WP_Post Object
(
    [ID] => 32958
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-01-10 15:01:03
    [post_date_gmt] => 2019-01-10 13:01:03
    [post_content] => סוגי התזונה המגוונים הזמינים בימינו מביאים רבים לפנות לאקדמיה ללשון בבקשה להסדיר את המינוח העברי בתחום זה. לפונים הרבים אנו נוהגים להשיב כי מכיוון שהמונחים העיקריים שכבר משמשים בתחום – צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת – הם עבריים, אין האקדמיה רואה מקום להתערב בהם. ועוד: מכיוון שמונחים אלו נוצרו מחוץ לאקדמיה, נראה שגם המונחים האחרים שיחפצו בהם הדוברים מוטב להם שייווצרו בשיח הציבורי ללא תיווך של האקדמיה.

לאורך ההיסטוריה האנושית התקיימו בקהילות שונות הרגלי תזונה שונים שהושפעו מִזמינות רכיבי המזון באזור מחייתן, מאמונות דתיות, מתפיסות פילוסופיות וחברתיות ועוד. אחת החלוקות הקדומות ביותר שאנו מוצאים היא החלוקה בין תזונה הכוללת בשר בעלי חיים לתזונה ללא בשר על גווניה השונים.[1]

שנים רבות שני המונחים העבריים שהיו מזוהים ביותר עם תזונה ללא בשר היו צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת. את שניהם אנו מוצאים לראשונה בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20.
צמחוני וצמחונות
המונחים vegetarian (הבנוי מן vegetable [=יָרָק, צמח] + arian [סיומת לציון אמונה, תמיכה]) ו־vegetarianism החלו לשמש באנגלייה בסוף שנות ה־30 ותחילת שנות ה־40 של המאה ה־19. בשנת 1847 קמה "The Vegetarian Society", אגודה שהיו לה תומכים רבים באנגלייה ומחוצה לה, והיא שהפכה את המונח vegetarian למוכר ומקובל. המונח האנגלי הוא ככל הנראה העומד בבסיס מונחים מקבילים בשפות אחרות, בהם Vegetarianer ו־Vegetarier בגרמנית, végétarien בצרפתית, вегетарианец ברוסית ועוד.

בראשית המאה ה־20 אנו מוצאים את החלופה העברית למונח vegetarian: צִמְחוֹני. כך לדוגמה בעיתון "הפועל הצעיר" התפרסם טור על הספרות העברית בגליציה, ובו ביקורת על יהושע רַדְלֶר "שהוא ממציא כל מיני פרדוכסים על דבר 'אחד העם' [...] ועל הרינסנס בגליציה, היינו מה שאיזה צעירים שגלו מעל שלחן אבותיהם נעשו צמחוניים" (30 ביולי 1908). ובטור סטירי ב"החרות" על אודות שביתת השוחטים ביפו כתב המחבר המכנה עצמו 'אחד מהעיר': "וסוף דבר – התפללו מנחה, וכל העם יצא איש לביתו לסעוד את הסעודה השלישית – צמחונית הפעם" (23 במרץ 1910). הצמחוניים בראשית המאה ה־20 הם אלה "שמזירים את עצמם מאכילת הבשר החי" ובעבורם הגיעו מגרמניה "קונסרבים מצמחים ומפירות שהכשרו [=שהוכשרו] לאכילה וטעמם אינו נופל מטעם הבשר והנקניק במאומה" (פיליפ קיפרנדורף, החרות, 16 בנובמבר 1913).

במילונים מאת יהודה גור (גרזובסקי) צִמְחוֹנִי הוא "האוכל רק ממערכת הצומח ולא ממערכת החי" (1927) וצִמְחוֹנוּת או צִמְחוֹנִיּוּת היא "תורת הצמחונים ודרכם" (1934). הצמחוניים הקוראים "בגנות אכילת בשר ודגים" והצמחוניות באים גם בסיפוריו של ש"י עגנון, שהיה כידוע צמחוני בעצמו (סיפור פשוט, 1935; אורח נטה ללון, 1938).

