WP_Post Object
(
    [ID] => 16850
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-09-13 14:42:09
    [post_date_gmt] => 2016-09-13 11:42:09
    [post_content] => 
"וְאַחַר כֵּן יִתְפַּלֵּל עַל בְּרִיאוּת הַגּוּפִים וְהַנְּפָשׁוֹת" (יהודה אבן תבון, תרגום הכוזרי לריה"ל)
"לְחַסְדּוֹ מְיַחֲלִים הַגּוּפוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת" (ר' שלום שבזי, שחר אהלל צורי)
נשאלנו מה צורת הרבים של גוף – גופים או גופות. תשובתנו ששתי הצורות תקינות, ושתיהן מוכרות בלשוננו זה דורות רבים. עם זאת בלשון ימינו יש יתרון לצורה 'גופים' בהיותה חד־משמעית, לעומת הצורה 'גופות' שהיא גם ריבוי של גּוּפָה.
הינה פירוט הדברים:
את המילה גּוּף ירשנו מן הארמית בתקופת חז"ל. בחיבורים מתקופה זו צורת הרבים שלה היא גופים (לרוב בסיומת ־ִין על דרך הארמית – גופין), כגון "מאותן שנבראו להם נפשות ולא נברא להם גופין" (בראשית רבה לא, יג). צורת הרבים גופים (גופין) משמשת אצל חז"ל הן במשמע האנטומי (גוף של אדם או של בעל חיים) הן במשמע המושאל 'עיקר' – כגון "גופי תורה", "גופי הלכות".
למילה גּוּף יש מקבילה בנקבה: גּוּפָה. מילה זו מופיעה כבר בלשון המקרא המאוחרת, וככל הנראה משמעה היסודי זהה לזה של המילה גּוּף. אך ההקשר בסיפור המקראי הוא של גוף מת: "וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיִּשְׂאוּ אֶת גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת בָּנָיו וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה, וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָה בְּיָבֵשׁ וַיָּצוּמוּ שִׁבְעַת יָמִים" (דברי הימים א י, יב). בספרות ימי הביניים – כנראה בעיקר בלשון הפיוט והשירה – המילה גּוּפָה משמשת פה ושם לצד המילה גּוּף באותה המשמעות. לפחות למן המאה התשע עשרה הצטמצם משמעה לגוף מת, מן הסתם בגלל סיפור קבורת שאול ובניו.[1]
בחיבורים למן המאה השמינית ואילך אפשר למצוא שתי צורות רבים: גופים וגופות (וכן גופיהם, גופותיהם וכיו"ב). אומנם לעיתים קרובות אין לדעת אם הצורה 'גופות' היא ריבוי של 'גוף' או של 'גופה', אך מכיוון שצורת היחיד 'גופה' נדירה – סביר שלרוב מדובר בריבוי של 'גוף' (על דרך זוּג–זוּגוֹת, קוֹל–קוֹלוֹת). והנה כמה דוגמאות מובהקות:


 	
"אם הגופות מתרחקים הלבבות מתקרבים" (איגרת מאת אברהם בן שלמה גאון, המאה ה־11)
 	
"על הספקו לו את צרכנו להיות גופותינו בריאים" (אבודרהם, המאה ה־14)
 	
"וכשברא רוחותיהן לא הספיק לברוא גופותן עד שקדש היום, ונשארו רוחות בלא גוף" (ר' עובדיה מברטנורא, המאה ה־15).

גם בעברית החדשה יש שימוש בשתי צורות הרבים של גוף בהקשר האנטומי, למשל:


 	
"גופות שזופים מתנועעים בקצב תנופת חרמשים ומגלים" (אברהם שמואל שטיין, קסמי מולדת).
 	
"ליצני העיר היו מלגלגים כי נשמה אחת לשני הגופים האלה" (ישעיהו ברשדסקי, ביילה המשוגעת).

