WP_Post Object
(
    [ID] => 7021
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-09-14 15:18:07
    [post_date_gmt] => 2012-09-14 12:18:07
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב
    [post_title] => למד לשונך 93
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: מַעֲמָת, דִּבְשִׁית, דִּבְשׁוֹן, יַצְגָן, גַּלְגִּנּוֹעַ, מוֹעֵד אַחֲרוֹן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-93
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:29:41
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:29:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7021
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5590
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-06-09 09:48:28
    [post_date_gmt] => 2012-06-09 06:48:28
    [post_content] => 
מטענית, היסעית, רכינוע, גלגינוע, צמיגייה
מִטְעָנִית (טנדר)
מטענית היא כלי רכב שחלקו האחורי נועד להובלה של מטענים ומשאות קלים. המילה מטענית חודשה על פי שמות כלי רכב רבים בסיומת ־ִית, ובהם מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, כַּבָּאִית ואף חֲלָלִית ומְכָלִית. כל אלו נוצרו על פי המילה מְכוֹנִית, חידושו של איתמר בן אב"י בתחילת המאה העשרים. ראשיתה של המכונית בצירוף המילים 'עֲגָלָה מְכוֹנִית' (בצירוף זה 'מכונית' היא שם תואר מן המילה 'מכונה').
המילה מטענית נקבעה במילון למונחי הנדסת דרכים, תש"ן (1990).
הֶסֵּעִית (שאטל)
היסעית היא כלי תחבורה ההולך ושב לעיתים מזומנות במסלול קבוע בין מקומות מוגדרים, למשל בין נמל תעופה למרכזה של העיר הסמוכה, ובדרך כלל אינו חלק מן התחבורה הציבורית הרגילה. המונח הלועזי shuttle (שאטל) נשאל לתחום התחבורה מן האריגה. זהו חלק דמוי סירה בנול, העובר הלוך ושוב דרך חוטי השתי ואורג את חוטי הערב. בלשוננו קוראים לחלק הזה בּוּכְיָיר (על פי התלמוד הבבלי).
המילה היסעית אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג (2003) וכלולה במילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012).
רְכִינוֹעַ (סגוויי)
רכינוע הוא רכב חשמלי בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד, והוא משמש לאדם אחד בעמידה. על הרוכב לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוע: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון).
את המילה רכינוע הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).
גַּלְגִּנּוֹעַ
כבר בשנת תרצ"ז נקבעה החלופה העברית גַּלְגִּלַּיִם (בלי ניקוד: גלגיליים) לקורקינט במילון למונחי ההתעמלות שפרסם ועד הלשון. המילה לא נקלטה. לא מכבר פנה ד"ר אלישע פרוינד לאקדמיה בהצעה לחדש את המילה גלגינוע לגלגיליים ממונעים. הצעתו נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011). אולי דרך הגלגינוע תהיה עדנה למילה גלגיליים. ודרך אגב, המילה קורקינט היא שיבוש של המילה הצרפתית trottinette (טְרוֹטִינֵט).
צְמִיגִיָּה (פנצ'רייה)
צמיגייה היא בית מלאכה לתיקון נְקָרִים בצמיגי המכונית ולטיפולים אחרים הקשורים בגלגלי המכונית. העובד בצמיגייה (פנצ'ר־מאכער) הוא צְמִיגַאי. המילים צמיגייה וצמיגאי נגזרו מן המילה צְמִיג – גם היא חידוש בן זמננו. הצְמיג עשוי מצֶמֶג – מוהַל חלבי שנוצר בכמה סוגי צמחים, והוא המקור לגומי. כיום מייצרים צמיגים גם מגומי סינתטי.
את המילה צמיגייה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
    [post_title] => מילים על גלגלים
    [post_excerpt] => טנדר, שאטל, סגוויי וקורקינט ממונע? לכל המילים הללו יש חלופות עבריות! ואם יש נקר בגלגל, אפשר ללכת לצמיגייה – הלוא היא החלופה העברית לפנ'צרייה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%92%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-01-01 14:57:40
    [post_modified_gmt] => 2023-01-01 12:57:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5590
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9360
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-03-07 14:02:13
    [post_date_gmt] => 2011-03-07 12:02:13
    [post_content] => 
בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011, אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.

המילים החדשות

 	
דִּבְשׁוֹן (מקל להוצאת דבש שלראשו צורת סליל)
 	
דִּבְשִׁית (כלי לדבש)
 	
עֲמִיתָנִי, עֲמִיתָנוּת (קולגיאלי, קולגיאליות)
 	
עֲתוּדִי (רזרבי); שם תואר זה מצטרף לשם עֲתוּדָה (רזרבה) שנקבע כבר בתש"ה (1945).
 	
קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה (ריקול)
 	
גַּלְגִּנּוֹעַ (בלי ניקוד גלגינוע; גלגיליים חשמליים, קורקינט חשמלי)

עוד אישרה האקדמיה את המונח הרווח מִנְעָד (דיאפזון) במקום מִגְבּוֹל שנקבע בעבר במונחי המוזיקה. מִנְעָד, שנוצר מהדבקת מיליות היחס מן + עד, הוא טווח הצלילים שכלי נגינה או קולו של אדם מסוגל להפיק – מן הנמוך עד הגבוה; המילה משמשת גם בהקשרים לא מוזיקליים.

החלטה בדקדוק
בשמות גולל, סורג, שובר שתי צורות כשרות:


 	
גּוֹלֵל, גּוֹלָל (המילה משמשת היום בעיקר בצירופים כגון "סתם עליו את הגולל" – במקור 'כיסה את הקבר באבן' ובהשאלה 'הביא לקצו', 'הסיר לחלוטין מסדר היום').
 	
סוֹרֵג (וברבים סוֹרְגִים), סוֹרָג (וברבים סוֹרָגִים).
 	
שׁוֹבֵר (וברבים שׁוֹבְרִים), שׁוֹבָר (וברבים שׁוֹבָרִים).

    [post_title] => מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011)
    [post_excerpt] => בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011 אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%91%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-09 23:42:25
    [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:42:25
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9360
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)