הצורה צִמְחוֹנוּת גברה על הצורה צִמְחוֹנִיּוּת לקראת סוף שנות ה־30 של המאה ה־20, והיא המשמשת בימינו.

עוד בא במילון של גור (1934) המונח בִּשְֹרוֹנִי לתיאור אדם הניזון מבשר (בניגוד לאדם שאינו ניזון מבשר). מונח זה בא גם במילוני אבן־שושן מראשית שנות ה־50 ואילך, ובהם אפשר למצוא גם בִּשְׂרוֹנוּת – "אכילת בשר, בניגוד אל צמחונות".

כפי שהמונחים צמחוני ובשרוני נקבעו בציבור, כך נקבע גורלם – צמחוני השתרש היטב וממשיך לשמש בעברית של ימינו, ואילו בשרוני נשאר רק במילונים. ייתכן שאחת הסיבות היא שאוכלי בשר אינם אוכלים רק בשר, ולכן הדוברים לא מצאו טעם לייחד להם שם.
טבעוני וטבעונות
גם המונח טִבְעוֹני אינו חדש לעברית. אנו נתקלים בו לראשונה בסוף המאה ה־19, אך לא במשמעות המוכרת לנו כיום. בשנת 1896 פרסם יוסף קלויזנר בעיתון "הצבי" רשימות בדבר דרכים להרחבת אוצר המילים של העברית המתחדשת. אחת הדרכים שהציע היא להוסיף את הסיומת ־וֹנִי כדי "לברא [=לברוא] שמות לפועלים המכונים על שם מלאכתם" (17 באפריל 1896), והִדגים: טִבְעוֹנִי[2] הוא Physiker (כינוי לחוקר מדעי הטבע במאות ה־18­–19) והיסטורוני הוא Historiker (היסטוריון בימינו). את המונח טבעוני במשמעות זו אפשר למצוא בעיתונות העברית בת התקופה. לדוגמה על המהר"ל מפראג נכתב כי היה "טבעוני ואָפטיקי גדול", כלומר ידען גדול בתחום מדעי הטבע והפיזיקה (חבצלת, 31 ביולי 1905); במילון מַרְגֶל הגרמני-עברי משנת 1906 המונח טִבְעוֹנִי (לצד חוֹקֵר־הַטֶּבַע וחֲכַם־הַטֶּבַע) בא תמורת Physiker ו־Naturforscher, והמונח טִבְעוֹנִיּוּת (לצד חֲקִירַת הַטֶּבַע) תמורת Naturforschung.

טבעוני לא נשאר מונח לאיש המקצוע בלבד, ושימש גם לתיאור כל דבר השייך לתחום מחקר זה. כך לדוגמה מודיע עיתון "החרות" לקוראיו כי יצאה לאור החוברת "מזמרת הארץ" ובה "מאמר טבעוני ומאמר בלשני" מאת ישראל איתן, המבקר את הספר "תורת החי" של הזואולוג ישראל אהרוני (17 במרץ 1916). ו"דאר היום" מעדכן את קוראיו ש"החברה העברית לחקירת ארץ ישראל" חילקה את עבודתה לשתי מחלקות עיקריות: "א) מחלקה הסתורית הרכילוגית [=היסטורית ארכאולוגית] ב) מחלקה טבעונית" (18 בנובמבר 1919).

המונח טבעוני המשיך לתאר את תחום מדעי הטבע עד שנות ה־30 של המאה ה־20, אז נראה כי התווספה לו המשמעות 'כפי שהוא בטבע'. כך לדוגמה, "יצירה טבעונית ואמנותית ממדרגה ראשונה" נכתב בביקורת על הסרט "צ'נג – מוראות הג'ונגלה" המוצג בראינוע "אביב" (דאר היום, 5 ביולי 1929). יצירה טבעונית היא יצירה המציגה את הטבע כפי שהוא; וכן "האי מדאן, שבנהר סינה נקנה ע"י 'החברה של טבעונים' [...] מכאן ואילך יוקדש האי לחובבי המערומים ושונאי הבגדים" (דאר היום, 21 בנובמבר 1929). טבעונים הם אלה המהלכים כפי שיצרם הטבע, כלומר ללא בגדים.

