WP_Post Object
(
[ID] => 6349
[post_author] => 7
[post_date] => 2014-09-09 13:25:43
[post_date_gmt] => 2014-09-09 10:25:43
[post_content] => המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
בָּמָה היא מילה שמית. היא רווחת במקרא – לרוב במשמעות 'מקום מוגבה להקרבת קורבנות': "וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה" (שמואל א ט, יד), "עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת" (מלכים ב יב, ד ועוד). מן הלשון האוגריתית למדו החוקרים כי המשמע היסודי של במה הוא 'גב' או 'גוף'. משמעות זו מסתברת אף בכמה כתובים מן המקרא, למשל: "וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (דברים לג, כט) כלומר 'על גופותיהם', וכן "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב" (ישעיהו יד, יד) כלומר 'על גב ענן'. מן המשמע 'גב' התפתחה כנראה ההוראה 'רמה', 'מקום מוגבה' – כגון בצירוף "בָּמֳתֵי אָרֶץ" (דברים לב, יג ועוד), ובהמשך נתייחדה המילה לציון מקום מוגבה – טבעי או מלאכותי – שמקריבים בו קורבנות.
בִּימָה היא גלגול של המילה היוונית bema המציינת מקום מוגבה, ובפרט דוכן נואמים. הבימה חדרה ללשון חז"ל והיא מציינת מקום מושב לנכבדים, כגון בימת העץ שישב עליה המלך במעמד 'הקהל' (משנה סוטה ז, ח), וכן מתחם מוגבה בבית הכנסת המשמש לקריאת התורה ועוד.
המילה בִּימָה קשורה ביסודה לעמידה מול קהל, ומבחינה זו היא המתאימה לציון המקום המוגבה שעליו מוצג המחזה בתיאטרון. כך אומנם נקבע במונחי התיאטרון של ועד הלשון משנת ת"ש (1940), וכך ודאי סברו גם מקימי התיאטרון העברי הראשון "הבימה" כשהעניקו לו את שמו בראשית המאה העשרים. עם זאת ספק אם המילה בימה קדמה למילה במה בשימושה זה. בעיתונות העברית שתיהן משמשות בהקשר של תיאטרון כבר מסוף המאה התשע־עשרה, ואפילו בתיאור הצגות של תיאטרון "הבימה" משמשת לעיתים דווקא המילה במה. החילוף בין המילים איננו מפתיע, ולמעשה אפשר למוצאו כבר במסורות של ספרות חז"ל. למשל בחלק מנוסחי התוספתא כתוב "ובמה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה" (סוכה ד, ו), ואילו בגרסאות אחרות ובתלמודים "ובימה של עץ...". ועדת הדקדוק של האקדמיה דנה בעבר (תשמ"ח, 1988) בסוגיה, והחליטה להתיר את במה לצד בימה בכל ההקשרים.
גם במילים הנגזרות יש התרוצצות בין כמה צורות.
בשם המקצוע מצויות שלוש צורות: בַּמַּאי, בִּימַאי, בַּיָּם. השם בַּמַּאי הוא המקובל היום, וכך גם נקבע במילון למונחי התקשורת של האקדמיה שאושר בשנת תשע"ב, 2012. שם זה נוצר בהשראת בָּמָה וניקודו על דרך בַּנַּאי, גַּבַּאי. קרוב לו השם בִּימַאי שנגזר מן בימה, אך כיום צורה זו הולכת ונעלמת מן השימוש. שם שנעלם כליל מלשוננו הוא בַּיָּם. מונח זה הוא שנקבע במילון הנזכר למונחי תיאטרון משנת ת"ש (1940) ואפשר למצוא אותו גם בעיתונות העברית בת התקופה.
שורש המילה בַּיָּם – בי"ם – נגזר מן המילה בימה, וממנו גם שם הפעולה בִּיּוּם. לצד בִּיּוּם משמש שם הפעולה בִּמּוּי הקשור דווקא לצורה בָּמָה ולשם המקצוע בַּמַּאי. עם השנים נוצר בידול בין השניים: בימוי משמש בהקשר של תיאטרון, קולנוע ודומיהם, ואילו ביום משמש בעיקר במשמעות מושאלת של הטעיה מכוונת, כגון 'ביום תאונה'. הפועל עצמו אחד הוא לשני המשמעים: בִּיֵּם, לְבַיֵּם (ולא בִּמָּה, לְבַמּוֹת).
נספח: עדות על ההתלבטות של דור התחייה בנוגע למונחים הנגזרים, מאת קדיש יהודה סילמן. פורסם בעיתון "דאר היום", 27 בספטמבר 1931.
