WP_Post Object
(
    [ID] => 34526
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-04-04 14:25:59
    [post_date_gmt] => 2019-04-04 11:25:59
    [post_content] => על פי החלטת האקדמיה משנת תשל"ט (1979), דרך המלך בניקוד משקל פַּעְלָן היא בלא דגש קל בל' הפועל, כגון צַרְכָן, חַנְפָן, שַׁדְכָן (בכמה שמות בא דגש בע' הפועל, כגון חַבְּלָן, קַבְּלָן). נשאלה השאלה כיצד ינוקדו השמות כלבן, קרתן ורפתן, הבאים בדגש במקצת המילונים. שאלה זו נוגעת לדרך גזירתם: אם נראה בהם שמות השקולים במשקל פַּעְלָן ("גזירה מסורגת"), תהיה ל' הפועל בהם רפה; ואם נראה בהם שמות הגזורים במישרין משמות עצם (כֶּלֶב, קֶרֶת, רֶפֶת בסיומת ־ָן – דוגמת חֻצְפָּן והַרְפַּתְקָן; "גזירה קווית"), תבוא בהם ל' הפועל בדגש (כַּלְבָּן על דרך כַּלְבִּי).

ההכרעה בין שתי דרכי הגזירה היא הכרעה מורכבת, והיא נוגעת לתפיסת השורש והמשקל. שמות כגון רַקְדָן, שַׂחְקָן – מקובל לראות בהם שמות השקולים במשקל פַּעְלָן, שכן הם אינם קשורים במובהק לשם עצם מסוים אלא להוראת השורש (או לאחת מהוראותיו), ושורשם בא גם בצורות פועליות (רָקַד, שִׂחֵק). נבדלים מהם השמות כַּלְבָּן ורַפְתָּן, שכן הם קשורים במובהק לשמות העצם כֶּלֶב ורֶפֶת ולא להוראה כללית של שורשם (הכלבן אינו "מְכַלֵּב" והרפתן אינו "רוֹפֵת").

נשאלת השאלה אם התפיסה התאורטית השואפת לחלוקה ברורה בין גזירה בדרך של שורש ומשקל ובין גזירה בדרך של בסיס וסיומת – עומדת גם במבחן המציאות הלשונית. אם השמות סַפְרָן ודַגְלָן גזורים מישרין מסֵפֶר ומדֶּגֶל, מדוע בא בהם פתח ולא חיריק (כבנטיית סֵפֶר ודֶגֶל)? וכיצד נסביר את תצורת השם קַלְפָן (שאילו נגזר במישרין משם העצם קְלָף, הייתה צורתו קְלָפָן), את תצורת בַּמַּאי (שאילו נגזר במישרין מבָּמָה, היה מנוקד בָּמַאי) ואת השם הַגַּאי (האומנם גזור הוא במישרין מהֶגֶה)? נראה שהבחנה "גורפת" בין שתי דרכי התצורה אינה אפשרית.

בבוא האקדמיה להכריע בשאלת ניקודם של 'כלבן', 'קרתן' ו'רפתן', היא העדיפה את הניקוד בלא דגש, כדרך המלך במשקל פַּעְלָן: כַּלְבָן, קַרְתָן, רַפְתָן. החלטה זו תומכת בקיומה של מערכת אחידה, המקילה על הדוברים, שהרי מנקודת מבטו של הדובר אין חשיבות להבחנה בין שתי דרכי הגזירה כי התוצר הוא אחד – מילה בתבנית פַּעְלָן.

בקביעה זו אין כדי לשלול שלילה עקרונית יצירה של שמות בסיומת ־ָן משמות סגוליים: השם דַּעְתָּן גזור מן השם דַּעַת שכן שורשו יד"ע ולא דע"ת, ולכן בא בו דגש בל' הפועל. גם השם גִּזְעָן נראה גזור במישרין מגֶּזַע, ומשום כך בא בו חיריק.

היבט אחר בהחלטה נוגע בשאלת ההגייה הרוֹוחת בציבור: מאחר שרוֹוחות למדי הצורות הדגושות כַּלְבָּן וחַלְבָּן (שאינו גזור משם סגולי, ואין כל צד זכות מבחינה דקדוקית לדגש שבו), הוחלט שלא לפוסלן ועם זאת לראות בצורות הרפות (כַּלְבָן, חַלְבָן) את דרך המלך.

