WP_Post Object
(
    [ID] => 37045
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-09-11 17:00:24
    [post_date_gmt] => 2019-09-11 14:00:24
    [post_content] => בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.

בחלקי הנעל המובאים להלן יש כמה מילים מוכרות: המילים שְׂרוֹךְ ועָקֵב מוכרות מן המקרא. המילה חַרְטוֹם מוכרת מלשון המשנה. מילה זו קרובה למילה חֹטֶם – אף, ומציינת את החלק הקדמי והמחודד של הפנים של בעלי החיים ועופות. בימינו המילה חרטום משמשת בעיקר לציון החלק הקדמי של כלי שיט – חרטום הספינה וכד'.



באיור ניתנו שמות שונים לארבע פיסות העור העוטפות את גב הרגל:

 	
חַרְטוֹם – החלק הקדמי.
 	
אֲחוֹרָה (במלרע) – החלק האחורי.
 	
פֶּנֶת – החלק שבין החרטום לאחורה; מילה מחודשת זו מבוססת על מילה מן הארמית של התלמוד הבבלי הנזכרת בגרסאות שונות – פנתא, אפינתא ועוד. במסכת ברכות נקבע ש"גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים". לקביעה הזאת בא דיוק: "ולא אמרן אלא באפנתא, אבל בגילדה לית לן בה" – והכוונה שדווקא אם החלק העליון מטולא ולא הסוליה. לפי זה יש הקושרים את המילה הזאת למילה פנים.
 	
גַּפָּה – צד הנעל, כעולה מן ההסבר למונח אחר הנזכר באותו הלוח: "חָבָט – חתיכת עור עוברת מקצה שפת גפה אחת לגפה השנית לפרף את הנעל". כיום גפה היא כל החלק העליון של הנעל (שאינו הסוליה).

בתיאור סוליית הנעל מופיעים באיור זה שלושה מונחים:

 	
פְּסוֹלִיּוֹת – לא הצלחנו להתחקות על מקורה ומשמעה של מילה זו (מכל מקום נראה שהכוונה לחתיכות עור המודבקות זו לזו ויוצרות את העקב).
 	
חֲרִיקוֹת – כנראה חריצים בשולי הסוליה (השורש חר"ק והשורש חר"ץ מתחלפים ביניהם).
 	
גִּלְדָּה – מן הארמית של התלמוד, המילה משמשת בין היתר במשמעות סוליה.

    [post_title] => חלקי הנעל
    [post_excerpt] => בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a0%d7%a2%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-09-23 17:35:33
    [post_modified_gmt] => 2019-09-23 14:35:33
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37045
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 18064
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-12-12 14:31:25
    [post_date_gmt] => 2016-12-12 12:31:25
    [post_content] => 
על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא גַּף – גם כן בלשון זכר: 'גף עליון', 'גף קדמי' וכדומה.
* * *
המילה גפיים מצויה בספרות חז"ל, וברוב ההקשרים משמעה 'כנפיים'. לדוגמה, במשל המדמה את ישראל ליונה נאמר: "והיתה צווחת ומטפחת [טופחת] בגפיה כדי שישמע בעל השובך ויבוא" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יד, יג). המשמע 'כנפיים' מוכר גם מלשונות שמיות נוספות, ובהן הארמית המקראית: "וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ" (דניאל ז, ד), כלומר 'וכנפי נֶשר לה'. בכמה מניבי הארמית המילה היא גדף, והחוקרים משערים שזה השורש המקורי (כלומר הדגש בפ"א של גַּפַּיִם בא תמורת הדל"ת השורשית).
במסכת אהלות שבמשנה יש שימוש במילה גפיים לציון זרועות האדם – בהשאלה מן המשמע 'כנפיים'. על פי זה הציע הרופא והסופר יהודה לייב קצנלסון ("בוקי בן יגלי"), ממניחי המינוח הרפואי העברי בתקופת התחייה, שהמילה גפיים תשמש שם כולל לידיים ולרגליים:
השם "גף" נרדף עם השם "אבר" והוראתם בעברית – כנף, וכמו שהשם "אבר" נשאל לכל חלקי הגוף הראויים להתפרק לחוליות, כן נשאל השם "גף" להאברים המחוברים אל הגוף ומחוצה לו. וא"כ [אם כן] יהיה השם "גף" שם משותף לידים ורגלים כהשם הרומי extremitias, ובהוראה זו נמצא במשנה אהלות (ז, ד) האשה המקשה ללדת בזמן שהיא נטלת בגפיים, וכן פירש שם הברטנורא (עיתון היום, 1886).
נחזור לשאלת המין הדקדוקי של המילה:

אצל חז"ל צורת היחיד של גפיים היא גַּף, ועל פי רוב מינה הדקדוקי של המילה זכר – למשל: "נותן שני גפיה בין אצבעותיו" (תוספתא זבחים, ז, ד). עם זאת יש תיעוד גם לשימוש במילה גַּף בלשון נקבה, כגון בגרסת המשנה המובאת בתלמוד "שֶׁיָּבְשָׁה גַּפָּהּ [הגף שלה]" (בבלי זבחים סח ע"ב) – לעומת "שֶׁיָּבַשׁ גַּפָּהּ" בנוסח המשנה שלפנינו (זבחים ז, ה).