[post_title] => במה ובימה
[post_excerpt] => המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%94
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-08-04 18:22:40
[post_modified_gmt] => 2023-08-04 15:22:40
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6349
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
בָּמָה היא מילה שמית. היא רווחת במקרא – לרוב במשמעות 'מקום מוגבה להקרבת קורבנות': "וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה" (שמואל א ט, יד), "עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת" (מלכים ב יב, ד ועוד). מן הלשון האוגריתית למדו החוקרים כי המשמע היסודי של במה הוא 'גב' או 'גוף'. משמעות זו מסתברת אף בכמה כתובים מן המקרא, למשל: "וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (דברים לג, כט) כלומר 'על גופותיהם', וכן "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב" (ישעיהו יד, יד) כלומר 'על גב ענן'. מן המשמע 'גב' התפתחה כנראה ההוראה 'רמה', 'מקום מוגבה' – כגון בצירוף "בָּמֳתֵי אָרֶץ" (דברים לב, יג ועוד), ובהמשך נתייחדה המילה לציון מקום מוגבה – טבעי או מלאכותי – שמקריבים בו קורבנות.
בִּימָה היא גלגול של המילה היוונית bema המציינת מקום מוגבה, ובפרט דוכן נואמים. הבימה חדרה ללשון חז"ל והיא מציינת מקום מושב לנכבדים, כגון בימת העץ שישב עליה המלך במעמד 'הקהל' (משנה סוטה ז, ח), וכן מתחם מוגבה בבית הכנסת המשמש לקריאת התורה ועוד.
המילה בִּימָה קשורה ביסודה לעמידה מול קהל, ומבחינה זו היא המתאימה לציון המקום המוגבה שעליו מוצג המחזה בתיאטרון. כך אומנם נקבע במונחי התיאטרון של ועד הלשון משנת ת"ש (1940), וכך ודאי סברו גם מקימי התיאטרון העברי הראשון "הבימה" כשהעניקו לו את שמו בראשית המאה העשרים. עם זאת ספק אם המילה בימה קדמה למילה במה בשימושה זה. בעיתונות העברית שתיהן משמשות בהקשר של תיאטרון כבר מסוף המאה התשע־עשרה, ואפילו בתיאור הצגות של תיאטרון "הבימה" משמשת לעיתים דווקא המילה במה. החילוף בין המילים איננו מפתיע, ולמעשה אפשר למוצאו כבר במסורות של ספרות חז"ל. למשל בחלק מנוסחי התוספתא כתוב "ובמה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה" (סוכה ד, ו), ואילו בגרסאות אחרות ובתלמודים "ובימה של עץ...". ועדת הדקדוק של האקדמיה דנה בעבר (תשמ"ח, 1988) בסוגיה, והחליטה להתיר את במה לצד בימה בכל ההקשרים.
גם במילים הנגזרות יש התרוצצות בין כמה צורות.
בשם המקצוע מצויות שלוש צורות: בַּמַּאי, בִּימַאי, בַּיָּם. השם בַּמַּאי הוא המקובל היום, וכך גם נקבע במילון למונחי התקשורת של האקדמיה שאושר בשנת תשע"ב, 2012. שם זה נוצר בהשראת בָּמָה וניקודו על דרך בַּנַּאי, גַּבַּאי. קרוב לו השם בִּימַאי שנגזר מן בימה, אך כיום צורה זו הולכת ונעלמת מן השימוש. שם שנעלם כליל מלשוננו הוא בַּיָּם. מונח זה הוא שנקבע במילון הנזכר למונחי תיאטרון משנת ת"ש (1940) ואפשר למצוא אותו גם בעיתונות העברית בת התקופה.
שורש המילה בַּיָּם – בי"ם – נגזר מן המילה בימה, וממנו גם שם הפעולה בִּיּוּם. לצד בִּיּוּם משמש שם הפעולה בִּמּוּי הקשור דווקא לצורה בָּמָה ולשם המקצוע בַּמַּאי. עם השנים נוצר בידול בין השניים: בימוי משמש בהקשר של תיאטרון, קולנוע ודומיהם, ואילו ביום משמש בעיקר במשמעות מושאלת של הטעיה מכוונת, כגון 'ביום תאונה'. הפועל עצמו אחד הוא לשני המשמעים: בִּיֵּם, לְבַיֵּם (ולא בִּמָּה, לְבַמּוֹת).
נספח: עדות על ההתלבטות של דור התחייה בנוגע למונחים הנגזרים, מאת קדיש יהודה סילמן. פורסם בעיתון "דאר היום", 27 בספטמבר 1931.
[post_title] => במה ובימה
[post_excerpt] => המילים במה ובימה קרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%94
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-08-04 18:22:40
[post_modified_gmt] => 2023-08-04 15:22:40
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6349
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
