WP_Post Object
(
    [ID] => 24273
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2017-09-17 15:47:55
    [post_date_gmt] => 2017-09-17 12:47:55
    [post_content] => 
בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא.
מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד שלוש פעמים:


 	
"וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב" (בראשית ד, כא)
 	
"יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב" (איוב כא, יב)
 	
"וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִים" (שם ל, לא).

שורש המילה עוּגָב הוא כמובן עג"ב, אבל קשה לקבוע בוודאות אם הוא קשור לפועל עָגַב ('חָשַׁק', 'ביקש לתנות אהבים'), ואם כן – כיצד. במילון העברית המקראית BDB מובאת ההשערה שהכלי נקרא עוּגָב על שום צליליו הענוגים והחושניים.
בתלמוד הירושלמי (סוכה ה:ה, נה ע"ג) ר' שמעון בן לקיש מסביר כי העוגב המקראי הוא הכלי המכונה 'ארדבלס', ככל הנראה מעין אבוב או חליל מים ששמו נגזר מכלי הנגינה היווני ὕδραυλις ("אורגן מים" או "עוגב מים" – כלי נגינה המורכב ממערכת של חליל נשיפה, צינורות, אגן מים ומְכָלים).
בתרגומים הארמיים למקרא עוגב הוא 'אַבּוּבָא' (אַבּוּב), כלומר כלי קנה, כלי נשיפה. בעקבות תרגום זה הלכו רבים בפירושם, ובהם תרגום לותר הגרמני: Pfeifer או Flöte – 'חליל', 'משרוקית'. עם זאת הדעה המקובלת יותר במחקר בן ימינו היא שמדובר בכלי מיתר, כעולה מתרגום השבעים: κιθάρα (קרי kithara; מכאן 'גיטרה') – נבל או קתרוס (לאוטה). חיזוק לדעה זו אפשר למצוא בהקבלה שיש בין הכלים כינור ועוגב בכל הפסוקים שראינו.
את הקישור המובהק הראשון בין עוגב ובין אורגן מצאנו בתרגום הוולגטה – organum; ואולם שם כנראה הכוונה לכלי נגינה באופן כללי. תרגום המלך ג'יימס, תרגום התנ"ך לאנגלית, הלך בעקבות הוולגטה ומתרגם organ. שם הכלי הלועזי נתייחד כנראה כבר בשלבים ראשונים של הנצרות לכלֵי נשיפה ובפרט לַכלי הגדול בעל הקלידים והצינורות, ומכאן קצרה הדרך לשימוש במילה העברית עוגב באותה המשמעות.
השימוש הראשון שמצאנו במילה העברית עוגב לכלי הנגינה המוכר כיום בשם זה הוא בדברים שכתב אליעזר ליפמן זילברמן לכתב העת 'המגיד' בשנת 1856: "[...] אם נכון הדבר כאשר יעשו באיזו בהכנ"ס לפרוט על פי העוגב – ארגעל – בעת התפלה בשבת וי"ט" (ארגעל ביידיש הוא אורגן). קשה לקבוע אם זילברמן הוא שחידש את השימוש הזה, או שהמילה עוגב כבר הילכה במשמעות אורגן קודם לכן. כך או כך אפשר לומר כי קישור זה נשען על תרגום הוולגטה וההולכים בעקבותיו ואולי גם על דברי ר' שמעון בן לקיש בירושלמי. ואפשר שגם דמיון הצליל בין עוגב ל'ארגעל' ול'אורגן' תרם לחיבור בין השניים (ושמא דמיון הצליל הוא שהוליד מלכתחילה את הקישור בין העוגב לאורגן בוולגטה?).
בעיתונות העברית של סוף המאה ה־19 אפשר למצוא לצד המשמעות 'ארגעל' גם עוגב במשמעות 'וויאלין' (כינור) וכן עוגב במשמעות 'פארטאפיאנא' (פסנתר). אף בראשית המאה ה־20 עדיין לא הייתה משמעות מוסכמת למילה 'עוגב', כעולה משתי ההגדרות המובאות במילונם של יהודה גרזובסקי ודוד ילין משנת תרע"ט (1919): "חליל קטן לזמר בו בנפיחת הפה", וגם "כלי זמר גדול עם חלילים רבים ומנגנים בו בעזרת מפוח".
בימינו נוצר בידול מעניין בין עוגב לאורגן: עוגב הוא הכלי הגדול בעל מערכת הצינורות (organ, pipe organ), ואילו המילה הלועזית אורגן או צורת ההקטנה שלה אורגנית נתייחדה בפי דוברי העברית לכלי המקלדת החשמלי המחקה את צלילו של העוגב.
כתבה ויקי טפליצקי בן־סעדון
    [post_title] => עוּגָב
    [post_excerpt] => "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב" – האם משורר תהלים התכוון לכלי הנגינה הגדול המוכר לנו כיום? סביר להניח שלא.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%92%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-12-21 23:33:40
    [post_modified_gmt] => 2022-12-21 21:33:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=24273
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

"הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב" – האם משורר תהלים התכוון לכלי הנגינה הגדול המוכר לנו כיום? סביר להניח שלא.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>