במילון למונחי ההתעמלות של ועד הלשון (תרצ"ז, 1937) נקבעה המילה גפיים בנקבה: 'גפיים עליונות', 'גפיים תחתונות'. ואולם במונחי האקדמיה למן שנת תשי"ז (1957) מינה הדקדוקי של המילה גפיים הוא זכר, וכך כאמור מומלץ לנהוג הלכה למעשה.
עוד על גף ונגזרותיו
בגפו
בדיני עבד עברי שבספר שמות נאמר: "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא – בְּגַפּוֹ יֵצֵא, אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא – וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (כא, ג). מן ההקשר מובן שבגפו פירושו 'לבדו', אך מה משמעות המילה גף בביטוי זה? כמה פרשנים בימי הביניים שייכו זאת לגף בהוראת 'כנף', כדברי אבן עזרא בפירושו הקצר: "כאילו אמר בכנף בגדו לבדו". אחרים קשרו זאת למילה גוף שבלשון חז"ל, וזו הדעה המקובלת במחקר בן ימינו. על פי זה בְּגַפּוֹ פירושו בְּגוּפוֹ – בחילוף הגזרות ע"ו והכפולים (גפ"ף, ומכאן הדגש בפ"א).
גפת הנחל וגף הנהר
במשלי בן סירא (מ, טז) מתועדת צורת היחיד גַּפָּה בצירוף 'גפת הנחל' או 'גפות הנחל', ובמשנה יש צירוף דומה בלשון זכר: 'גף הנהר' (מכשירין א, ד; ג, א). יש הסוברים שבצירופים אלו המילה גף או גפה משמעה 'צד' – גלגול משמעות מן 'כנף'. אחרים קושרים זאת דווקא למילה גב – בין השאר בגלל חילופי גרסאות בנוסחי המשנה בין 'גף הנהר' ל'גב הנהר'. גם את המילה גף שבכתוב "עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת" (משלי ט, ג) רבים מפרשים 'גב'.
גַּפַּת הנעל
גַּפָּה היא החלק העליון של הנעל, כלומר כל הנעל חוץ מן הסוליה. המונח המחודש הזה מופיע לראשונה בלוח מונחי רצענות שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"א (1921). נראה שהחידוש מבוסס על משמעות משוערת נוספת של המילה גפיים בספרות חז"ל: 'דופנות הכלי' (משנה כלים ח, ג ועוד). סביר שגם משמעות זו קשורה למשמע היסודי 'כנף', 'צד'. צורת הרבים של גַּפָּה היא גַּפּוֹת.
גף ואגף
המילה אֲגַף (ברבים אֲגַפִּים) היא ככל הנראה צורה אחרת של גַּף – בהוספת אל"ף מקדימה (פרוסתטית) בראש המילה. אל"ף כזו מוכרת גם בצמדים 'זרוע'–'אזרוע', 'גודל'–'אגודל' ועוד. ואומנם בספרות חז"ל אגף הוא כנף או זרוע – בדיוק כמו גף.

המילה אגף מופיעה כבר בספר יחזקאל, אלא ששם מקובל לפרשה 'גדוד צבא' – למשל: "עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפּוֹל אַתָּה וְכָל אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים אֲשֶׁר אִתָּךְ..." (לט, ד). עם זאת רבים קושרים גם את המשמע הזה למשמע 'זרוע' ו'צד' – אולי משום שכל אגף הוא צד אחר של המחנה הצבאי.

בעברית החדשה נוספו למילה אגף כמה משמעויות, ובהן חלק של מבנה – בהשראת לשונות אירופה, המשתמשות לעניין זה במילים שהוראתן 'כנף' (wing באנגלית, Flügel בגרמנית aile בצרפתית). עוד משמעות של אגף היא יחידה גדולה בארגון – למשל אגף המודיעין בצבא ואגף התקציבים במשרד האוצר. כיום המילה גף משמשת אף היא בתחום המנהלי לציון יחידה שהיא חלק מאגף. בחיל האוויר גף הוא יחידת משנה של טייסת, ונראה שבהקשר זה נבחרה המילה גם בגלל משמעה היסודי 'כנף' (שמות אחרים במדרג היחידות של חיל האוויר הם 'להק' ו'כנף').
גַּף ומִפְרַשׂ גַּף
בסירות מפרש גַּף הוא מוט היוצא מן התורן באלכסון כלפי מעלה ומחובר אליו מפרש מרובע, המכונה מִפְרַשׂ גַּף. המונח גַּף מתרגם כאן את המונח הלועזי gaff – ויש בו אפוא שילוב של צליל המילה הלועזית עם המשמע העברי 'זרוע', 'כנף'.
    [post_title] => גפיים – זכר או נקבה?
    [post_excerpt] => הדרך המומלצת היא להשתמש במילה 'גפיים' בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא גַּף – גם כן בלשון זכר: 'גף עליון', 'גף קדמי' וכדומה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%92%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 19:54:15
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 16:54:15
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18064
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)