תנועת השיבה אל הטבע לא פסחה גם על התזונה: משה וילבושביץ (מהנדס מזון ומחלוצי פרסומי התזונה בעברית) פרסם דברים נגד "השיטה הקיצונית של טבעוניות, הפוסלת את הבשר לגמרי" (דבר, 23 ביוני 1930); ומ' ערעם הסביר כי "המזון הצמחוני דורש מן המבשלת הרבה יותר גם בטיב הבישול וגם בגיווּן האוכל", ואילו "טבעונוּת פירוּשה ויתוּר על האש" (דבר, 13 ביולי 1932).

אם כן מהי הטבעונות או הטבעוניות בשנים אלה? נראה שהיא קרובה יותר למה שמכונה בימינו טִבְעוֹנָאוּת, תזונה מהצומח בלבד וללא בישול: "השיטה הטבעונית, Rohkost [=מזון גולמי, נא] שהסתעפה מהצמחוניות ומרחיקת לכת ממנה [...] ועל כן הם מתנגדים גם לבישול הירקות והפירות. לתועבה להם כל דבר הבא מן החי, ויש שגוזרים גם על ביצים וחלב" (ד"ר ב' פרבר, "להזנת הבוגר והתינוק", דבר, 19 באפריל 1933).

בשנת 1937 פרסם יהושע הלוי הורביץ את "ספר הטבעונות, קיצור תולדות הצמחוניות והטבעונות והסופרים שכתבו עליהן מימי קדם ועד היום" – תרגום עברי של הספר The Ethics of Diet מאת Howard Williams. בשכונת כרם אברהם הוקם בשנים אלו "חוג שוחרי טבעוניות", שהפך לאחר מכן ל"חברת שוחרי טבעוניות", ובו ניתנו הרצאות על תזונה נכונה ועל רפואה טבעונית. ריפוי טבעוני או רפואה טבעונית – כך כונתה בשנים אלה גישה שהתנגדה לתרופות ותמכה בתזונה מעוטת בשר, ולעיתים נטולת בשר, כחלק מהריפוי הטבעי של הגוף.

משלל שימושיו של המונח טבעוני במחצית הראשונה של המאה ה־20, שניים המשיכו גם למחציתה השנייה: הרפואה הטבעונית שימשה עד סוף שנות ה־80 בערך, והתזונה הטבעונית ממשיכה לשמש גם בימינו, אך גם בה חלו גלגולי משמעות עד שהתקבעה במשמעותה המוכרת כיום (מתוך כתבה "זה הכל ענין של טבע" מאת רות בונדי, דבר, 5 בפברואר 1960):



עד סוף שנות ה־70 ותחילת שנות ה־80 תזונה טבעונית בישראל נעה בין כזו הכוללת מנות קטנות של ביצים ומוצרי חלב לבין כזו האוסרת לגמרי מזונות מן החי ובישול מזונות מן הצומח. בתחילת שנות ה־80 של המאה ה־20 התקבעה התזונה הטבעונית במשמעות המוכרת בימינו, ובכך הפכה מזוהה עם ה־veganism, גם הוא מונח אנגלי שאומץ לשפות נוספות.[3]

מבחינת שמה של דרך החיים עצמה, נראה שטִבְעוֹנוּת הביסה את טִבְעוֹנִיּוּת לקראת אמצע שנות ה־50 של המאה ה־20.
* * *
צִמְחוֹנִי וטִבְעוֹנִי כפי שמשמשים היום בעייתיים מבחינת ההיגיון הלשוני והסמנטי שבבסיסם, שכן הצמחונים אוכלים לרוב מזון מן החי כמו ביצים ומוצרי חלב, ודווקא הטבעונים אוכלים רק מזון מן הצומח. למרות חוסר הדיוק לא נראה שלהחלפה ביניהם יש סיכוי כלשהו. 
פֵּרוֹתָנוּת, 'חֲצִימְחוֹנוּת' ואחרים
הצמחונות והטבעונות שלטו בשיח התזונה בישראל – לצד תזונה "רגילה" צורכת־כול (omnivorous) – עד סוף המאה ה־20 ותחילת המאה ה־21. אז הצטרפו לשיח זה סוגי תזונה נוספים, שייתכן כי קודם לכן, בהיעדר מינוח מתאים, שויכו לאחד המונחים שהיו קיימים; ועתה, עם התחדשותם של מונחים אנגליים רבים בתחום, החלו לבקש להם חלופות עבריות.

