WP_Post Object
(
    [ID] => 5318
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2014-01-26 12:47:58
    [post_date_gmt] => 2014-01-26 10:47:58
    [post_content] => 
נִצָּה
ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את הנֵץ שלה'] הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" (בראשית מ, י). פעם אחת מופיעה בתנ"ך צורת הרבים ניצנים: "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב, יא–יב). בצורה ניצנים יש ריבוי כפול: צורן הזוגי האכדי ־ָן וצורן הריבוי העברי ־ִים, ומכאן נוצרה אחר כך צורת היחיד נִצָּן באותה משמעות. למילים אלו קשור הפועל הֵנֵץ, המוכר למשל בפסוק: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים" (שיר השירים ו, יא).
לִבְנָה
לבנה  היא השכבה הלבנה בקליפת פרי ההדר – בלעז 'אלבדו'. את המונח חידשה הוועדה למונחי ביולוגיה והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009).
המילה לִבְנָה מוכרת מן הלשון הספרותית במשמעות מופשטת של לובן, לרוב בצירופי סמיכות, כגון 'לבנת השלג', 'לבנת פניה'.
צִיפָה
ציפה היא החלק הבשרני העוטף את גרעין הפרי – וברוב הפירות הוא החלק הנאכל. מקור המילה בתלמוד הבבלי (חולין נ ע"ב). בדיון על קרע בגוף בהמה (לעניין טרפה) מתאר אחד האמוראים את גודלו של הקרע ככזה שאפשר להכניס לתוכו שלושה גלעיני תמרים – "בציפא בדוחקא, בלא ציפא ברווחא". ומקובל להסביר שהגלעינים נכנסים בדוחק אם נותרו עליהם שאריות של פרי, וללא שאריות הם נכנסים ברווח. יש הקושרים בין 'ציפא' במשמעות זו ובין 'ציפוי' – היינו חלק הפרי המצפה את הגלעין. בעברית החדשה המילה צִיפָה משמשת במשמעות זו לפחות משנות העשרים של המאה העשרים.
גְּרוֹגֶרֶת
גרוגרת היא תאנה מיובשת. התאנה נשמרת בטריותה זמן קצר בלבד, אך כאשר מייבשים אותה היא נשמרת ימים רבים ואף עומדת בטלטלות הדרך: "הקרובים מביאים תאנים וענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים" (משנה ביכורים ג, ג).
לעיתים לא ייבשו את התאנים כפי שהן, אלא הסירו מהן את העוקץ, חתכו אותן לחתיכות המכונות קְצִיעוֹת וייבשו אותן בגוש דחוס אחד. גוש זה מכונה בספרות חז"ל בשם דְּבֵלָה. בימינו רבים משתמשים במילה דְּבֵלָה במשמעות גרוגרת – כלומר תאנה מיובשת אחת.
הגרוגרת, הקציעות והדבלה הן חלק משלל המילים הקשורות לתאנה שאפשר למצוא בתנ"ך ובספרות חז"ל, ובהן פַּגָּה (תאנה לא בשלה) בֹּחַל (תאנה בשלב השני להבשלתה), צֶמֶל (תאנה בשלה), בִּכּוּרָה (תאנה שהקדימה להבשיל), סְיָפָה (תאנים שאיחרו להבשיל). ריבוי המילים הזה מעיד על חשיבותה של התאנה בארץ ישראל בימים עברו.
    [post_title] => מילים לחמישה־עשר בשבט
    [post_excerpt] => על המילים נִצָּה, לִבְנָה, צִיפָה, גְּרוֹגֶרֶת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%a2%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98-2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-10-02 00:08:11
    [post_modified_gmt] => 2022-10-01 21:08:11
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5318
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5431
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-02-03 14:22:58
    [post_date_gmt] => 2013-02-03 12:22:58
    [post_content] => 
כַּנָּה
כנה היא צמח – או חלק של צמח (גזע, ענף) – שמרכיבים עליו צמח אחר. לצמח המורכב על הכנה קוראים רוכב, ולאחר שהם מתאחים הם נעשים צמח אחד. ההרכבה – טכניקה בת אלפי שנים – נועדה לשלב תכונות טובות של הכנה (למשל התאמה לסוג הקרקע) ותכונות טובות של הרוכב (למשל זן רצוי של פרי).
