WP_Post Object
(
[ID] => 39340
[post_author] => 19
[post_date] => 2020-02-03 13:14:50
[post_date_gmt] => 2020-02-03 11:14:50
[post_content] => בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרה רשימה של שמות כוכבי־ים, קיפודי־ים ומלפפוני־ים, אושרו מונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה הביאה לאישור רשימה חדשה, והפעם שמות לבעלי חיים ימיים מן המערכה הקרויה קווצי העור (קְווּצֵי־ מן המילה קוֹץ). ברשימה כמאתיים שמות של כוכבי־ים, קיפודי־ים ומלפפוני־ים. בין השמות: כיפת־קוצים אילתית, עֶפרונן משולש (בשל הקוצים דמויי העפרונות), מַטבעון ים־סופי, קיפוד־קט בֵּיצני, פתילעת אדמדמה (מלפפון־ים מוארך – השם הוא הֶלחם של פתיל ותולעת). לרשימה המלאה
עוד אישרה מליאת האקדמיה מונח מטעם הוועדה למונחי בריאות הציבור: תחת סף הגילוי ובקיצור תת־סיפי תמורת undetectable – המונח משמש למשל לציון תוצאה של בדיקת עומס נגיפי של HIV או צהבת, ותוצאה כזו פירושה שהנבדק אינו מדביק. לצד מונח זה נקבע גם לא בר־גילוי להקשרים אחרים, כגון בדיקות לגילוי גידול סרטני.
האקדמיה אימצה מונחים שכבר משמשים אנשי מקצוע:
- אִילָנַאי – אדם העוסק בטיפוח עצים ובטיפול בהם; השם המופשט הוא אִילָנָאוּת (באנגלית: arboriculture).
- מִצְהָר (מֵרִידְיָאן) – באסטרונומיה לציון מעגל דמיוני העובר דרך הקטבים השמימיים והזֵנית של הצופה. בתחום הגאוגרפיה משמש המונח 'קו אורך'.
בשני מקרים החליטה האקדמיה לשנות את צורת המונח שנקבע בעבר:
- נֶתֶר אִכּוּל (סודה קאוסטית) – במקום נֶתֶר מְאַכֵּל, כדי למנוע הטעיית הציבור במקרה שהמונח אינו מנוקד (נתר מאכל).
- דִּלְגִּית (חבל קפיצה) – בחיריק לפי הרווח בציבור, במקום הצורה דַּלְגִּית (בפתח) שנקבעה לראשונה במילון למונחי התעמלות משנת תרצ"ז (1937).
מליאת האקדמיה אישרה גם את המונחים שנקבעו במיזמים עם גורמי חוץ:
- הֶסְכֵּת – פודקאסט (עם תאגיד השידור הישראלי)
- חוּפשוֹן – אפטר (עם דובר צה"ל וגלי צה"ל)
- שׁוֹפֵט מָסָךְ, שיפוט מסך – VAR (עם איגוד שופטי הכדורגל ועוד)
בתחום הדקדוק אישרה האקדמיה כמה החלטות הנוגעות לניקוד ולצורתן של מילים:
- דגש חזק במילים ובשמות לועזיים לאחר אותיות מש"ה: לאחר אותיות מש"ה מסומן דגש חזק באות הראשונה של מילים ושמות לועזיים כבמילים עבריות, למעט בפ"א רפה ובכ"ף רפה, לדוגמה הַגּ'וּנְגֶּל, מִגָּ'קַרְטָה, הַזָּ'קֵט, הַצִּ'יטָה, שֶׁצֶּ'כְיָה, מִתּ'ור אבל הַפַנְטַזְיָה, מִפִינְלַנְד, הַכְרוֹנִי (לצד הַכְּרוֹנִי).
- הורחב כלל ג מכללי הקמץ: קמץ לאחר שווא נע באמצע המילה (ובכלל זה לאחר רצף שוואים) מתקיים בנטייה. למשל: דֻּבְדְּבָן דֻּבְדְּבָנֵיכֶם, לִוְיְתָנִים לִוְיְתָנֵיהֶם, שַׁלְשְׁלָאוֹת שַׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם, דְּיוֹקָן דְּיוֹקְנָאוֹת דְּיוֹקְנָאוֹתָיו, מֵירְכָה מֵירְכָאוֹת מֵירְכָאוֹת־.
- האקדמיה חזרה בה מן ההחלטה להבחין בין גרגר לגרגיר. לפי ההחלטה המעודכנת שתי הצורות גַּרְגֵּר (ברבים גַּרְגְּרִים) או גַּרְגִּיר משמשות בשימוש הכללי (אבל שם הצמח הוא גַּרְגֵּר בלבד).
- הוחלט לאמץ את הניקוד צַבָּר בפתח ודגש, המשקף את ההגייה הרווחת, במקום צָבָר – כפי שנוקד שם הצמח בכל המילונים עד היום.
ההחלטות בדקדוק פורסמו באתר – ראו כאן. ההחלטות במינוח פורסמו באתר המונחים.
[post_title] => החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (שבט תש"ף, ינואר 2020)
[post_excerpt] => בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%98-%d7%aa%d7%a9
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-11-18 07:57:46
[post_modified_gmt] => 2024-11-18 05:57:46
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=39340
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.המשך קריאה >> המשך קריאה >>
