WP_Post Object
(
    [ID] => 94864
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-25 09:51:54
    [post_date_gmt] => 2024-06-25 06:51:54
    [post_content] => מותר לפעמים לאבד את הראש – גם אם אתם צירופים מילים. כך בדיוק נוצרו בעברית בת ימינו המונחים 'גלויה', 'תחתונים', 'חצאית', 'צוללת' ו'מכונית'.
[presto_player id=94914]
    [post_title] => קפד ראשו
    [post_excerpt] => מותר לפעמים לאבד את הראש – גם אם אתם צירופים מילים. כך בדיוק נוצרו בעברית בת ימינו המונחים 'גלויה', 'תחתונים', 'חצאית', 'צוללת' ו'מכונית'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a7%d7%a4%d7%93-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 23:50:42
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 20:50:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94864
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 20895
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2017-04-27 16:29:12
    [post_date_gmt] => 2017-04-27 13:29:12
    [post_content] => כמה שמות עצם בלשוננו היום התגלגלו מצירופים שבהם הם תפקדו כשם תואר. שם העצם שהיה בראש הצירוף נשמט, ושם התואר נעשה בעצמו לשם עצם וקיבל את משמעות הצירוף כולו.

לדפדוף במצגת – לחצו על החץ בצד שמאל של התמונה.

[slideshow_deploy id='20779']

קובץ להדפסה: אז והיום: קפד ראשו.
    [post_title] => אז והיום: קפד ראשו
    [post_excerpt] => כמה שמות עצם בלשוננו היום התגלגלו מצירופים שבהם הם תפקדו כשם תואר. שם העצם שהיה בראש הצירוף נשמט, ושם התואר נעשה בעצמו לשם עצם וקיבל את משמעות הצירוף כולו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%96-%d7%95%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a7%d7%a4%d7%93-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-02-26 12:33:24
    [post_modified_gmt] => 2018-02-26 10:33:24
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=20895
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 2541
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-02-19 14:25:12
    [post_date_gmt] => 2014-02-19 12:25:12
    [post_content] => יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין:

צוֹלֵל – צורת הבינוני (הווה) של הפועל צָלַל. צורה זו טובה לציון בעל מקצוע או עיסוק כמו צורות בינוני רבות אחרות, למשל: שֹׁופֵט, יוֹעֵץ, רָץ, מַדְרִיךְ, מִתְאַגְרֵף.

צוֹלְלָן – צורת הבינוני צוֹלֵל בתוספת הסיומת ־ָן. גם סיומת זו רגילה לציון בעל מקצוע או עיסוק, כגון פְּסַנְתְּרָן, אוֹפַנּוֹעָן. צירופה של סיומת זו לצורת בינוני מוכר למשל מן המילים חוֹבְבָן, תּוֹקְפָן, סוֹבְלָן.

אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת. במונחי תרבות הגוף של האקדמיה האדם "שיודע לשהות זמן ממושך מתחת למים" נקרא צוֹלֵל (מונחי שחייה וכדור מים, תשכ"ג–1963). המונח צוֹלְלָן לא נזדמן במילוני האקדמיה.

צוֹלֵל במשמעות מי שצולל בעצמו מצאנו בספרות העברית ובעיתונות העברית שלמן המחצית השנייה של המאה התשע־עשרה. לעומת זאת המילה צוֹלְלָן מאוחרת הרבה יותר: בעיתונות העברית היא מופיעה משלהי שנות החמישים של המאה העשרים – הן לציון אדם הצולל במים הן לציון איש צוות בצוללת. אברהם אבן־שושן מביא את המילה לראשונה במילונו משנת תשכ"ח (1968) במשמעות "מַלָּח בצוללת, איש צוללת".
הערות
א. עוד כינוי לאדם הצולל במים, אשר רָווח יותר בעבר ומשמש מעט גם כיום, הוא אָמוֹדַַאי. מקורה של מילה זו בארמית של התלמוד הבבלי, והיא קשורה אל הפועל הארמי אֲמַד (גם עֲמַד) שפירושו צָלַל.
אדם הצולל למטרות לחימה מכונה גם 'איש צפרדע' בעקבות האנגלית: frogman.

ב. השם של כלי השיט צוֹלֶלֶת נתקצר כנראה מן הצירוף 'סירה צוללת' או 'אונייה צוללת', בדומה למונחים אחרים שהיו בראשיתם שם תואר בצירוף: עגלה מכונית, איגרת גלויה, שמלה חצאית, מכנסיים תחתונים.
דוגמה לשימוש בצירוף השלם מתוך ידיעה בעיתון 'הזמן', 1905:
ה"מאטען" מפרסם ידיעה סנסציונית כי הסירה הצוללת, לצרכי הצי האשכנזי, שבנינה נגמר זה מקרוב בנמל קיל, נבנתה עפ"י התכנית של אינז'יניור צרפתי ובמתכונתן של הסירות הצוללות הצרפתיות.
בעבר כינו את כלי השיט הזה גם בשמות 'צוללה', 'צוללנית', 'אונייה מתחת למים', 'תחת־מים' (תרגום מילולי של submarine) ועוד.
    [post_title] => צולל וצוללן
    [post_excerpt] => יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין. אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 21:53:34
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 18:53:34
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=2541
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5542
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-08-12 12:28:38
    [post_date_gmt] => 2012-08-12 09:28:38
    [post_content] => 
צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה, עלילון
צָג (display device)
צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון או מצלמה.
התוכן המופיע על הצג הוא מַצָּג. למשל מַצָּג רִאשׁוֹן הוא החלק העליון של דף באתר במרשתת הנראה על צג המחשב – חלק זה חשוב מבחינת הפרסום כי הוא בעל החשיפה הגדולה ביותר בדף.
במקום המילים צג ומצג רווחת המילה מסך, אלא שמסך משמעו וילון ותפקידו להסתיר (כפי שנרמז משורש המילה – סכ"ך), ואילו המילים צָג ומַצָּג מדגישות את הדבר הנראה.

