הדף בטעינה

על המילה גְּבֶרֶת

במילון

 (ללא ניקוד: גברת)
מיןנקבה
שורשגבר
נטייהגְּבָרוֹת וגם גְּבִירוֹת, גְּבִירוֹת־, גְּבִירוֹתַי לכל הנטיות

הגדרה

  • תואַר נימוס לאישה
  • בעלת בית
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

באים לידי ביטוי

גיבורים

WP_Post Object
(
    [ID] => 95291
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-07-02 16:28:42
    [post_date_gmt] => 2024-07-02 13:28:42
    [post_content] => הגיבור המקראי הוא לוחם בעל כוח, אך חז"ל הוסיפו למילה גם ממד של חוסן נפשי. האם יש קשר בין גיבור לגבר? ואילו מילים נשיות נגזרו מאותו השורש?
[presto_player id=95292]
    [post_title] => גיבורים
    [post_excerpt] => הגיבור המקראי הוא לוחם בעל כוח, אך חז"ל הוסיפו למילה גם ממד של חוסן נפשי. האם יש קשר בין גיבור לגבר? ואילו מילים נשיות נגזרו מאותו השורש?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 23:31:07
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 20:31:07
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95291
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הגיבור המקראי הוא לוחם בעל כוח, אך חז"ל הוסיפו למילה גם ממד של חוסן נפשי. האם יש קשר בין גיבור לגבר? ואילו מילים נשיות נגזרו מאותו השורש?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חייט ותופרת

WP_Post Object
(
    [ID] => 219
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-12-25 13:31:57
    [post_date_gmt] => 2012-12-25 11:31:57
    [post_content] => 

נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת.

אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה מופיעה ביצירה של י"ח ברנר מ־1910 – "לבתי בודאי יאה, אמנם, יותר להיות גננת מאשר חייטה"; ואברהם שלונסקי משתמש בצורה חייטנית (מהמילה חייטן המשמשת מעט בספרות העברית החדשה במשמעות חייט).

כפי שאפשר לומר בנקבה חייטת, אפשר לומר בזכר תופר. המילה תופר כשם מקצוע לאיש מצויה בספרות חז"ל: "ר' אלעזר בן עזריה אומר: גדולה היא מלאכה שכל אומן ואומן יוצא ומשתבח באומנותו... התופר יוצא ומחט תפורה על לבו ומשתבח באומנותו" (אבות דרבי נתן נוסח ב כג, א; על פי מאגרים של מפעל המילון ההיסטורי).

את ההבחנה הרוֹוחת בין חייט לתופרת אפשר להשוות להבחנה בין טבח למבשלת. כיום יש כמובן טבחית, אך עדיין משמש גם שם המקצוע מבשלת – בייחוד במוסדות גדולים, ואילו שם המקצוע מבשל נדיר בשימוש.

שימוש במילים שונות לזכר ולנקבה יש גם בהקשרים אחרים, למשל בצמד 'גברת' ו'אדון' (בספרות מוצאים מעט 'אדונית', כגון בסיפורו הידוע של עגנון 'האדונית והרוכל'), ובייחוד בשמות בעלי חיים: גמל ונָאקָה, חמור ואתון ועוד. הבדלים מילוניים בין הזכר לנקבה עשויים לנבוע מסיבות שונות. בשמות מקצועות הסיבות הן חברתיות, תרבותיות וכדומה.

[post_title] => חייט ותופרת [post_excerpt] => אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע 'חייט' ובין בעלת המקצוע 'תופרת', ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה 'חיֶיטת' תקינה היא. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%99%d7%98-%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 17:36:35 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:36:35 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=219 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע 'חייט' ובין בעלת המקצוע 'תופרת', ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה 'חיֶיטת' תקינה היא.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גְּבֶרֶת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>