כך לדוגמה פניות רבות מגיעות לאקדמיה למציאת חלופה עברית ל־pescatarianism, תזונה שבה נמנעים מבשר עופות ויונקים אך צורכים דגים ומאכלי ים, והפונים אף הציעו דְּגוֹנוּת ויַמּוֹנוּת; fruitarians מכונים פֵּרוֹתָנִים;[4] ו־flexitarianism או semi-vegetarianism, תזונה שבה ממעטים בבשר אך לא נמנעים ממנו לגמרי, מכונה לעיתים 'חצימחונות', ולאקדמיה אף הגיעה ההצעה לכנותה גְּמִישׁוֹנוּת על דרך המונח האנגלי.

תחום הרגלי התזונה מתעדכן כל הזמן, ומתחדש בגוונים ובגוֹני גוונים של תפריטים אפשריים. נראה שלפי שעה תחום זה יישאר נחלתו של הציבור להצמיח בו את מונחיו ואת שימושיהם – כפי שהיה עד כה. וכל עוד המונחים נאמנים לעברית ולמאפייניה, האקדמיה אינה רואה בכך כל פסול.
כתבה ויקי טפליצקי בן־סעדון.
___________________________
[1] מעניין שלפי הסיפור המקראי הצטווה המין האנושי מלכתחילה, כלומר בסיפור הבריאה, להיזון רק מן הצומח: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (בראשית א, כט). ואולם אחרי המבול אנו מוצאים: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל" (בראשית ט, ג) – כאן מתווסף הבשר אל התפריט האנושי.
[2] לצד המונח טבעוני אנו מוצאים את המונח הנפוץ פחות טִבְעִי במשמעות חוקר מדעי הטבע, לדוגמה: "מאז מעולם יחסו האיצטגנינים להלבנה [=לירח] פעולה [=השפעה] פחות או יתר חזקה על האויר, וגם הטבעיים בזמננו, אשר בדקו וחקרו בדבר הרבה על פי בחינות ונסיונות מתחלפים אינם מכחישים את הפעולה הזאת מכל וכל" (הצבי, 17 בנובמבר 1899). המונח מופיע במשמעות זו גם במילון בן־יהודה ובמילון גור מהדורת 1927.
[3] את המונח vegan טבע באנגלייה דונלד ווטסון (Donald Watson) בשנת 1944. ווטסון היה חלק מקבוצה של צמחונים שנמנעו גם מאכילת מוצרי חלב וביצים, וביקשו לעצמם זהות נפרדת. נראה שהמונח העברי טבעונות קדם ל־veganism האנגלי, ושני המונחים הזדהו במשמעותם רק בשלב מאוחר יותר.
[4] המונחים fruitarian ו־fruitarianism מוכרים כבר מסוף המאה ה־19, אך נראה שהחלופות העבריות 'פירותנים' ו'פירותנות' נכנסו לשיח הציבורי רק בעשור השני של המאה ה־21.

    [post_title] => תזונה עברית בעברית
    [post_excerpt] => צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת, המונחים העיקריים לציון סוגי תזונה, נוצרו מחוץ לאקדמיה. על כן נראה שגם המונחים האחרים שיחפצו בהם הדוברים מוטב להם שייווצרו בשיח הציבורי ללא תיווך של האקדמיה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-01-31 13:21:55
    [post_modified_gmt] => 2023-01-31 11:21:55
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=32958
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת, המונחים העיקריים לציון סוגי תזונה, נוצרו מחוץ לאקדמיה. על כן נראה שגם המונחים האחרים שיחפצו בהם הדוברים מוטב להם שייווצרו בשיח הציבורי ללא תיווך של האקדמיה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>