שורש המילה דִּבָּה הוא דב"ב, והוא מוכר גם בלשון השמית הקדומה אכדית בפועל dabābu שמשמעו 'דיבר, תבע לדין'.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה דִּבָּה
במילון
דִּבָּה
(ללא ניקוד: דיבה)| מין | נקבה |
|---|---|
| שורש | דבב |
| נטייה | לכל הנטיות |
הגדרה
- אשמת שקר, דברי שקר הנאמרים על מישהו בכוונה להזיק לו
במבט היסטורי
שכיחות הערך דִּבָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
1=0.1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
-
200- עד 00 עד 300300 עד 600
