מקור הביטוי בספרות חז"ל. המילה הארמית גַּו (או גֵּו) פירושה 'פְּנִים', 'תוך'. בחלק הארמי של ספר עזרא נזכרת מגילה שנמצאה באחת מערי מָדַי ונאמר עליה "וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ" (עזרא ו, ב), כלומר 'וכך כתוב בתוכהּ'.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה גַּו
במילון
גַּו
(ללא ניקוד: גו)| מין | זכר |
|---|---|
| שורש | גוי |
| נטייה | לכל הנטיות |
הגדרה
- פְּנים (בביטויים שונים)
- גב, גוף (משמש חלק בביטוי)
צירופים
- הִשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גֵּווֹ, הִשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גַּוּוֹ
- יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ, דְּבָרִים בְּגוֹ
- מִלְּגוֹ, מִלְּגַו
במינוח המקצועי
גַּו
לרשימה המלאהפסיכולוגיה (תש"ג, 1943)
מתמטיקה (ת"ש, 1940)
אָמַד מִלְּגַו* , שָׁם מִלְּגַו*
* במילון המקורי כתוב: אָמֹד מִלְּגַו
* במילון המקורי כתוב: שׁוּם מִלְּגַו
במבט היסטורי
שכיחות הערך גַּו ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
1=0.01%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
-
200- עד 00 עד 300300 עד 600
