הדף בטעינה
על המילה גְּלִילוֹר
במילון
גְּלִילוֹר
 (ללא ניקוד: גלילור)*הלחם: גָּלִיל+אוֹרמין | זכר |
---|---|
נטייה | גְּלִילוֹרִים לכל הנטיות |
הגדרה
- כלי בצורת גליל שבו שברי זכוכית או פיסות נייר צבעוניות המשתקפים אל מול האור במערכת מראות ויוצרים עם סיבוב הגליל צורות סימטריות בשלל צבעים
- (בהשאלה) מִגוָון של אירועים מתחלפים (בלועזית: קָלַיידוֹסְקוֹפּ)
בתשובות באתר
מילים חדשות בשימוש כללי: מעמת (דיבייט) וגלילור (קליידוסקופ) (תשע"ב, 2012)
המשך קריאה >>
למד לשונך 94
WP_Post Object
(
[ID] => 7023
[post_author] => 21
[post_date] => 2012-09-14 16:18:07
[post_date_gmt] => 2012-09-14 13:18:07
[post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב
[post_title] => למד לשונך 94
[post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: רֶוַח לַכֹּל, גְּלִילוֹר, מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת, עֲמִיתָנוּת, עֲתוּדִי.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-94
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2020-08-27 11:31:15
[post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:31:15
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7023
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: רֶוַח לַכֹּל, גְּלִילוֹר, מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת, עֲמִיתָנוּת, עֲתוּדִי.המשך קריאה >> המשך קריאה >>
חפץ לכל עת
WP_Post Object
(
[ID] => 5596
[post_author] => 21
[post_date] => 2012-05-28 09:56:22
[post_date_gmt] => 2012-05-28 06:56:22
[post_content] => חפיץ, מהלום, פוּנדה, גלילור, ציודן
חֲפִיץ (גאג'ט, גאדג'ט)
חפיצים הם חפצי מותרות שיש בהם חידוש או תחכום כלשהו. למשל: מכשיר ניווט, פנס בתוספת מצפן, חפץ נוי כגון מטוטלת לשולחן הכתיבה.
חֲפִיץ הוא סוג של חפץ, ומכאן שמו. אך בחפיץ יש רמז למשמעות נוספת של המילה חֵפֶץ ושל השורש חפ"ץ, והיא 'רצון'. בלשון המקרא הפועל הרגיל להבעת רצון הוא חָפֵץ, חָפַצְתִּי. במזמור 'אשת חיל' שבמשלי נאמר "וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ", כלומר 'ברצון'. וגם היום אומרים בלשון הגבוהה 'בחפץ לב' במשמעות של 'ברצון רב'. אם כן חֲפִיץ הוא חֵפֶץ שחֲפֵצִים בו.
את המילה חפיץ הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).
מַהֲלוֹם (שוקר חשמלי)
מהלום הוא מכשיר להגנה עצמית ההולם בתוקף בהֶלֶם חשמלי.
המילה מהלום מצויה בפיוטים קדומים במשמעות מהלומה, מכה. במשמעותה החדשה היא מכשיר או כלי, והיא דומה בצורתה לכלים ומכשירים אחרים: מַרְעוֹם, מַעֲרוֹךְ, מַעֲצוֹר, מַכְתּוֹף (התקן לנשיאת נשק או מצלמה על הכתף).
את המילה מהלום הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ב (2002).
מַקְּלוֹר (סטיקלייט)
מקלור הוא כלי דמוי מקל הפולט אור זוהר לאחר שמקפלים אותו (וכך שוברים את המכל הפנימי שבתוכו) ומנערים אותו. הוא משמש למשל להכוונת תנועה בלילה. כמו כן הוא משמש בצבא לצרכים שונים כגון סימון מטרות בשעות החשכה.
המילה מקלור נוצרה מהלחם של מקל ואור, בדומה למילים רבות: רַמְזוֹר, מִגְדַּלּוֹר, זַרְקוֹר.
פֻּנְדָּה (פאוץ')
פונדה היא תיק המחובר לחגורה ונועד לנשיאת פריטים קטנים כמו כסף, משקפיים וטלפון נייד.
