הדף בטעינה

על המילה גָּדַל

במילון

 (ללא ניקוד: גודל)
*תנו דעתכם להבדל בין גּוֹדֵל ובין גָּדֵל
בנייןקל
שורשגדל
נטייהגּוֹדֶלֶת
נטיית הפועלגָּדַל, יגדוֹל, לגדול לכל הנטיות

הגדרה

  • קולֵע (שיער) (ספרותי)
  • עושה גדילים (ספרותי)


 (ללא ניקוד: גדל)
בנייןקל
שורשגדל
נטייהגְּדֵֵלָה
נטיית הפועלגָּדַל, יִגְדַּל, לגדוֹל לכל הנטיות

הגדרה

  • צומח
  • נעשה בּוֹגר
  • חי, מתפתח
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

תינוק יושב על שולחן ופניו מרוחים באוכל הכיתוב: כשאני אוכל אני גדל או גודל?

גָּדֵל או גּוֹדֵל? יָשֵׁן או יוֹשֵׁן?

WP_Post Object
(
    [ID] => 835
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-07-07 21:13:05
    [post_date_gmt] => 2011-07-07 18:13:05
    [post_content] => הפעלים גדל וישן שייכים לבניין קל. בבניין זה יש שלושה משקלים, והם ניכרים – כיום – בעיקר בצורת הבינוני (ההווה).
  • המשקל הרווח הוא משקל פָּעַל (כָּתַב, אָכַל). בצורות הבינוני פּוֹעֵל, כגון כּוֹתֵב, אוֹכֵל.
  • משקל אחר הוא משקל פָּעֵל, כגון דָּבֵק, חָפֵץ; צורות אלו משמשות בימינו בעיקר לבינוני, אך בלשון המקרא הן משמשות גם לזמן עבר.
  • המשקל השלישי והנדיר מאוד הוא משקל פָּעֹל: יָכֹל. צורת הבינוני היא יָכוֹל.
הפועל ישן שייך למשקל פָּעֵל, ועל כן יש לומר יָשֵׁן (ולא יושן). כך גם עָמֵל (ולא עומל), שְׂבֵעִים (ולא שׂוֹבְעִים). גם הפועל גָּדַל שייך למשקל זה, ולכן צורת הבינוני שלו היא גָּדֵל, גְּדֵלִים. נעיר כי לפועל 'לגדול' יש הוראה נוספת: 'לעשות גדילים, לקלוע (צמות)'. בהוראה זו צורת הבינוני היא גּוֹדֵל, כגון "האשה הזו כשגודלת שער ראשה נותנת את השער לאחוריה והוא נאה לה" (תנחומא [מהדורת בובר] פרשת תצוה). ומה באשר לצורות העבר של משקל פָּעֵל? הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל. למשל: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), "וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת" (מלכים א ט, א), "כִּי יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא יֶרֶק לֹא הָיָה" (ישעיהו טו, ו). ואולם כבר בלשון המקורות יש שבא פתח בצורות עבר נסתר, כגון "וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד" (בראשית כו, יג); "מי שֶיָּשַׁן בדרך" (משנה עירובין ד, ה; כך בכתבי היד הטובים של המשנה ואף בדפוסי משנה מנוקדים). על פי צורות אלו ועל פי הנוהֵג בפי הדוברים התירה האקדמיה היתר גורף לתנועת פתח בעבר נסתר במשקל פָּעֵל (חוץ מפעלים מגזרת ל"א כגון יָרֵא, צָמֵא). [post_title] => גָּדֵל או גּוֹדֵל? יָשֵׁן או יוֹשֵׁן? [post_excerpt] => הפעלים גדל וישן אומנם שייכים לבניין קל אך יש להם משקל מיוחד בהווה: פָּעֵל. על כן יש לומר יָשֵׁן ולא יושן, גָּדֵל ולא גודל. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%93%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%92%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%9f-%d7%90%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-07-26 17:16:00 [post_modified_gmt] => 2022-07-26 14:16:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=835 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפעלים גדל וישן אומנם שייכים לבניין קל אך יש להם משקל מיוחד בהווה: פָּעֵל. על כן יש לומר יָשֵׁן ולא יושן, גָּדֵל ולא גודל.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של אופניים הכיתוב: לרכב או לרכוב?

לִרְכֹּב או לִרְכַּב?

WP_Post Object
(
    [ID] => 200
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-03-25 14:33:17
    [post_date_gmt] => 2010-03-25 12:33:17
    [post_content] => אומנם האקדמיה לא דנה בצורת שם הפועל של רָכַב, אך עיון במקורותינו מעלה כי הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא הצורה התקנית.

הינה מה שעולה מן המצוי במקורות:

עיון במקרא מעלה שפועלי בניין קל הנוטים בעתיד בתנועת a, כגון ילבַּש, יגדַּל, ירכַּב – שם הפועל שלהם הוא בתנועת o: ללבֹּש, לגדֹל, לרכֹּב. יוצא אחד מכלל זה הוא שם הפועל לשכַּב.

שם הפועל לִרְכֹּב מתועד במקרא (שמואל ב, טז, ב; מלכים ב, ד, כד), וגם בלשון חז"ל, כגון במשנה: "אי זה הוא קטן? כל שאינו יכול לרכוב על כתפו שלאביו ולעלות מירושלים להר הבית" (חגיגה א, א).

כדאי לשים לב שבלשון חכמים צורות רבות של שם הפועל דומות דווקא לצורת העתיד, למשל ליגדל (על דרך יִגְדַּל), ליגע (על דרך יִגַּע, לעומת לנגוע), לוֹכַל (על דרך יֹאכַל, לעומת לֶאֱכֹל). ואולם שם הפועל לִרְכֹּב בחולם היה רגיל גם בלשון חכמים.

הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא אפוא הצורה המתאימה למקורותינו.
    [post_title] => לִרְכֹּב או לִרְכַּב?
    [post_excerpt] => אומנם האקדמיה לא דנה בצורת שם הפועל של רָכַב, אך עיון במקורותינו מעלה כי הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא הצורה התקנית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-10-06 10:29:49
    [post_modified_gmt] => 2022-10-06 07:29:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=200
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

אומנם האקדמיה לא דנה בצורת שם הפועל של רָכַב, אך עיון במקורותינו מעלה כי הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא הצורה התקנית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


גָּדַל
לרשימה המלאה
מתמטיקה (תרצ"ג, 1933)
הָלַךְ וְגָדַל*
* במילון המקורי כתוב: הָלֹךְ וְגָדוֹל

במבט היסטורי

שכיחות הערך גָּדַל 1 (גדילה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גָּדַל 2 (קליעה; ציצית) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>