WP_Post Object
(
    [ID] => 10465
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-06-09 15:03:27
    [post_date_gmt] => 2015-06-09 12:03:27
    [post_content] => נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב.

האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז אנו מוצאים את שני הניסוחים: מדובר על ומדובר ב. עיון במקורות מלמד כי יש יסוד לשניהם, אך כפי שנראה יש עדיפות מסוימת למדובר ב.

הנה פירוט הדברים:

הפועל דֻּבַּר מצוי בתנ"ך פעמיים – שתיהן בצירוף מילת היחס ב: "נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ" (תהלים פז, ג), "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ" (שיר השירים ח, ח). עם זאת הפועל הפָּעיל דִּבֵּר משמש עם שתי מילות היחס: ב וגם על. לדוגמה: "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה (במדבר יב, ח), "כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד" (ירמיהו לא, יט); "כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל" (במדבר י, כט), "הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ" (שמואל ב ז, כה). אך נשים לב שהמשמעות איננה זהה לשימוש הרווח בימינו: בתנ"ך דיבר על משמעו 'ניבא על', ואילו דיבר ב משמעו בדרך כלל 'סיפר על [מישהו]'. ויש גם דיבר ב שמשמעו 'דיבר אל', 'דיבר עם': "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (במדבר יב, ו–ח).

לענייננו קרוב יותר הכתוב "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו, ז), שבו המשמעות היא 'לעסוק ב'. שימוש כזה מצוי ביתר שאת בספרות חז"ל, ושם הוא דומה אף יותר לשימוש בן ימינו. בפסוק הנ"ל הכוונה לעיסוק כללי וממושך, ואילו בספרות חז"ל דיבר ב מציין את הנושא המדובר, את הנושא שהכתוב עוסק בו. למשל: "'ועמדו שני האנשים' (דברים יט, יז) – בעדים הכתוב מדבר" (בבלי שבועות ל ע"א), "'ואם תקריב מנחת ביכורים' (ויקרא ב, יד) – במנחת העומר הכתוב מדבר" (בבלי מנחות סח ע"ב), "אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד" (בבלי יבמות ג ע"ב). בשימוש זה מילת היחס היא כמעט תמיד ב, אם כי בתלמוד הירושלמי ובמדרשים יש פה ושם גם דיבר על, למשל: "שאין מדבר אלא על טומאת מקדש וקדשיו" (ירושלמי שבועות א, ב לב ע"ד), "על הפיכת סדום הכתוב מדבר" (תנחומא וירא ח). מכיוון שמילת היחס הרגילה לעניין זה היא ב, אך טבעי הוא להמליץ עליה גם במבנה הסביל המקביל מדובר ב.