עדכון: בשנת תשע"ו החליטה האקדמיה שאין טעם לפסול את השימוש הרווח הזה במילה 'מסך', עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים הנזכרים.
גּוֹפָן (פונט)
גופן הוא צורה של סימני דפוס, כגון אותיות. יש סוגים של גופנים עבריים, כגון וילנה, נרקיס, תם, גוטמן, הדסה.
המילה גופן נזכרת בתלמוד הבבלי וסוברים כי מקורה במילה יוונית הקשורה ל'גרף' (כתיבה). התלמוד מתמודד עם סתירה בין שני מקורות תנאיים בעניין שפת הכתיבה של ספרי קודש, ומציע ליישב את הסתירה בהבחנה בסוג הכתב (ולא בשפה): "כאן בגופן שלנו [הכתב העברי־האשורי] כאן בגופן שלהן [כתב של שפות אחרות]".
מִתְאָר (פרופיל)
המילה מתאר מוכרת בצירופים קו מתאר (קונטור) ותוכנית מתאר. המילה מִתְאָר יפה להחליף גם את המילה פרופיל במשמעות תכונות או הגדרות של דבר הנותנות תמונה כללית שלו: מתאר של חברה כלכלית, מתאר של מסמך וכדומה. בהקשרים אחרים פרופיל הוא דיוקן, צְדוּדִית ועוד.
המילה מתאר מתקשרת לפעלים המקראיים תָּאַר, תֵּאֵר שמשמעם סימון קו: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ" (יהושע טו, ט),
"נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ" (ישעיהו מד, יג). פעלים אלו מתקשרים למילה תֹּאַר שמשמעה מראה, צורה.
רֶמֶז צָץ (טולטיפ, tooltip)
רמז צץ במחשבים הוא כתובית שצצה כשמצביעים בסמן העכבר על אִיקוֹן או על מילה במצג. בכתובית יש תיאור קצר של האיקון או מידע על המילה.
בשונה מן הרמז הצץ שמטרתו לסייע למשתמש, חַלּוֹן צָץ (בלעז פופ־אפ) הוא חלון פרסומת הצץ בקדמת מצג המחשב ונחשב אמצעי פרסום לא אהוד.
במקרא הפעלים צץ והציץ מציינים פריחה, כמסופר על מטה אהרן: "וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר יז, כג). מכאן בהשאלה צץ פירושו הופיע.
צְרוּפָה (אטצ'מנט) 
צרופה היא מסמך המצורף למסר שנשלח בדואר האלקטרוני. בדואר הרגיל משמש השורש צר"ף בהקשר דומה: המילים 'מצורף בזה' (או בראשי תיבות: מצ"ב) מציינות שמצורפים למכתב עוד מסמכים.
המילה צרופה דומה בצורתה למילה גְּלוּיָה – שהיא כנראה תולדה של צירוף מעין 'איגרת גלויה'.
המונח צרופה נקבע במונחי טכנולוגיית המידע שפורסמו באתר מונחי האקדמיה בשנת תשס"ד (2004).
עֲלִילוֹן (קומיקס)
עלילון הוא סיפור בציורים, לרוב בשילוב של טקסט כתוב המובא ב"בועות" מפי הדמויות.
בבסיסה של המילה עלילון עומדת המילה המקראית עֲלִילָה. משמעה היסודי הוא 'מעשה', פעולה', כגון "הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו" (ישעיה יב, ד), והיא קשורה לפועל עוֹלֵל, כלומר 'עָשָׂה', 'פָּעַל'.
בעברית החדשה קיבלה המילה עֲלִילָה משמעות של סיפור מעשה – השתלשלות האירועים במחזה, בסרט, בסיפור. למילה עלילה משמעות נוספת – דיבה – על פי הצירוף "עֲלִילוֹת דְּבָרִים" (דברים כב, יד).
המילה עלילון אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"א (1991).
    [post_title] => רואים וקוראים בעברית
    [post_excerpt] => מה עדיף - צג או מסך? מהו רמז צץ, ומה ההבדל בינו ובין חלון צץ? איך אומרים פונט בעברית, ומהם עלילון וצרופה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-01-01 15:20:42
    [post_modified_gmt] => 2023-01-01 13:20:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5542
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)