המילה פונדה היא במקורה מילה יוונית שהתגלגלה אל העברית של המשנה והתלמוד בשתי צורות: אפונדה, פונדה. כך למשל כתוב במשנה ברכות: "לא יִכָּנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגלו", ובמדרש מאוחר יותר באה גרסה אחרת של אותה ההלכה: "לא יִכָּנס אדם להר הבית במעות צרורות בסדינו ובאבק שעל רגליו ובפונדא החגורה לו מבחוץ". גם סופרים של העת החדשה השתמשו במילה פונדה או אפונדה במשמעות דומה. כך למשל כתב ביאליק בתרגומו לדון קישוט: "וגם מאתים זהב צוו לתת לו; ויקחם סנשו וישימם באפנדתו אשר על־מתניו מתחת לכתנתו". בימינו נפוץ למדי השימוש במילה פונדה לנרתיק מחסניות של אקדח.
המילה פונדה כחלופה לפאוץ' אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ט (1999).
גְּלִילוֹר (קליידוסקופ)
גלילור הוא מכשיר בצורת גליל שבו שברי זכוכית או פיסות נייר צבעוניות משתקפים אל מול האור במערכת של מראות ויוצרים צורות סימטריות בשלל צבעים. עם סיבוב הגליל נוצרות צורות חדשות.
המילה גְּלִילוֹר נוצרה מהלחם של גליל ואור.
לפני האקדמיה הונחו שפע של הצעות לחלופה לקליידוסקופ ובהן מִקְסֶמֶת, מַרְהֶבֶת, סַסְגֹּנֶת, רְאִינוֹי וסַבְגּוֹן. המילה גלילור נבחרה משום שנראתה פשוטה ובעלת סיכויי קליטה טובים.
את המילה גלילור הציעו עמי סגל מקריית טבעון ואלון גנץ. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"ב (2012).
צִיּוּדָן (צ'ימידן)
ציודן הוא תיק מלבני גדול ובעל פתח לאורכו המשמש חיילים ומטיילים לנשיאת ציוד אישי.
המילה צִיּוּד שבבסיס 'ציודן' גם היא חידוש של הדורות האחרונים. כבר בימי קדם הצטיידו בצֵידָה לַדֶּרֶךְ, כלומר במזון (המילים המקראיות צֵידָה וצַיִד מציינות ביסודן בעלי חיים שניצודו, ומכאן מזון בכלל). אנשי גבעון סיפרו ליהושע: "זֶה לַחְמֵנוּ, חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ... וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים" (יהושע ט, יב). היום כשיוצאים לדרך מצטיידים גם בציוד – בגדים ושאר חפצים.
תיק גדול אחר, המשמש בעיקר חיילים, הוא שַׂק חֲפָצִים ("קיטבג").
את המילה ציודן הציעה חברת הוועדה למילים בשימוש כללי מלכה זמלי תמורת המילה הלועזית צ'ימידן (ברוסית: מזוודה).
[post_title] => חפץ לכל עת
[post_excerpt] => יש לכם ציודן ובתוכו כמה חפיצים, מהלום וגלילור? אולי במקום ציודן תוכלו להסתפק בפונדה... מבולבלים? הינה הסבר לכל המילים האלה.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a2%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-12-21 07:49:53
[post_modified_gmt] => 2022-12-21 05:49:53
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5596
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
יש לכם ציודן ובתוכו כמה חפיצים, מהלום וגלילור? אולי במקום ציודן תוכלו להסתפק בפונדה... מבולבלים? הינה הסבר לכל המילים האלה.חפיץ, מהלום, פוּנדה, גלילור, ציודן
חֲפִיץ (גאג'ט, גאדג'ט)
חפיצים הם חפצי מותרות שיש בהם חידוש או תחכום כלשהו. למשל: מכשיר ניווט, פנס בתוספת מצפן, חפץ נוי כגון מטוטלת לשולחן הכתיבה. חֲפִיץ הוא סוג של חפץ, ומכאן שמו. אך בחפיץ יש רמז למשמעות נוספת של המילה חֵפֶץ ושל השורש חפ"ץ, והיא 'רצון'. בלשון המקרא הפועל הרגיל להבעת רצון הוא חָפֵץ, חָפַצְתִּי. במזמור 'אשת חיל' שבמשלי נאמר "וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ", כלומר 'ברצון'. וגם היום אומרים בלשון הגבוהה 'בחפץ לב' במשמעות של 'ברצון רב'. אם כן חֲפִיץ הוא חֵפֶץ שחֲפֵצִים בו. את המילה חפיץ הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).