המילה כנה מופיעה פעם אחת במקרא: "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת, וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ..." (תהלים פ, טו–טז). נראה שהכוונה לשתיל או לשורש – כמשמעה של מילה זו בארמית. כנה היא גם צורה אחרת של כַּן – בסיס, ובמונח החקלאי המודרני נתמזגו שני המשמעים. המילה כנה בהוראת בסיס מוכרת מלשון חז"ל וכן בלשון ימינו במשמעות התקן המשמש משען או תמך, כגון כנת רובים (מתקן להעמדת רובים).
אֶשְׁבּוֹל (spadix)
אשבול הוא תפרחת שבה הפרחים סדורים לאורך שִׁזְרָה מעובה (שזרה, בדומה לשִׁדְרָה, היא ציר התפרחת).
המילה אשבול נוצרה משורש המילה שִׁבֹּלֶת במשקל המילה אֶשְׁכּוֹל. באשכול הפרחים מחוברים אל השזרה בעוקצים. בשיבולת הפרחים יושבים ישירות על ציר התפרחת ללא עוקצים.
המונח אשבול נקבע במילון למונחי מורפולוגיה של צמחים של ועד הלשון העברית משנת תר"ץ (1930).
שׂוּחַ (גָּרִיגָה)
 בתה היא צמחייה נמוכה של בני שיח, כגון סירה קוצנית וקורנית מקורקפת. שוח מאופיין בשיחים, כגון לוטם וקידה שעירה. החורש מורכב מעצים, כגון אלון ואלה ארץ־ישראלית, וביניהם שיחים, בני שיח ומטפסים. יער מאופיין בעצים, כגון אלונים ואורנים, ויש בו פחות שיחים וצמחים עשבוניים.
המילה שוח נגזרה משִׂיחַ – צמח מעוצה נמוך מעץ, חסר גזע מרכזי או שענפיו מסתעפים מתחתית גזעו. שִׂיחַ היא מילה מקראית הנזכרת למשל בסיפור הבריאה: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח" (בראשית ב, ה). לצידה קיימת המילה שִׂיחַ במשמעות שיחה, אך נראה שאין ביניהן קשר.
את המילה שוח הציעה הוועדה למונחי הביולוגיה והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

עדכון: בשנת תשפ"ב אישרה האקדמיה את המילה שִׂיחִיָּה במקום שׂוּחַ.
הַבְחָלָה
הבחלה – הבשלה מלאכותית – היא שיטה שבה גורמים להבשלתם של פירות שנקטפו לפני מועד הבשלתם הטבעי, כגון בננות והדרים. ההבחלה נעשית על ידי גז אתילן.
הפועל הבחיל, גרם להבשלה, מצוי בהלכות שבת: "כל דבר שהיה מבחיל את הפרי חייב משום זורע" (ירושלמי שבת י ע"א).
אל הפועל מתקשר השם המופשט בוחַל. וכך נאמר במשנה: "מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: פַּגָּה, בֹּחַל וָצֶמֶל: פַּגָּה – עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, בֹּחַל – אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ... צֶמֶל – כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה..." (נידה ה, ז). המילים פגה, בוחל וצמל מציינות שלושה שלבים בהתפתחות פרי התאנה.
מן המילה צמל חודש המונח צְמִילָה – לציון הבשלת יתר (מונחי ביולוגיה כללית, תשס"ט, 2009).
    [post_title] => עברית בצמיחה
    [post_excerpt] => על המילים כַּנָּה, אֶשְׁבּוֹל, שׂוּחַ (שִׂיחִיָּה) והַבְחָלָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%97%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-10-02 00:14:36
    [post_modified_gmt] => 2022-10-01 21:14:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5431
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)