הדף בטעינה

על המילה דהיינו

בתשובות באתר

היינו הך - מטבע לשון בכל יום

הַיְנוּ הָךְ

WP_Post Object
(
    [ID] => 13142
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-12-17 09:00:41
    [post_date_gmt] => 2015-12-17 07:00:41
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'אותו הדבר', 'זה וזה שווים'. דוגמה: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם.

מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה', כלומר שני הדברים שווים, שני הדברים חד הם. בכתבי יד של התלמוד שכיחה הגרסה בנקבה הייני הך ('זו היא ההיא').

הצירוף בנוי מגיבוב של יסודות רומזים בארמית. יסודות רומזים הם רכיבים לשוניים המצביעים על משהו והופכים אותו מסתמי ליָדוע – כגון ה"א הידיעה ('האיש' לעומת סתם 'איש') או הכינוי זֶה ('בית זה' לעומת סתם 'בית'). לפי ההסבר המקובל, המילה הארמית הַיְנוּ מולחמת מן הָדֵין ('זה') + הוּ ('הוא'). הסבר אפשרי אחר הוא שמדובר בהרכבה של הָאֵי ('זה') + נִיהוּ ('הוא'). כך או כך היינו משמעו 'זה הוא', 'זהו'. המילה הָךְ מורכבת מן הרכיב הָא ('זו') + ךְ (יסוד הרומז לדבר רחוק). הביטוי 'היינו הך' בא בתלמוד בעיקר בהקשר של שאלה. למשל: "הא תו [זו עוד] למה לי? היינו הך!" (שבת יט ע"א ועוד), כלומר: למה נאמרה גם ההלכה הזאת, והרי היא זהה להלכה שנזכרה קודם? לסיום נזכיר כי המילה היינו משמשת בלשוננו במשמע 'כלומר' – אם לבדה ואם בתוספת מילית השעבוד הארמית דְּ: דהיינו. למשל: 'אדם בוגר, היינו מי שמלאו לו שמונה עשרה שנה, רשאי לשנות את שמו'. שימוש זה התפתח גם הוא מן המשמע היסודי 'זה הוא' (היינו), 'שזה הוא' (דהיינו). [post_title] => הַיְנוּ הָךְ [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9a [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-02-12 16:52:02 [post_modified_gmt] => 2023-02-12 14:52:02 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13142 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

פירוש הביטוי: 'אותו הדבר', 'זה וזה שווים'. דוגמה: הנהגה וניהול אינם היינו הך, וחשוב לטפח את שניהם. מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא המשך קריאה >>