הדף בטעינה

על המילה בָּחוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: בחון)
מיןזכר
שורשבחן
נטייהבָּחוֹנִים וגם בָּחוֹנוֹת

הגדרה

  • (באלקטרוניקה וחשמל) התקן למדידה של מתח או זרם וכדומה במכשירים אלקטרוניים ובמעגלים חשמליים – תפקידו לחבר בין מכשיר הבדיקה (כגון משקף תנודות, אוסילוסקופ) למכשיר או למעגל הנבדק
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

WP_Post Object
(
    [ID] => 4191
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-05-07 15:07:13
    [post_date_gmt] => 2014-05-07 12:07:13
    [post_content] => מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את המילה הקרובה בַּחַן. מילה זו משמשת פה ושם, ונראה שהיא מוכרת בעיקר בעיר חיפה וסביבותיה.

האקדמיה ללשון העברית לא פסקה בעניין זה, אך המלצתנו היא לדבוק בצורה בֹּחַן כפי שמקובל במילונות העברית.

שתי המילים – בַּחַן ובוחן – מקורן בתנ"ך. המילה בַּחַן מופיעה פעם אחת בלבד – בספר ישעיהו, והיא איננה קשורה כלל לבחינה: "כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב, עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם..." (לב, יד). על פי הפירוש המקובל בַּחַן הוא מבצר או מגדל תצפית. כך עולה גם מן ההקשר כאן, וגם מן ההקשרים שבהם מופיעות שתי מילים קרובות: בָּחוֹן (ירמיהו ו, כז), בַּחוּנִים (ישעיהו כג, יג). את שלוש המילים האלה מקובל לקשור למילה המצרית בח'נת, המציינת שער מבוצר הבנוי בשיפוע. המילה בחן במשמעות מבצר או מגדל מתועדת גם במגילות מדבר יהודה.

ברוב המילונים בני ימינו המילה בַּחַן מופיעה רק במשמעות מגדל תצפית – על פי המקורות. עם זאת באחת המהדורות של מילון גור (תש"ו, 1946) מצוינת לצד המשמעות 'מגדל תצפית' גם המשמעות 'בחינה' (גם בערך בֹּחַן במילון זה מצוינת המשמעות 'בחינה'). במילוני ועד הלשון והאקדמיה המילה בַּחַן איננה מופיעה כלל.

את המילה בֹּחַן אנו מוצאים בתנ"ך פעמיים, ובשתי הפעמים ההקשר אינו מחוור. בישעיהו כח, טז נאמר: "הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן, אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד...". יש המפרשים גם את המילה הזאת במשמעות מבצר, ולפי זה 'אבן בוחן' היא אבן מבצר חזקה. יש הקושרים את המילה למילה מצרית קרובה המציינת אבן שַׁחַם (גרניט); אך יש הקושרים אותה לפועל בָּחַן וסוברים שהכוונה לאבן שנבחנה ונמצאה טובה וראויה. המקום השני שהמילה נזכרת בו הוא ספר יחזקאל: "כִּי בֹחַן וּמָה, אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה" (כא, יח). כאמור ההקשר איננו ברור, אך הוצע לקשור את המילה לפועל בָּחַן במשמעות בחינה, ניסיון.

במילוני ועד הלשון המילה בֹּחַן מתועדת כבר בשנת תר"ץ (1930) – בצירוף טַבְלַת בֹּחַן (proof plane). במילונים מאוחרים יותר של ועד הלשון ושל האקדמיה המילה בֹּחַן רגילה במשמעות test או criterion. אף שמשמעויות אלו שונות מן המשמעות 'מבחן קצר', הן קרובות דיין כדי לנקוט בכולן את אותה הצורה – בוחן.

אין בידנו מידע על היווצרותה של הצורה בַּחַן במשמעות 'מבחן קצר'. ייתכן שמדובר בגזירה לאחור מצורת הרבים בְּחָנִים המשותפת לשתי הצורות (בֹּחַן–בְּחָנִים כמו גֹּבַהּ–גְּבָהִים; בַּחַן–בְּחָנִים כמו פַּחַד–פְּחָדִים), וייתכן שהייתה השפעה לכתיב המילה בֹּחַן – בחולם חסר (כלומר בלי ו'). ייתכן גם שהצורה בַּחַן נוצרה כדי לבדלה מן המילה בֹּחַן במשמעות אמת מידה, קריטריון.
    [post_title] => בַּחַן או בֹּחַן?
    [post_excerpt] => מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%97%d7%9f-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-03-28 10:16:23
    [post_modified_gmt] => 2023-03-28 07:16:23
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=4191
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך בָּחוֹן 1 (בוחן, צורף) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך בָּחוֹן 2 (מגדל צופים) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>