולה, משום שהבהמות שדשו את התבואה היו הולכות במעגל. מכאן התיאור הציורי של חכמי הסנהדרין שהיו יושבים בחצי עיגול: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה" (משנה סנהדרין ד, ג). גם בימינו הצירוף 'חצי גורן' משמש בעיקר בהקשר של צורת ישיבה.
בספר מלכים מסופר על אישה שצעקה אל מלך ישראל בזמן הרעב בשומרון: "הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ", והוא השיבהּ "מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ, הֲמִן הַגֹּרֶן אוֹ מִן הַיָּקֶב?" (מלכים ב ו, כו–כז). שאלתו הרטורית של המלך "המן הגורן או מן היקב" הפכה לביטוי המציין חוסר אמצעים. לעומת זאת בביטוי הדומה "מן הגורן ומן היקב" מתכוונים לליקוט חסר הבחנה מכל הבא ליד.
בספרות חז"ל המילה גורן נושאת עוד שני משמעים שהתגלגלו מן המשמע הרגיל של מקום הדיש. המשמע האחד הוא 'יבול', 'תבואה' – למשל בדברי התלמוד הירושלמי על אילן שעושה "שתי גרנות בשנה", כלומר נותן פירות פעמיים בשנה, לעומת אילן שעושה "גורן אחת בשנה" כגון זיתים, תמרים וחרובים (שביעית ה:א לה ע"ד). משמע זה מתועד כנראה כבר בתנ"ך בכתוב "הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי יָשִׁיב זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף" (איוב לט, יב) ואולי אף בדברי נעמי לרות על בועז "הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה" (רות ג, ב). המשמע האחר הוא עונת הדיש, זמן הבאת היבול אל הגורן, למשל: "אין שומעין לו אלא ימתין עד שתגיע גורן" (תוספתא בבא מציעא ט, כד).
לסיום נזכיר כי מינה של המילה גורן נקבה וצורת הרבים שלה גְּרָנוֹת.
[post_title] => גורן וחצי גורן
[post_excerpt] => איך הפכה הגורן ממקום הדיש לרחבת כינוסים ומשפט? עוד על גיזרון המילה, על שימושים מיוחדים בה ועל צירופים וביטויים הקשורים בה.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9f-%d7%95%d7%97%d7%a6%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9f
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-06-13 13:45:20
[post_modified_gmt] => 2024-06-13 10:45:20
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10015
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
איך הפכה הגורן ממקום הדיש לרחבת כינוסים ומשפט? עוד על גיזרון המילה, על שימושים מיוחדים בה ועל צירופים וביטויים הקשורים בה.סיפור מגילת רות מתרחש בימות הקציר, ושיאו בפגישתם הלילית של רות ובועז בגורן. המילה גֹּרֶן רגילה בתנ"ך ובספרות חז"ל, והיא מוכרת גם מלשונות שמיות אחרות כגון אוגריתית, אכדית וערבית. הדעה הרווחת קושרת את הגורן אל השורש הערבי גר"ן שעניינו החלקה וטחינה. מקבילותיה של המילה בסורית ובערבית מציינות בין השאר שקע גדול בסלע, ולכן יש הסוברים שבתחילה נהגו לעשות את מלאכת הדיש בשקעים כאלה.
הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. צורת הגורן הייתה בדרך כלל עגולה, משום שהבהמות שדשו את התבואה היו הולכות במעגל. מכאן התיאור הציורי של חכמי הסנהדרין שהיו יושבים בחצי עיגול: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה" (משנה סנהדרין ד, ג). גם בימינו הצירוף 'חצי גורן' משמש בעיקר בהקשר של צורת ישיבה.
בספר מלכים מסופר על אישה שצעקה אל מלך ישראל בזמן הרעב בשומרון: "הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ", והוא השיבהּ "מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ, הֲמִן הַגֹּרֶן אוֹ מִן הַיָּקֶב?" (מלכים ב ו, כו–כז). שאלתו הרטורית של המלך "המן הגורן או מן היקב" הפכה לביטוי המציין חוסר אמצעים. לעומת זאת בביטוי הדומה "מן הגורן ומן היקב" מתכוונים לליקוט חסר הבחנה מכל הבא ליד.
בספרות חז"ל המילה גורן נושאת עוד שני משמעים שהתגלגלו מן המשמע הרגיל של מקום הדיש. המשמע האחד הוא 'יבול', 'תבואה' – למשל בדברי התלמוד הירושלמי על אילן שעושה "שתי גרנות בשנה", כלומר נותן פירות פעמיים בשנה, לעומת אילן שעושה "גורן אחת בשנה" כגון זיתים, תמרים וחרובים (שביעית ה:א לה ע"ד). משמע זה מתועד כנראה כבר בתנ"ך בכתוב "הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי יָשִׁיב זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף" (איוב לט, יב) ואולי אף בדברי נעמי לרות על בועז "הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה" (רות ג, ב). המשמע האחר הוא עונת הדיש, זמן הבאת היבול אל הגורן, למשל: "אין שומעין לו אלא ימתין עד שתגיע גורן" (תוספתא בבא מציעא ט, כד).
לסיום נזכיר כי מינה של המילה גורן נקבה וצורת הרבים שלה גְּרָנוֹת.
[post_title] => גורן וחצי גורן [post_excerpt] => איך הפכה הגורן ממקום הדיש לרחבת כינוסים ומשפט? עוד על גיזרון המילה, על שימושים מיוחדים בה ועל צירופים וביטויים הקשורים בה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9f-%d7%95%d7%97%d7%a6%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-06-13 13:45:20 [post_modified_gmt] => 2024-06-13 10:45:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10015 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