מַהֲלוֹם (שוקר חשמלי)
מהלום הוא מכשיר להגנה עצמית ההולם בתוקף בהֶלֶם חשמלי. המילה מהלום מצויה בפיוטים קדומים במשמעות מהלומה, מכה. במשמעותה החדשה היא מכשיר או כלי, והיא דומה בצורתה לכלים ומכשירים אחרים: מַרְעוֹם, מַעֲרוֹךְ, מַעֲצוֹר, מַכְתּוֹף (התקן לנשיאת נשק או מצלמה על הכתף). את המילה מהלום הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ב (2002).
מַקְּלוֹר (סטיקלייט)
מקלור הוא כלי דמוי מקל הפולט אור זוהר לאחר שמקפלים אותו (וכך שוברים את המכל הפנימי שבתוכו) ומנערים אותו. הוא משמש למשל להכוונת תנועה בלילה. כמו כן הוא משמש בצבא לצרכים שונים כגון סימון מטרות בשעות החשכה. המילה מקלור נוצרה מהלחם של מקל ואור, בדומה למילים רבות: רַמְזוֹר, מִגְדַּלּוֹר, זַרְקוֹר.
פֻּנְדָּה (פאוץ')
פונדה היא תיק המחובר לחגורה ונועד לנשיאת פריטים קטנים כמו כסף, משקפיים וטלפון נייד. המילה פונדה היא במקורה מילה יוונית שהתגלגלה אל העברית של המשנה והתלמוד בשתי צורות: אפונדה, פונדה. כך למשל כתוב במשנה ברכות: "לא יִכָּנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגלו", ובמדרש מאוחר יותר באה גרסה אחרת של אותה ההלכה: "לא יִכָּנס אדם להר הבית במעות צרורות בסדינו ובאבק שעל רגליו ובפונדא החגורה לו מבחוץ". גם סופרים של העת החדשה השתמשו במילה פונדה או אפונדה במשמעות דומה. כך למשל כתב ביאליק בתרגומו לדון קישוט: "וגם מאתים זהב צוו לתת לו; ויקחם סנשו וישימם באפנדתו אשר על־מתניו מתחת לכתנתו". בימינו נפוץ למדי השימוש במילה פונדה לנרתיק מחסניות של אקדח. המילה פונדה כחלופה לפאוץ' אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ט (1999).
גְּלִילוֹר (קליידוסקופ)
גלילור הוא מכשיר בצורת גליל שבו שברי זכוכית או פיסות נייר צבעוניות משתקפים אל מול האור במערכת של מראות ויוצרים צורות סימטריות בשלל צבעים. עם סיבוב הגליל נוצרות צורות חדשות. המילה גְּלִילוֹר נוצרה מהלחם של גליל ואור. לפני האקדמיה הונחו שפע של הצעות לחלופה לקליידוסקופ ובהן מִקְסֶמֶת, מַרְהֶבֶת, סַסְגֹּנֶת, רְאִינוֹי וסַבְגּוֹן. המילה גלילור נבחרה משום שנראתה פשוטה ובעלת סיכויי קליטה טובים. את המילה גלילור הציעו עמי סגל מקריית טבעון ואלון גנץ. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"ב (2012).