השם עצבני, הנוהג בדיבור בבי"ת פוצצת, נקבע בדגש.
    [post_title] => משקל פַּעְלָן ונספחיו
    [post_excerpt] => בבוא האקדמיה להכריע בשאלת ניקודם של 'כלבן', 'קרתן' ו'רפתן', היא העדיפה את הניקוד בלא דגש, כדרך המלך במשקל פַּעְלָן: כַּלְבָן, קַרְתָן, רַפְתָן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-03-19 13:22:24
    [post_modified_gmt] => 2023-03-19 11:22:24
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=34526
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6349
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2014-09-09 13:25:43
    [post_date_gmt] => 2014-09-09 10:25:43
    [post_content] => 
המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
בָּמָה היא מילה שמית. היא רווחת במקרא – לרוב במשמעות 'מקום מוגבה להקרבת קורבנות': "וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה" (שמואל א ט, יד), "עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת" (מלכים ב יב, ד ועוד). מן הלשון האוגריתית למדו החוקרים כי המשמע היסודי של במה הוא 'גב' או 'גוף'. משמעות זו מסתברת אף בכמה כתובים מן המקרא, למשל: "וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (דברים לג, כט) כלומר 'על גופותיהם', וכן "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב" (ישעיהו יד, יד) כלומר 'על גב ענן'. מן המשמע 'גב' התפתחה כנראה ההוראה 'רמה', 'מקום מוגבה' – כגון בצירוף "בָּמֳתֵי אָרֶץ" (דברים לב, יג ועוד), ובהמשך נתייחדה המילה לציון מקום מוגבה – טבעי או מלאכותי – שמקריבים בו קורבנות.
בִּימָה היא גלגול של המילה היוונית bema המציינת מקום מוגבה, ובפרט דוכן נואמים. הבימה חדרה ללשון חז"ל והיא מציינת מקום מושב לנכבדים, כגון בימת העץ שישב עליה המלך במעמד 'הקהל' (משנה סוטה ז, ח), וכן מתחם מוגבה בבית הכנסת המשמש לקריאת התורה ועוד.
המילה בִּימָה קשורה ביסודה לעמידה מול קהל, ומבחינה זו היא המתאימה לציון המקום המוגבה שעליו מוצג המחזה בתיאטרון. כך אומנם נקבע במונחי התיאטרון של ועד הלשון משנת ת"ש (1940), וכך ודאי סברו גם מקימי התיאטרון העברי הראשון "הבימה" כשהעניקו לו את שמו בראשית המאה העשרים. עם זאת ספק אם המילה בימה קדמה למילה במה בשימושה זה. בעיתונות העברית שתיהן משמשות בהקשר של תיאטרון כבר מסוף המאה התשע־עשרה, ואפילו בתיאור הצגות של תיאטרון "הבימה" משמשת לעיתים דווקא המילה במה. החילוף בין המילים איננו מפתיע, ולמעשה אפשר למוצאו כבר במסורות של ספרות חז"ל. למשל בחלק מנוסחי התוספתא כתוב "ובמה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה" (סוכה ד, ו), ואילו בגרסאות אחרות ובתלמודים "ובימה של עץ...". ועדת הדקדוק של האקדמיה דנה בעבר (תשמ"ח, 1988) בסוגיה, והחליטה להתיר את במה לצד בימה בכל ההקשרים.
גם במילים הנגזרות יש התרוצצות בין כמה צורות.
בשם המקצוע מצויות שלוש צורות: בַּמַּאי, בִּימַאי, בַּיָּם. השם בַּמַּאי הוא המקובל היום, וכך גם נקבע במילון למונחי התקשורת של האקדמיה שאושר בשנת תשע"ב, 2012. שם זה נוצר בהשראת בָּמָה וניקודו על דרך בַּנַּאי, גַּבַּאי. קרוב לו השם בִּימַאי שנגזר מן בימה, אך כיום צורה זו הולכת ונעלמת מן השימוש. שם שנעלם כליל מלשוננו הוא בַּיָּם. מונח זה הוא שנקבע במילון הנזכר למונחי תיאטרון משנת ת"ש (1940) ואפשר למצוא אותו גם בעיתונות העברית בת התקופה.
שורש המילה בַּיָּם – בי"ם – נגזר מן המילה בימה, וממנו גם שם הפעולה בִּיּוּם. לצד בִּיּוּם משמש שם הפעולה בִּמּוּי הקשור דווקא לצורה בָּמָה ולשם המקצוע בַּמַּאי. עם השנים נוצר בידול בין השניים: בימוי משמש בהקשר של תיאטרון, קולנוע ודומיהם, ואילו ביום משמש בעיקר במשמעות מושאלת של הטעיה מכוונת, כגון 'ביום תאונה'. הפועל עצמו אחד הוא לשני המשמעים: בִּיֵּם, לְבַיֵּם (ולא בִּמָּה, לְבַמּוֹת).

נספח: עדות על ההתלבטות של דור התחייה בנוגע למונחים הנגזרים, מאת קדיש יהודה סילמן. פורסם בעיתון "דאר היום", 27 בספטמבר 1931.


 
    [post_title] => במה ובימה
    [post_excerpt] => המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 18:22:40
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 15:22:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6349
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7974
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2001-03-14 16:03:26
    [post_date_gmt] => 2001-03-14 14:03:26
    [post_content] => תוכן העניינים

 	
היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1
 	
מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1
 	
ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1
 	
החלטות בדקדוק, עמ' 2
סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן, מֶקַח, מִסּוּי, עִתּוּי, עַתִּיקָה, קוֹרוֹת, גֶּרֶב, טַרְשִׁי, שְׁטָרִי, עַכְּבִישִׁים, שִׂפְתוֹנִים, שִׁנְתוֹנִים, צורות מקור מגזרת פ"י ופ"נ, הִתְוַסֵּף, הִקִּיף, הזוגי, נַעֲלַיִם, עֲבוּר
 	
החלטות במינוח, עמ' 2
הַמְחָאָה, תַּרְחִישׁ, חַיְשָׁן; מונחי ספרנות
 	
מחבר מחפש נוסח מאת ברכה דלמצקי־פישלר, עמ' 3
 	
מלשונו של ר' פינחס הכהן מאת שולמית אליצור, עמ' 6
 	
שמשון מלצר ז"ל, עמ' 7
 	
על משקל פַּעְלָן (המזכירות המדעית), עמ' 7
 	
הצצה למכון מזי"א: שמות למטבעות הארץ־ישראליים (סמדר ברק), עמ' 8

    [post_title] => אקדם 17
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-17
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-01-19 20:00:19
    [post_modified_gmt] => 2024-01-19 18:00:19
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7974
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)