בימינו נוצרה בלשונם של רבים הבחנה: מדובר על משמש כאשר העניין נמצא במוקד של דיבור או דיון, למשל: "בספרות המקצועית מדובר על הגורמים השונים לתופעה". בשימוש זה לעיתים מפרידים בין הרכיבים, כגון "מדובר הרבה על הגורמים השונים לתופעה", והפועל דֻּבַּר אף נוטה לפי זמנים, כגון "בתוכנית הבוקר דובר על התקדמות המשא ומתן". לעומת זאת מדובר ב משמש רק בתפקיד מצומצם יותר של הגדרה או תיאור העניין שעוסקים בו, למשל: "מדובר בעשרות אנשים", "נבדקת האפשרות שמדובר בחבלה מכוונת" – כמעט תמיד בזמן הווה. הבחנה זו עולה בקנה אחד עם השימוש של דיבר ב שראינו בספרות חז"ל.
    [post_title] => מדובר על ומדובר ב
    [post_excerpt] => הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז אנו מוצאים את שני הניסוחים: מדובר על ומדובר ב. עיון במקורות מלמד כי יש יסוד לשניהם, אך כפי שנראה יש עדיפות מסוימת למדובר ב.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-02-28 19:30:08
    [post_modified_gmt] => 2022-02-28 17:30:08
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10465
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 13032
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-12-03 11:55:04
    [post_date_gmt] => 2015-12-03 09:55:04
    [post_content] => 
"וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז, ד)
בלשון ימינו צורות המקור פותחות לרוב במילת היחס ל־ שהפכה לחלק בלתי נפרד מהן, כגון לְדַבֵּר, לִשְׂנֹא. בלשון המקרא נפוצות גם צורות מקור הפותחות במילות יחס אחרות, כגון "וַיְהִי בְלִדְתָּהּ", "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו", "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת", "עַד בּוֹא אֲדֹנָיו". צורות המקור עשויות גם לבוא בלי מילת יחס כלל, כמו דַּבְּרוֹ שבפסוקנו ושְׂנֹא שבפסוק שאחריו: "וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ".
מכיוון שלצורות המקור האלה יכול להתווסף כינוי גוף חבור, נוהגים לכנותן מקור נטוי. יש שכינוי הגוף החבור מציין את עושה הפעולה (הנושא), כגון "בְלִדְתָּהּ" – בעת שהיא ילדה. ויש שהוא מציין את מקבל הפעולה (המושא), כגון "וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ" (בראשית לז, לה) – לנחם אותו.
תפקידו של הכינוי החבור – נושא או מושא – תלוי בדרך כלל במילת היחס שלפני צורת המקור: כשמילת היחס היא ל־ (וגם למען) הכינוי החבור הוא מושא, כגון "לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ" – לראות אותה. לעומת זאת בשאר מילות היחס הכינוי החבור הוא נושא, כגון "וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ" – כאשר היא ראתה. בגוף מדבר אף יש הבדל בין כינוי המושא לכינוי הנושא: כינוי המושא הוא בדרך כלל ־ִני, כגון "לְשָׁרְתֵנִי" (לשרת אותי), ואילו כינוי הנושא הוא ־ִי, כגון "בְּדַבְּרִי" (כאשר דיברתי). הבדל זה מתקיים גם כאשר במקום הכינוי החבור באים מושא או נושא העומדים לעצמם: "לראות את הארץ" – מושא, לעומת "כראות המלך" – נושא (שלעיתים יש אחריו מושא: "כראות המלך את אסתר"). כשאין מילת יחס לפני צורת המקור הנטוי – הכינוי הוא לרוב מושא. כך בפסוקנו "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם", ובהמשך – עם מושא העומד לעצמו – "וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ".
הפועל דיבר רגיל עם מילות היחס עִם ואֶל. לכן ראו המפרשים להסביר את הצורה "דַּבְּרוֹ", אשר ממנה משתמע המבנה 'דיבר את' (דיבר + מושא ישיר). אונקלוס תרגם "לְמַלָּלָא עִמֵּהּ", ובעקבותיו פירש רש"י "לדבר עמו"; ואבן עזרא כתב "כמו דַּבֵּר לו" ('דיבר ל־' מצוי בתנ"ך לצד 'דיבר אל' הרווח יותר). ואולם גם למבנה 'דיבר את' יש תיעוד בתנ"ך: "אֵי זֶה עָבַר רוּחַ ה' מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ" (מלכים א כב, כד); "וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם" (ירמיה א, טז). המבנה דיבר + מושא ישיר אינו חריג בלשונות שמיות קדומות. למשל אחרי הפועל הערבי كَلَّمَ (כַּלַּמַ = 'דיבר') בא מושא ישיר בכינוי חבור דרך קבע. ייתכן אפוא שהניסוח "לֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" משקף את הניסוח 'לא יכלו לדבר אותו לשלום' – דרך ניסוח שלא נשתמרה בלשון ימינו.
    [post_title] => פרשת וישב – המקור הנטוי והכינוי החבור
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%96%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-12-24 11:15:49
    [post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:15:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13032
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)