צִיּוּדָן (צ'ימידן)
ציודן הוא תיק מלבני גדול ובעל פתח לאורכו המשמש חיילים ומטיילים לנשיאת ציוד אישי. המילה צִיּוּד שבבסיס 'ציודן' גם היא חידוש של הדורות האחרונים. כבר בימי קדם הצטיידו בצֵידָה לַדֶּרֶךְ, כלומר במזון (המילים המקראיות צֵידָה וצַיִד מציינות ביסודן בעלי חיים שניצודו, ומכאן מזון בכלל). אנשי גבעון סיפרו ליהושע: "זֶה לַחְמֵנוּ, חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ... וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים" (יהושע ט, יב). היום כשיוצאים לדרך מצטיידים גם בציוד – בגדים ושאר חפצים. תיק גדול אחר, המשמש בעיקר חיילים, הוא שַׂק חֲפָצִים ("קיטבג"). את המילה ציודן הציעה חברת הוועדה למילים בשימוש כללי מלכה זמלי תמורת המילה הלועזית צ'ימידן (ברוסית: מזוודה). [post_title] => חפץ לכל עת [post_excerpt] => יש לכם ציודן ובתוכו כמה חפיצים, מהלום וגלילור? אולי במקום ציודן תוכלו להסתפק בפונדה... מבולבלים? הינה הסבר לכל המילים האלה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a2%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-21 07:49:53 [post_modified_gmt] => 2022-12-21 05:49:53 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5596 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
קָלֶיְדוֹסְקוֹפּ
WP_Post Object
(
[ID] => 9695
[post_author] => 5
[post_date] => 2011-07-06 16:23:44
[post_date_gmt] => 2011-07-06 13:23:44
[post_content] => הוועדה למילים בשימוש כללי דנה בחלופה עברית לקליידוסקופ.
קליידוסקופ הוא מכשיר בצורת גליל שבו שברי זכוכית או פיסות נייר צבעוניות משתקפים במערכת של מראות ויוצרים שפע של צורות סימטריות בשלל צבעים. עם סיבוב הגליל נוצרות צורות חדשות. את הקליידוסקופ בצורתו המוכרת כיום המציא סר דייוויד ברוסטר בשנת 1816. על פי מילון אוקספורד הוא שהעניק למכשיר את שמו – המורכב מחיבור המילים היווניות kalos (יפה), eidos (צורה), skopos (צופה, מביט).
למה כדאי לקבוע חלופה עברית?
מדובר בכלי המשמש בעיקר צעצוע לילדים. המילה הלועזית אינה שקופה ורבים – קטנים כגדולים –מתקשים בהגייתה. חלופה עברית שקופה ויפה תקל על הילדים ועל שאר דוברי העברית ליהנות מן הכלי הססגוני, המרהיב והמקסים.
הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל ציבור הגולשים בבקשה להגיב על חלופות שהציעו חבריה, וכן ביקשה מן הגולשים להציע הצעות משלהם. החלופות שעלו בוועדה בדיון הראשון: סַסְגֹּנֶת, מִקְסֶמֶת, מִרְהֶבֶת/מַרְהֶבֶת.
מן הציבור התקבלו הצעות רבות ובהן גְּלִילוֹר, סַבְגּוֹן, סְבִיגוֹן, מַרְאִיּוֹן, מַרְאוֹן, רְאִיּוֹן, רְאִינוֹי, תַּגְוִין, סַסְגּוֹן, ססגונון, ססגונוע, סבגונית, צִבְעוֹנוֹעַ, צִבְעֵינִית, משקף תעתוע, תעתוען, תעתועית, גליל אור, גליל פלא, יַפְאוֹר, מקסמית, קִסְמָנִית, אֶרְהָב, מרהבון, מַרְהֵב, תַּרְהִיב, מוט רהב, צַרְצוּרָן, שביראור.
בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בי"א באדר תשע"ב (5 במארס 2012) נקבעה המילה גְּלִילוֹר כחלופה עברית לקליידוסקופ.
[post_title] => קָלֶיְדוֹסְקוֹפּ
[post_excerpt] => הוועדה למילים בשימוש כללי דנה בחלופה עברית לקליידוסקופ שרבים מתקשים בהגייתה, ופנתה לציבור להציע חלופות עבריות. בין ההצעות שהתקבלו הייתה המילה גְּלִילוֹר, והיא שאושרה בישיבת המליאה של האקדמיה באדר תשע"ב (מארס 2012).
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a1%d7%a7%d7%95%d7%a4
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-08-02 15:31:25
[post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:31:25
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9695
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
הוועדה למילים בשימוש כללי דנה בחלופה עברית לקליידוסקופ שרבים מתקשים בהגייתה, ופנתה לציבור להציע חלופות עבריות. בין ההצעות שהתקבלו הייתה המילה גְּלִילוֹר, והיא שאושרה בישיבת המליאה של האקדמיה באדר תשע"ב (מארס 2012).המשך קריאה >> המשך קריאה >>