לעומת זאת במשמעויות אחרות של המילה גוף – כגון גוף הנדסי או גוף ממשלתי – משמשת צורת הרבים 'גופים' בלבד.
רבים אינם מרגישים בנוח בריבוי המילה 'גוף' במשמע האנטומי – הן בצורה 'גופים' הן בצורה 'גופות': הצורה 'גופים' מתקשרת בתודעתם לשימוש המושאל (כגון גופים ציבוריים, גופי תאורה), ואילו הצורה 'גופות' מתקשרת למילה 'גופה'. אך כאמור שתיהן תקינות.
מכל מקום בהקשרים רבים נוקטים את המילה 'גוף' ביחיד גם כאשר הכוונה לרבים (להרחבה). כך למשל אפשר לבחור בכל אחד מן הניסוחים האלה בלי הבדל משמעות:


 	
המים ציננו את גופם הלוהט.
 	
המים ציננו את גופיהם הלוהטים.
 	
המים ציננו את גופותיהם הלוהטים.

____________________
[1] צמצום משמעות כזה חל גם במילה גְּוִיָּה: בתנ"ך משמעה 'גוף' – בין חי ובין מת, אך בהמשך הצטמצם משמעה לגוף מת בלבד. ויצוין שבסיפור המקביל על קבורת שאול ובניו בספר שמואל באה המילה גווייה (שמואל א לא, יב).
    [post_title] => גוף ברבים
    [post_excerpt] => נשאלנו מה צורת הרבים של גוף – גופים או גופות. תשובתנו ששתי הצורות תקינות, ושתיהן מוכרות בלשוננו זה דורות רבים. עם זאת בלשון ימינו יש יתרון לצורה 'גופים' בהיותה חד־משמעית, לעומת הצורה 'גופות' שהיא גם ריבוי של גּוּפָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%92%d7%95%d7%a3-%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 19:37:28
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 16:37:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=16850
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 218
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-07-24 13:12:47
    [post_date_gmt] => 2012-07-24 10:12:47
    [post_content] => המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk). המילה במשמעות זו נקבעה כבר ברשימה הראשונה של מונחי ההתעמלות של ועד הלשון משנת תרע"ג (1913).

המילה גֵּו מקורה בתנ"ך. ארבע פעמים היא נזכרת בהקשר של הכאת הגוף, כגון "גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים" (ישעיהו נ, ו), "שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים" (משלי כו, ג). המילה באה גם בצירוף 'השליך אחרי גוו': "כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאָי" (ישעיהו לח, יז), אך בצירוף זה היא רגילה יותר בפתח בגימ"ל, כגון "וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ" (מלכים א יד, ט). המילה גו קשורה למילה המקראית גְּוִיָּה שמשמעה גוף, ונראה שהיא נרדפת לה לגמרי. כך גם פירשוה מדקדקי ימי הביניים, ובראשם מנחם בן סרוק, יונה אבן־ג'נאח ורד"ק, וכך היא מתורגמת בפשיטתא – תרגום התנ"ך לארמית סורית.

עם זאת בתרגום יונתן היא מתורגמת 'גב', ובתרגומים אחרים – כגון תרגום השבעים והוולגטה – יש שהיא מתורגמת 'גוף' ויש שהיא מתורגמת 'גב'. גם במילוני המקרא ובמילונים עבריים בני ימינו מובאים בדרך כלל שני פירושים למילה גֵּו: גב וגוף. הבנת גו כ'גב' נובעת מהקשריה העיקריים בתנ"ך: הביטוי 'השליך אחרי גוו' וכן הכאת הגוף שנקל להבינה כהכאה על הגב. ונראה שתרם לכך גם דמיון הצליל בין גו לגב.

בספרות העברית החדשה בראשיתה המילה גֵּו משמשת במשמעות גוף, כפי שאפשר ללמוד למשל מצירופים כגון 'גו ונפש', 'גו ורוח' (כנראה בהשראת "וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי" שבפיוט 'אדון עולם'). וכאמור בשימוש המקצועי נבחרה המילה לתיאור מרכז הגוף – ללא הראש והגפיים.
    [post_title] => גו וגב
    [post_excerpt] => המילה גֵּו משמשת בצירופים כפיפת גו, הטיית גו, גו זקוף, דקת גו וכדומה. גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%92%d7%95-%d7%95%d7%92%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-04-09 20:21:39
    [post_modified_gmt] => 2020-04-09 17:21:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=218
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)